סינמסקופ. פודקאסט קולנוע עם יאיר רוה

לסרט החדש של ליאם ניסן קוראים בעברית ״נקמה ללא מעצורים״, וככה בדיוק אפשר היה גם לקרוא גם לסרט של רוברט אגרס, ״מלך הצפון״. ורגע לפני יום העצמאות, מה ההפצה של ״קולות רקע״, ארבע שנים אחרי שצולם, מלמדת אותנו על מצבו של הקולנוע הישראלי?

בעזרתה של לי להב אנחנו מפרקים לרסיסים את ״הכל, בכל מקום, בבת אחת״ ואת ״משקלו הבלתי נסבל של כישרון ענק״, שני סרטים שחבל שצ׳רלי קאופמן לא כתב ומישל גונדרי וספייק ג׳ונס לא ביימו

״אמבולנס״ של מייקל ביי הוא סרט אקשן כמעט אבסטרקטי, מופע מחול של פעלולנים ומצלמות. ״אמהות מקבילות״ של פדרו אלמדובר הוא מלודרמה עם טוויסט פוליטי, שמעיד על התבגרותו של הבמאי הפרוע-לשעבר. ובין לבין: שירים על היציאה מעבדות לחירות

ב-1897 ראו אור שתי יצירות ספרותיות שהשפיעו על העולם: בראם סטוקר פרסם באנגליה את ״דרקולה״ ואדמון רוסטן פרסם בצרפת את ״סיראנו דה ברז׳רק״. שני עיבודים חופשיים לשתי היצירות האלה הגיעו השבוע לבתי הקולנוע: ״סיראנו״ המוזיקלי של ג׳ו רייט ו״מורביוס״ הקומיקסי של דניאל אספינוזה. אנחנו מדברים על שניהם בתוכנית השבוע

הפסקול של הסרט היפני ״הנהגת של מר יוסוקה״ יפה כמו הסרט כולו. בתוכנית השבוע אני מדבר על שניהם, וגם על ״קיץ של נשמה״ ועל הסוף של ״קודה״ - כל הסרטים שהשבוע זכו באוסקרים, ואנחנו מדברים קצת גם על האוסקרים

״ויהי בוקר״ הוא אחד הסרטים הישראליים היפים והמרגשים שנעשו בעת האחרונה. בשיחה עם הבמאי והתסריטאי ערן קולירין (״ביקור התזמורת״) אנחנו מדברים על עבודת העיבוד התסריטאי שלו לספרו של סייד קשוע, ועל הבימוי שלפעמים מעדיף מחוות אילמות על פני שימוש במילים

״באטמן״ של מאט ריבס רוצה להיות ״הסנדק״ של סרטי גיבורי העל. האם הוא מצליח? וגם: השמעת בכורה לפסקול של אליוט ל״נוספרטו״, לרגל הקרנת במלאת 100 שנה לסרט

הבמאי ניר ברגמן מדבר על סרטו החדש והמצוין ״הנה אנחנו״, בו הוא לראשונה מביים שלא הוא כתב, אלא דנה אידיסיס (״על הספקטרום״), על הורות וסרטים על הורות, על ההשפעה של צ׳פלין על הסרט, על העבודה בטלוויזיה מול זו בקולנוע, על הקורונה שדחתה את הפצת הסרט בשנתיים ועל החלום להגיע לפסטיבל קאן, שכמעט התגשם

שיחה עם אהרון קשלס - מבקר קולנוע לשעבר, במאי בהווה - על סרט הסולו הראשון שלו, ההפקה העצמאית האמריקאית, ״דרומית לגן עדן״, עם ג׳ייסון סודייקיס בתפקיד הראשי. לשיחה מצטרפת גם לילך סונין, בת זוגו של קשלס, מפיקה שותפה בסרט וההשראה ליצירתו

מה אפשר ללמוד מ״מחברות שחורות״ של שלומי אלקבץ על הקורבן שהורים מקריבים בעבור ההצלחה של הילדים שלהם.

שני סרטים בשחור-לבן מתוך גל של למעלה מעשרה סרטים בשחור-לבן בשנה וקצת האחרונות: ״מקבת״ שבו ג׳ואל כהן מעבד את שייקספיר, עם דנזל וושינגטון בתפקיד הראשי, ו״בלפסט״ שבו קנת בראנה לא מעבד את שייקספיר (דנזל וושינגטון כבר שיחק אצלו ב״מהומה רבה על לא דבר״). וגם: קוד הנחה לצפייה בסרט יפני בסינמטק תל אביב ב-15 שקל בלבד למאזיני הפודקאסט

״ליקריץ פיצה״ של פול תומאס אנדרסון והקשר הישראלי - כולל מחווה ל״מציצים״

בפעם הרביעית מגיע אבי נשר לאולפן ״סינמסקופ ברדיו הקצה״ לדבר על סרט חדש שלו. דיברנו על ניצנים, על עבודה עם הצלם עמית יסעור בפעם הראשונה, על ״הגשר על הנהר קוואי״ ועל ג׳וי ריגר

תשעת הסרטים הטובים של השנה, ארבעת הקטעים המוזיקליים הזכורים השנה בקולנוע, ולמה היו פתאום כל כך הרבה מיוזיקלס

מה שינו סטיבן ספילברג וטוני קושנר מ״סיפור הפרברים״ המקורי, ובמה הם לא העזו לגעת? ומה מונע מ״אל תסתכלו למעלה״ להיות ה״דוקטור סטריינג׳לאב״ של ימינו?

מאיר שניצר פרש מתפקידו כמבקר הקולנוע של ״מעריב״, אז הזמנו אותו לאולפן סינמסקופ ברדיו הקצה, לשיחת סיכום קריירה: על קולנוע ועל הדברים שהם יותר חשובים מקולנוע, עם האיש שהיה שם כשהקימו את החוג לקולנוע, סינמטק תל אביב, עיתון ״העיר״, ״חדשות״, מוסף ״קליפ״, ושייזכר בסופו של דבר דווקא בפקולטה למשפטים ולא בפקולטה לקולנוע בזכות ״בג״צ שניצר״.

מה לראות ביום הקולנוע הישראלי 2021? וגם: כמה כרטיסים מכרו הלהיטים הישראלים הגדולים של החודשים האחרונים?

הסקופ: ״חולית״ של דני וילנב טוב יותר מהספר. וגם: הסרטים של איליה סולימאן והאני אבו-אסעד מגיעים לנטפליקס

תיקון טעות: נציג צרפת לאוסקרים הוא ״טיטאן״, ולא כפי שאני אומר בשידור. וגם: אל תחמיצו את המחווה לפילם נואר בסינמטק תל אביב

וונדי, שירלי, אנתוני בורדיין, רחוב סומסום

הסרט המופרע של לאוס קאראקס וספארקס הוא אחד מסרטי השנה

וגם דיווח מפסטיבל הקולנוע בירושלים עם ״סינמה סבאיא״, ״קיץ של נשמה״, קוונטין טרנטינו והערה על ״קנדימן״

ביקורות על שני צדדי המיינסטרים: מצד אחד קראוד-פליזר סוחט הדמעות ומצד שני, שני סרטים מאתגרים, חידתיים, שעשויים לעילא ודורשים השתתפות של הקהל בפיענוח הרעיונות, החידות והסיפור עצמו

A conversation with the director of Gunpowder Milkshake about writing and shooting action scenes, and that crazy shoot-out in the diner; working with Alan Parker's regular cinematographer, and all those projects he almost made after Big Bad Wolves, but didn't - because Hollywood.

האורחת הראשונה שלי בעונה החדשה היתה טליה לביא, הבמאית והתסריטאית של "אחד בלב" ו"אפס ביחסי אנוש". דיברנו על הזמן שעובר בין סרט לסרט ואיך בוחרים את הפרויקט הבא, דיברנו על תסריטאות ועל קומדיות רומנטיות ועל השאלה איך לבחור את סוף הסרט, וטליה הסבירה איך כתיבת תסריט זה כמו תמ"א 38, אבל מסוג 1 ולא מסוג 2. דימויי נדל"ן זה משהו שהיא עושה. היתה שיחה משעשעת ומלאת תובנות וסודות.