שיעור הרמב"ם היומי

רמב"ם: שלושה פרקים- גניבה - פרקים ז', ח', 'ט. הרמב"ם בהלכות גניבה (פרקים ז-ט) עוסק בהרחבה באיסור החמור של רמאות במידות ובמשקלים, הכולל איסור להחזיק בבית כלי מדידה חסרים, וחובת בית הדין להעמיד שוטרים שיפקחו על המידות והמחירים בשוק. הרמב"ם מדגיש את חומרת איסורי המידות, ומפרט את דיני גניבת נפשות (חטיפה), המחייבת מיתת חנק רק אם החוטף מכר את הנחטף לאחר שהשתמש בו. בנוסף, מוסבר...

רמב"ם: שלושה פרקים- גניבה - פרקים ד', ה', 'ו.פרקים ד-ו מהלכות גניבה עוסקים בעיקר בדיני שומר שהופקד אצלו חפץ ודיני רכישת חפץ גנוב. הפרקים מפרטים כי שומר שמכחיש פקדון ונשבע לשקר, כאילו גנב אותו, מתחייב בתשלומי כפל ואף ארבעה וחמישה אם טבח ומכר, וכן מתחייב בכפל על כל שבועת שקר נוספת שייכשל בה. בנוסף, מובהרים דיני "תקנת השוק", שנועדה למנוע הפסד מרוכש תמים של גניבה, ומחייבת את...

'רמב"ם: שלושה פרקים גניבה - פרק א', ב', ג

רמב"ם: שלושה פרקים- נזקי ממון - פרק י"ב, י"ג, י"ד. בפרקים י״ב–י״ד מבואר דין הבור ותולדותיו: כל מי שגורם למכשול ברשות הרבים ונגרם ממנו נזק – חייב, אף שלא נגע בעצמו בניזק. החופר או המניח דבר המזיק אחראי לנזקי אדם ובהמה, אך פטור על כלים. החיוב תלוי בשמירה הראויה, בשותפות, ובהאם המעשה נעשה ברשותו. עיקר היסוד – אחריות האדם לכל תקלה שמקורה במעשיו או ברשלנותו.

רמב"ם: שלושה פרקים- נזקי ממון - פרק ט', י', י"א.בפרקים ט–י מהלכות נזקי ממון מבאר הרמב״ם את דיני שור המזיק — בין שהמית אדם ובין שהזיק לבהמות אחרות. הוא מפרט את ההבדל בין שור תם למועד, שיעור התשלום של בעל השור, ודיני העדות, ההתראה והבירור בבית דין. הרמב״ם עוסק גם בשור שהמית אדם – מתי נהרג ומתי בעליו נהרגים או פטורים – וכן באחריות הבעלים כאשר מדובר בשור של הקדש או של גוי. בהמשך נידו...

רמב"ם: שלושה פרקים -נזקי ממון - פרקים ו', ז', 'ח.שלושת פרקי הרמב"ם בהלכות נזקי ממון מגדירים את דיני שור המועד (חייב נזק שלם) והשור התם (חייב חצי נזק), כאשר שור נעשה מועד רק לאחר שהעידו בו בבית דין על שלוש נגיחות בשלושה ימים, ומועדותו יכולה להיות מוגבלת למקום או למין הניזק; הרמב"ם דן בדיני שמירת הבהמה, וקובע שאם בעל השור המועד שמר אותו כראוי ובכל זאת הזיק, הוא פטור; כמו כ...

רמב"ם: שלושה פרקים- נזקי ממון - פרקים ג', ד', 'ה. קטע זה מדבר על דיני נזקי בהמה , קובעים כי בעל בהמה שאכלה פירות או ירקות ברשות הניזק משלם נזק שלם, אך אם אכלה ברשות הרבים, משלם רק את שווי הנאתה. על אכילת דברים שאינם דרכה , ישלם חצי נזק. הכללים משתנים בהתאם למקום האכילה, סוג המזון (טוב או רע לה), ואופן ההיזק (רגיל או כתוצאה מנפילה). חובת שמירת הבהמה מוטלת על הבעלים או על השומר שקיב...

'רמב"ם: שלושה פרקים- מקוות - פרק י"א, נזקי ממון - פרקים א', ב. שלושת הפרקים עוסקים בסיום הלכות מקוואות ויסודות דיני נזקי ממון. בפרק מקוואות יא מפרט הרמבם את דיני נטילת ידים מדרבנן, הדורשת כח נותן ושימוש ברביעית מים כשרים, ומדגיש את הצורך במים שניה להסרת המים הראשונים שנטמאו, כשהידים נטהרות ונטמאות עד הפרק. פרק זה נחתם בעקרון יסוד: דיני הטומאה והטהרה הם גזרת הכתוב (חוקים), ורמז טמ...

רמב"ם: שלושה פרקים -מקוות - פרק ח', ט', י'. שלושת פרקי הרמב"ם (מקוואות ח'-י') עוסקים בעיקרי הלכות מקוואות, חיבור המים ודיני ספקות: פרק ח' קובע שמים המעורבים למקווה נחשבים כמותו, ומפרט את שיעור החיבור הנדרש, שהוא לרוב "שפופרת הנוד" (רוחב שתי אצבעות), דן בצירוף טיט רך לשיעור 40 סאה, ובדיני פסילת מקווה עקב חיסרון רגעי. פרק ט' מדרג את כשרות המים בשש מעלו...

'רמב"ם: שלושה פרקים- מקוות - פרק ה', ו' , ז'. הלכות מקוואות עוסקות בפסילת המקווה ובכשרותו. מקווה נפסל אם נופלים לתוכו שלושה לוגין מים שאובים, המצטרפים מכלים שונים. נפילת השאובים פוסלת את כל המקווה, ואם המקווה נפסל, הוא נשאר בפסולו עד שרוב המים הראשונים יצאו ויישאר פחות משלושה לוגין מים פסולים. כל כלי שנעשה לקבלה, גם אם אינו מקבל טומאה, פוסל את המים שעוברים דרכו אם הם בשיעור של...

'רמב"ם: שלושה פרקים- מקוות - פרק ב', ג', ד. פרקי מקוואות ב'-ד' עוסקים בדיני חציצה ופסול מקווה. פרק ב' מפרט את הדברים החוצצים באדם ומבטלים את הטבילה, בעיקר חומרים דבוקים ויבשים כגון גלדי מכה או טיט יבש, וכן קישוטי גוף המהודקים לבשר, כאשר העיקרון המנחה הוא האם האדם מקפיד על הימצאות החומר. בנשים, נקבעה תקנת חפיפה לפני טבילה. כמו כן, נקבעה הקלה: חציצות מדרבנן (כגון לכלוך ק...

רמב"ם: שלושה פרקים- כלים - פרק כ"ז, כ"ח, מקוות - פרק 'א. פרק כ"ז- הפרק מפרט את דיני הטומאה של כלים שונים כגון תיבות, מיטות ועגלות, ומבחין ביניהם לפי רמות הטומאה שהם מקבלים (טומאת מדרס, טמא מת או טהור). הכלל המרכזי הוא שכלי שאינו משמשי אדם אינו מקבל טומאה כלל. פרק כ"ח- הפרק עוסק בטומאת כלים הנגרמת ממגע משקים טמאים. בכלי קיבול, אם נטמאו האחוריים במשקים, התוך אינו נטמא, ו...

רמב"ם: כלים- שלושה פרקים ( כ"ד-כ"ו).הפרקים עוסקים בהלכות טומאת מדרס, שהיא טומאה החלה על כלי המיועד לשכיבה ישיבה או רכיבה כאשר אדם טמא דורס עליו. מפורטים סוגי כלי עור וכלי עץ המקבלים טומאה זו, כגון עורות שטיחה, מיטות וכיסאות, תוך ציון השיעור המינימלי לעורות (חמישה על חמישה טפחים). הכללים מבחינים בין חומרי הכלים וייעודם, כאשר כלי עור או עץ המיועדים במפורש לישיבה או הישענות נטמאים. כמו...

רמב"ם: הלכות כלים (פרק כ"א-כ"ג) פרקים אלו דנים בדיני טומאת כלים עשויים מבד, עור ומחצלות, ומתמקדים בשאלות של שיעור (הגודל המינימלי המקבל טומאה), חיבור (מתי חלק נלווה נחשב כחלק מהכלי), מדרס (טומאה חמורה המיוחדת לכלי ישיבה ושכיבה), וגמר מלאכה (השלב שבו הכלי מוכן ומקבל טומאה). מפורטים השיעורים של חוטים (נימין) הבולטים מבגדים שונים, ושיעורי חוטי משקולות בנייה. גודל הטפחים לקבלת טומאה מוג...

רמב"ם: שלושה פרקים: הלכות כלים, פרקים י״ח-כ׳ בפרקים אלו הרמב"ם מבאר את דיני טומאה וטהרה של כלי חרס: כלי חרס נטמא רק אם יש לו בית קיבול ונעשה לשם קבלה; אך כלים שאין להם תוך, או שנועדו להולכת מים בלבד - טהורים. גם שברי כלי חרס עשויים להיטמא אם נותר בהם מקום קיבול מועט, לפי שיעורים מדויקים. הרמב"ם מפרט את מצבי הנקב בכלי - מתי הוא נחשב פוסל את הכלי ומטהרו, ומתי אינו מבטל את תורת הכלי. ל...

רמב"ם: שלושה פרקים - הלכות כלים פרקים ט"ו-י"ז שלושת הפרקים בהלכות כלים עוסקים בטומאתם וטהרתם של כלי חרס המשמשים לבישול ואפייה - תנור, כירה וכופח . כלי חרס אלו אינם מקבלים טומאה עד שיגיעו ל"גמר מלאכה", הנקבע על ידי ההיסק (הדלקה) הראשוני שלהם לשימוש המיועד (אפייה או בישול). כדי לטהר כלי כזה מטומאה יש לפרקו או לשבור אותו כך שיישאר ממנו חלק קטן מהשיעור המינימלי הקובע טומאה (לד...

רמב"ם: שלושה פרקים -כלים - פרק י"ב, י"ג, י"ד.בפרקים אלו ברמב"ם (כלים י״ב-י״ד) נידונים דיני טומאה וטהרה של כלים מחומרים שונים - עץ, עור, עצם, מתכת וזכוכית - בפרט מה דינם כשהם נשברים, ניתכים או מתוקנים. הרמב"ם מבאר שכלי שנשבר - טהור, אך אם נעשה ממנו כלי חדש - הוא חוזר ומקבל טומאה מכאן ולהבא. בכלי מתכות יש גזֵרה מיוחדת מדברי סופרים שחוזרים לטומאתם הישנה לאחר התכה, כדי של...

רמב"ם: שלושה פרקים- כלים - פרק ט', י', י"א. עוסק הרמב״ם בדיני טומאת כלי מתכות, ובפרט בשאלה אילו כלים או חלקים מהם נחשבים "כלי" לעניין קבלת טומאה. הוא מבאר שכלי מתכת שיש לו שם בפני עצמו - מקבל טומאה, אך חלקים שאינם עומדים בפני עצמם או משמשים לקרקע - טהורים. הרמב״ם מפרט דוגמאות רבות: מנעולים, צירים, כיסויים, טבעות ותכשיטים שונים, ומסביר מתי הם נחשבים כלים שלמים ומתי לא. כ...

רמב"ם - שלושה פרקים: בפרקים אלה עוסק הרמב"ם בדקדוקי הטומאה והטהרה של כלים מסוגים שונים - כלי עץ, כלי חרס, כלי מתכת וכלי עור. הוא מפרט מתי כלי מקבל טומאה, מתי נשבר או ניזוק והאם נשאר טהור, כולל דוגמאות מפורטות לכלים שונים, כמו סלים, חביות, בתי כוסות, שולחנות, דולפקים, תבניות, תפילין, סנדלים וכיוצא בזה. בפרקים אלו מודגשת חשיבות צורת הכלי, מידות הנקבוביות, ושיטות התיקון והשבירה, וכן איך שינ...

שיעור הרמב"ם : שלושה פרקים (כלים - פרקים ג'-ה') כלים - פרק ג': הרמב"ם מסביר את סוגי כלי העץ לפי יכולת קבלתם טומאה. כלי עץ המיועדים לנחת או להיטלטל מלא וריק אינם מקבלים טומאה, אלא אם נוצרו במיוחד למטרה זו. כלי עץ רגילים, גם אם מחזיקים ארבעים סאה, אינם מקבלים טומאה, בשל חזקתם לשרת שימוש יומיומי. כלי זכוכית דומים לכלי עץ במקרים של קבלתם טומאה, כשהעובי והמבנה משפיעים על ההלכה. כל...

הרמב"ם מלמד בפרקים ט"ז מהלכות טומאת אוכלין ופרקים א'-ב' מהלכות כלים על דיני הטומאה והטהרה במאכלים ובכלים. הוא מבאר כי מאכלים הנמכרים בשווקים, כגון אגודות ירק, קמחים וסולת, בחזקת מוכשרים לקבל טומאה, מפני שנרטבים במהלך ההכנה או המכירה. גם דגים וצירם נחשבים מוכשרים, אולם רק אם ננערו או נרטבו בפועל. הרמב"ם מדגיש כי דיני טומאה וטהרה מן התורה נוגעים בעיקר למקדש, לקדשים ולתרומות, ו...

טומאת אוכלין - פרק י"ג, י"ד, ט"ו.

טומאת אוכלין - פרק י', י"א, י"ב.

טומאת אוכלין - פרק ז', ח', ט'.

שיעןר הרמב"ם: שלושה פרקים- טומאת אוכלין - פרק ד', ה', ו'.