המדע מחפש משמעות

לפעמים שינה – היא בזבוז זמן. אבל איך לישון פחות? מה הסוד המיוחד של אינדיאנה ג'ונס הסובייטי, שהקים את בנק הצמחים הראשון והגדול בעולם? מה מלמד אותנו זייפן המסמכים של המחתרת הצרפתית, שהציל אלפי יהודים וידע לישון פחות מהרגיל? ומה הקשר של כל זה לחג הכי פחות מוכר בשנה – שביעי של פסח?

מה כל-כך מיוחד בחופש האקדמי? איך הוא הציל אם חד-הורית שלא יכלה לשלם משכנתא, והביא אותה לפרס נובל בכימיה? ומה יעשה הקצין שתום-העין שבחר להיות ביולוג בזמן הכי גרוע בהיסטוריה - בלי חופש אקדמי? ובעיקר – למה לכל אחד מגיע חופש אמיתי, בין אם נותנים לו מבחוץ – או שהוא חוצב אותו לבד

מה אפשר ללמוד ממתמטיקאי במחנה-ריכוז על יצירתיות? איך הפיזיקאי הבריטי השתדל לא לצאת מהמרתף וכמעט לא פרסם מאמרים – אבל שינה את פני המדע? ובעיקר, האם גבולות ומגבלות יכולים להיות מתכון ליצירתיות?

איזה רעיון מופלא אפשר ללמוד ממתמטיקאי הומלס? איפה מתחבאת היצירתיות האמיתית? מתי כדאי להיות קיצוני? למה הפיזיקאי הצבעוני הלך להתבטל בפארק במקום לעבוד? ומהי שיטת האוהל הפתוח ליצירתיות במדע – ובחיים בכלל?

למה לקחת מדען פורה ולשלוח אותו לפנסיה? מי אמר שבגיל מסוים מפסיקים להיות יצירתיים? מווילי נלסון ועד לאבי פצצת האטום, יש לפנסיונרים מה לתת – אבל האם אנחנו יודעים לקחת? פרופ' דוד איזנברג מציג זווית הסתכלות חדשה על גיל הפנסיה, במדע ובכלל - זווית שרלוונטית בעיקר למי שעוד לא הגיע אליו...

מתי אפשר להאמין למדע? האם שוקולד עוזר לרזות? האם גילו חייזרים על נוגה? מה ההבדל בין מאמר מדעי לכתבה עיתונאית? ואיך לומדים לדבר ככה שאחרים יקשיבו, ולשמוע מה שאחרים אומרים? פרופ' דוד איזנברג עם ארגז הכלים שיסייע לנו להבחין בין דיווחים מדעיים אמתיים למזויפים ושקריים

כדי לדעת איך להתעשר, צריך להבין מה היחס הנכון לכסף. האם הוא דבר בזוי או קדוש? מה היחס המיוחד של מדענים לכסף – ומה אפשר ללמוד ממנו על איך להתעשר? פרופ' דוד איזנברג עם הפסיכולוגיה של הכסף - מה מניע אותנו להשיג אותו? כיצד השיג המיליארדר היהודי את הונו? ולמה מדענים לא נוטשים את המעבדות ויוצאים לגרוף הון בשוק הפתוח?

לפעמים הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות. איך מדענים מתמודדים עם אתגרים מוסריים – ומה קורה כשהם נכשלים? מתי גיבור לאומי הופך להיות אויב האנושות? מה גורם לניצול שואה בן 9 להפוך להיות ממציא דגול? ומה אפשר ללמוד מהם להתמודדויות שלנו עם שאלות של טוב ורע?

האם יש נוסחא מדעית שתשכין שלום בינינו לבין שכנינו, בינינו לבין עצמנו, ואולי אפילו עם מישהו שחי איתנו בבית ולא מרים גרביים מהרצפה? מה קורה לישראלי, צרפתי וסיני שנכנסים ביחד למאמר? ומה אפשר ללמוד מהמדע, שהוא מיזם השלום הגדול בעולם, לשלום בבית שלנו, ואפילו בין אזרחים שוחרי-טוב משני צידי המתרס הפוליטי?

לכולנו יש פיתויים גדולים וקטנים, ורוב הזמן אנחנו מצליחים להתמודד איתם... עד שאנחנו נופלים • מה קרה למדענים שנפלו לעולם הפשע? איך "טעות קטנה" של כימאית הובילה ל-21,000 תיקי חקירה שבוטלו? מה הניע אותם, ואיך היה אפשר לעצור את זה? ובעיקר, מה אפשר לקחת מההתמודדות שלהם – להתמודדות שלנו עם עוגיות ועם פייסבוק?

כולנו רוצים להספיק יותר, אבל האם הפתרון לכך הוא לעבוד יותר? אולי צריך לעבוד פחות ולהשקיע בתחומים אחרים לגמרי? למה שמדענית אובייקטיבית תהיה משוררת, או תעשה מרתון על רולרבליידס - והאם מסתתר כאן שיעור ביצירתיות, וצמיחה אישית?

כל משימה יכולה להיות משעממת, וכל דבר מוכר יכול להיות מעייף. איך מדענים משמרים את חוש הפליאה? איך חייזרים ממאדים או ברווזים יכולים לעזור לתגלית מדעית? איך מפתחים עיניים חדשות כדי לראות את מה שכבר ראינו אלף פעמים? ומה אפשר ללמוד מעולם המדע כדי למצוא פרספקטיבה חדשה על בדיחה שכבר שמענו כמו גם על אתגר בעבודה?

אנחנו עושים ג'אגלינג בין אינספור כדורים - קריירה ומשפחה, משרד ובית. מדי פעם אחד הכדורים נופל ונראה שקשה מאוד להצליח עם כולם. האם אפשר להחליף את המשקפיים ולהסתכל על אותם דברים באופן אחר? איך נוכל לגלות כוחות חדשים לשילוב מאושר באמת בין שלל עיסוקי החיים - 100% משעות היום? היום נסתכל על רעיון חדש ומפתיע: איך במקום לוותר על משהו בכל רגע נתון, אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.

לכל אחד יש חלום, אבל לא כל אחד מוכן ללכת בשבילו עד לקצה. האם הייתם מוכנים לסכן את החיים בשביל לעשות משהו טוב או סתם בשביל להוכיח שאתם צודקים? נדבר על רופאים ששמו את חייהם על כף המאזניים כדי לעזור לאחרים, ועל הכימאים הפרה-היסטוריים שאנחנו חייבים להם כל כך הרבה, וננסה להבין: האם מדענים מוכנים לשלם כל מחיר בשביל להוציא את האמת החוצה? ובעיקר: איך יודעים מתי זה שווה את זה, ומתי לא?

רדיפת פרסום היא חלק בלתי-נפרד מעולם המדע – אבל מה קורה כשעוברים את הגבול? השבוע ננסה להבין איך רדיפת הכבוד הביאה מדענים מסוימים עד לבית-הכלא, ואחרים לטקס הנובל בשטוקהולם. נדבר על התמודדות עם הצורך לפרסם ולהתפרסם בלי להשתגע או לברוח – ואפילו להפוך את הפרסומת לכוח מצמיח וחיובי.

אמת ואמינות הן המפתח לכל יחסי בני-האדם. אבל איך ניתן לזהות שקרים ושקרנים? ואיך נוכל ליצור עולם אמתי יותר? המדע הוא תעשייה שכל מטרתה היא לגלות את האמת על העולם, אז מה עושים כשחוקר בכיר מזייף תוצאות מדידה, או כשלסטודנטית לא נעים לסרב להנחיות מפוקפקות מהפרופסור שלה? איך מדענים מתמודדים עם זיופים ורמאויות? ומה אפשר ללמוד מהם כדי להפוך את הסביבה שלנו לאמתית, כנה, ואמינה יותר?

כל-כך כיף לשמוע על תגליות לא צפויות בחיים, אבל איך נוכל לגלות דברים בעצמנו, באופן מפתיע ובלתי צפוי? האם סוד היצירתיות נמצא בחופשה בפריז, או דווקא בעבודה מפרכת עם פינצטה ומיקרוסקופ? פרופסור איזנברג מדבר על אחד הנושאים העלומים במדע - על סוד ההברקה הלא-מתוכננת, ועל הדרך שלנו ליישם אותה בחיים שלנו.

תארו לעצמכם אדם שקם בבוקר, ומחליט שהיום הוא יציל את העולם. נשמע הזוי? מגוחך? אולי מה שיותר מגוחך זו העובדה שאנחנו לא שואפים להציל את העולם, אלא רק סתם כך קמים, יוצאים לעבודה, עומדים בפקקים, עובדים, יוצאים הביתה, עומדים בפקקים, מטפלים בילדים, קורסים מעייפות וחוזר חלילה. החל בחוקרי בננות באקוודור ועד דוקטורנטים בטכניון, יש משהו מיוחד באווירה המדעית, מעין מנטליות של סופרמן – שטומנת בחובה מסר קריטי לח...