עמדת תצפית

הפרק הזה ממשיך את הפרק הקודם, בעיסוק בקשר בין המרכז היהודי בארץ ישראל לבין הקהילות היהודיות בגולה. הבלוגר המעניין (והאנונימי לצערי) "תמריץ" פרסם  רשומת תגובה  ל טור שלי  שהובא בפרק הקודם, בנוגע לשלילת הגולה ולצורך הציוני בבניית חברת מופת בישראל עבור יהודי הארץ והגולה כאחד. הפרק הנוכחי מבוסס על רשומת התגובה לדברים של תמריץ. לגרסת הטקסט בבלוג - כאן .

הפרק שלנו היום ממשיך את הנושא שפתחנו בפרק הקודם, על היחס שבין המרכז היהודי בארץ ובין הקהילות היהודיות בגולה. למעשה, הפרק הזה הוא טור קצר שפרסמתי בזמנו בכתב העת "אשמורת שלישית", ביולי 2016. הוא עוסק בצורך החיוני לשמור על ההבדל שבין היישוב הציוני בארץ לבין החיים היהודיים בגולה. לגרסת הטקסט בבלוג - כאן

הפרק שלנו היום מתחיל מיני-סדרה של ארבעה פרקים, שיעסקו ביחסים שבין המרכז היהודי בארץ ישראל לבין הקהילות היהודיות בגולה. הפרק היום מבוסס על רשומה שפורסמה כתגובה לפוסט בפייסבוק  של הלה ברק קְלוֹר, שלפחות אז ריכזה תוכנית אקדמית ללימודי יהדות ארה"ב, שמקנא בפלורליזם של יהדות ארה"ב. לגרסת הטקסט בבלוג - כאן .

הפרק שלנו היום ממשיך את הפרק הקודם, שעסק בשלושת הבתים היהודיים שלאחר חורבן המקדש. הפרק הנוכחי יעסוק בבית המדרש בימינו, ובעיקר בבית המדרש החדש. לגרסת הטקסט בבלוג - כאן .

הפרק שלנו היום מבקש להציע כמה הבחנות לגבי מוסדות תרבות מרכזיים בהיסטוריה של העם היהודי, ואולי גם משמעויות שעולות מההבחנות האלה. בעקבותיו יבוא פרק שיעסוק בדפוסי לימוד שונים בבתי המדרש המתחדשים. לגרסת הטקסט בבלוג - כאן .

הפעם הפרק שלנו הוא מאמר שפורסם בבלוג לרגל יום הרצל בחודש מאי 2022. במאמר סקירה של שלוש אוטפיות ציוניות: "מסע לארץ ישראל בשנת ת"ת באלף השלישי" שכתב אלחנן לייב לוינסקי בשנת 1892, "תל-אביב" (אלטנוילנד) שכתב הרצל בשנת 1902, ו"ירושלים הבנויה שכתב בוריס שץ בשנת 1918, ופורסמה בשנת 1924. כל שלוש האוטופיות מתארות מבנה חברתי שונה באופן יסודי מאשר "חברת השוק" הליברלית, ושלושתן מציגות חברה החותרת לחזון של שיו...

שלושת הפרקים הקודמים עסקו במבט על המגמות ארוכות הטווח בחברה הישראלית, בהבחנה בבעיית היסוד של אי ההסכמה על המבנה של דמוקרטיה מודרנית, ובמתווה לפתרון בדמות מאבק במגזרים האנטי-ליברליים ומנגנוני הדיכוי הפנימיים שלהם, ומתן חינוך ממלכתי לכולם. הפרק הנוכחי יעסוק בגורמים השונים בתוך המגזרים האלה, ובשותפים הפונטציאליים לשינוי. קישורים לתכנים מהפרק: גרסת הטקסט בבלוג - כאן . על התופעה של הגירת ערבים ליישובים...

בפרק העשירי בסדרת הרשומות הנבחרות מהעבר הצעתי ניתוח של המצב הנוכחי מתוך פרספקטיבה של המגמות הפוליטיות המרכזיות בעשורים האחרונים. בפרק האחד עשר הצעתי המשגה לפיה המחלוקת בחברה הישראלית היא לא בנוגע לשאלה "איך עושים?, אלא לשאלה יסודית יותר: "מה עושים?". בפרק הנוכחי נעסוק בשורש הבעיה ובמתווה הפיתרון. קישורים לתכנים מהפרק: גרסת הטקסט בבלוג - כאן . נתונים על זרמי החינוך בישראל - כאן . הפו...

בפרק הקודם הצעתי ניתוח של המצב הנוכחי מתוך פרספקטיבה של המגמות הפוליטיות המרכזיות בעשורים האחרונים. בפרק הזה, שמבוסס על רשומה שפורסמה בחודש מרץ 2023, אני רוצה לפתח את מה שהעלתי כנקודה בסיום, בנוגע לצורך במשך הארוך "להבין איך מקדמים ובקידום בפועל של מהלכים שיעצבו מחדש את תשתיות החברה הישראלית, באופן שבונה מחדש את התשתיות החברתיות והארגוניות של השמאל הציוני, ובמקביל מחליש ומפרק את התשתיות החברת...

מאמר שכתבתי בדצמבר 2023 והתפרסם במסגרתאסופת מאמרים העוסקים מנקודת מבט אקטואלית בהגותו של הרצל, שכותרתה "מחדשים את החוזה", שיצאה לאור בסוף חודש יולי, באזכרה לרגל 120 שנים לפטירת הרצל. לגרסת הטקסט בבלוג - כאן .

הפרק הזה מביא ניתוח בפרספקטיבה ארוכת טווח של התשובה לשאלה מהו הפרוייקט הפוליטי הגדול, ארוך הטווח, של השותפים העיקריים בקואליציה. הוא מבוסס על רשומה שפורסמה בבלוג בתחילת ימי ממשלת נתניהו הנוכחית, בפברואר 2023, לפני המאבק הגדול נגד הרפורמה המשפטית ולפני המלחמה. שני הפרקים הבאים יעסקו בניתוח של בעיית היסוד שאני מזהה במצב בישראל, ובהצעת כיוון לפיתרון שלה. לגרסת הטקסט בבלוג - כאן . להרחבה על הפרוייקט ה...

בפרק הקודם העלנו את הבעיה החברה הישראלית (בהכללה גסה) לא מזהה כמעט את האתגרים הציבוריים, ואל מול הוואקום הזה פונה כל אחד לעיסוק בענייניו הפרטיים. על מנת להתמודד עם ההפרטה החברתית והתודעתית, צריך להציב לה חלופה באמצעות קריאה להתגייסות למשימות משותפות. בפרק הנוכחי נמשיך את העיסוק בחשיבות של מטרה משותפת, שמתבטאת באמצעות השענות על "סיפור מארגן". לגרסת הטקסט בבלוג - כאן . הראיון של תומר פרסיק...

בפרק זה נדבר על הרעיון של תפישה של משימה משותפת עבור החברה הישראלית. כדי שהחברה הישראלית תצליח להתמודד עם האתגרים העומדים בפניה, היא צריכה להזכר שיש לה אתגרים שעומדים בפניה כחברה. לגרסת הטקסט בבלוג - כאן . על חדוות היצירה המשותפת, בהתייחסות לפרשת "ויקהל", שהזכרתי בפרק - כאן .

החלטת המועצה הארצית לתכנון ובניה מוסיפה נדבך לאיום על עתיד הכפר הישראלי, והצ'ק הדחוי שנתנו בעזה הוא ממש לא הצ'ק הדחוי היחיד שנצטרך לפרוע בעתיד הנראה לעין. הפרק מבוסס על רשומה שהתפרסמה בבלוג ב-10.7.24, ⁠ לקריאה ⁠ . מוזמנים גם לקרוא בהרחבה על ⁠רעיון הכפר העברי⁠ , ועל ⁠תהליכי החלפתו בפרבר⁠ .

לקראת התחדשות המו"מ על עסקת החלפת חטופים והפסקת אש, כמה מחשבות לגבי המלחמה עד כה, המלחמה לעתיד, עסקת החטופים ושעוני הזמן הרלוונטיים. מבוסס על רשומה שפורסמה בבלוג ב-7.7.24. לקריאה כאן .

הפרק עוסק באפשרות, אל מול מגמות ההתפרקות של החברה הישראלית (ולא רק הישראלית), לבחון מחדש את אתוס הרפובליקה והמעשה המשותף, כחלופה לאתוס הליברלי של תחרות כל בכל. הפרק מתבסס על רשומה שפורסמה בבלוג ב-31 ביולי 2023 ( כאן ) וגם כרשומת אורח בבלוג "הינשוף" של פרופ' דני אורבך.

בהמשך לפרקים שעסקו בהבחנות לגבי המערכת הפוליטית,  בפרק היום נעסוק בקשר שבין הפוליטיקה והחיים האישיים, ובמשמעות של האמירה המוכרת "האישי הוא הפוליטי". נדבר על הפוטנציאל הבעייתי בהפיכת העיסוק בפוליטיקה לתחביב ולחלק מהדימוי העצמי (והסביבתי) של האדם. הפרק מבוסס על רשומה שפורסמה בבלוג וכרשומת אורח בבלוג המומלץ "הינשוף" של פרופסור דני אורבך. לגרסת הטקסט בבלוג - כאן . דברים שהוזכרו בבל...

אפילו הליברלים נהגו להגיד שלמדינה יש תפקיד. גם בגרסתה המינימליסטית היא אמורה לתפקד כ"שומר לילה", כלומר לשמור על הסדר הציבורי והביטחון האישי. אנרכו-קפיטליסטים, כלומר ליברטריאנים, יכולים להגיע לפעמים לערעור גם על הרעיון הזה. אבל האם יש לנו דוגמה לתחום שבו המדינה מתנערת מאחריותה להיות "שומר לילה" ולקיים סדר ציבורי מינימלי? אולי כן. לגרסת הטקסט בבלוג - כאן .

בפרקים הקודמים עסקנו בהבחנות לגבי המערכת הפוליטית. בפרק הזה נעסוק באחד מגורמי הכוח המשמעותיים בפוליטיקה הישראלית – פקידות האוצר הבכירה – וביחסה לדמוקרטיה. הפרק מתייחס בעיקר לספרו של יורם גבאי "כלכלה פוליטית", ומבוסס על רשומה ותיקה שפורסמה בבלוג בחודש נובמבר 2011. לגרסת הטקסט בבלוג - כאן . לרשומה ובה ניתוח מורחב של קטעים מהספר של יורם גבאי - כאן .

בפרק הקודם עסקנו בתפקיד הדמוקרטית כדרך לקבל החלטות מוסכמות ולא החלטות אופטימליות. בפרק הנוכחי אדבר על משהו כללי בנוגע למערכת הפוליטית, שלוש צורות פעולה בתוכה, והגרעון הבסיסי שמחליש את השמאל בישראל. הפרק מבוסס על רשומה שפורסמה בבלוג בחודש מרץ 2020 לגרסת הטקסט בבלוג - כאן

הפרק השלישי בסדרת הרשומות הנבחרות מהעבר. בפרק הקודם, הצעתי אוריינטציה חדשה עבור המפה הפוליטית, אוריינטציה לפיה המבחן הוא ביחס לעקרונות המודרניים, ולפיו הקצוות הפוליטיים הם בימין, והגושים המרכזיים יותר הם בשמאל. בפרק הזה אני אציע משהו תיאורטי יחסית על סוגיית התפקיד האמיתי של הדמוקרטיה, ואילו דברים היא לא מיועדת לעשות (ולכן גם לא עושה בדרך כלל). הפרק מבוסס על רשומה שפורסמה בבלוג בסוף ינואר 2019, לקר...

מי רוצה לקנות 639 מיליון ש"ח תמורת 461 מיליון ש"ח? שאלה מצחיקה, לא? מי לא ירצה? אכן, לא כל אחד יכול לקנות, אבל מסתבר שהיה מי שמכר. אנחנו. כמה נקודות על הפרטת הדואר שבוצעה בימים האחרונים. הפרק מבוסס על רשומה שפורסמה בבלוג בעשרים וארבע במאי 2024, ומוקלט בקולו הערב של החבר מורן צלניק. המאזינים מוזמנים לספר לנו בתגובות איזו קריינות עדיפה.

בפרק הקודם עסקנו ביחס אל האמת. בפרק הנוכחי אציע אוריינטציה אחרת למפה הפוליטית, אוריינטציה שלטעמי היא מועילה יותר. אחד הדימויים המקובלים לתיאור ההתפלגות הדעות הפוליטית הוא הקשת. לכאורה הדבר הגיוני: בקצה הימני נמצא הימין הקיצוני, בקצה השמאלי נמצא השמאל הקיצוני, ובין שני הקצוות ההתפלגות מתעגלת בצורה מתונה אל המרכז. אני מבקש לטעון שלפחות לגבי המציאות בישראל, הדימוי הזה, לא רק שאינו מסייע להבנת ההתפלגו...

ברוכים הבאים לסדרה נוספת של הפודקאסט, והפעם – רשומות נבחרות מהעבר. בסדרה הזו אני אקליט רשומות ותיקות מהבלוג, שנכתבו לאורך שנות פעולתו. אלה רשומות שאני חושב שהן משמעותיות, ויש להן ערך גם ממרחק השנים. חלקן היו פופלריות בזמן הפרסום. חלקן לא זכו לתפוצה שהייתי רוצה. אני לא מקליט אותן לפי הסדר הכרונולוגי, אלא לפי ניסיון ליצור איזשהו הגיון נושאי מסויים, עם כי זה כמובן לא יוצר רצף "חלק" כמו כתיב...

הפרק הזה פורסם בבלוג ב 30 באפריל 2024, ויכול להיות שעד שתאזינו לו, כבר תתבהר הסוגיה שמסתמנת בפרק. בימים האחרונים נראה שממשלת ישראל – כלומר, בעיקר העומד בראשה – מתקרבת לנקודת הכרעה, שיכולה להפוך גם לנקודת מפנה. בפרק הראשון, שפורסם כרשומה בבלוג לפני כשבועיים, הצעתי להסתכל על הדברים בפרספקטיבה הגדולה ולפי שתי שאלות. אחת מהן היא "האם הם מקדמים את הבשלת הברית האזורית של ישראל עם מדינות המפרץ (ומצר...