עושים תנ"ך עם יותם שטיינמן Osim Tanach

הפעם נעסוק בספר חנוך שהוא אחד מהספרים החיצוניים, ספר שלא השתמר בעברית, כיוון שחז"ל ניסו לדחוק אותו ככל יכולתם ולהשכיח אותו. מדוע? מפני שיש בו תפיסות שמנוגדות לדעתם לחלוטין לזרם המחשבה היהודי של זמנם. הספר מכיל את הסיפורים הכי מסמרי שיער, הכי יצירתיים, הכי מפתיעים...שחז"ל לא רצו שתדעו עליהם. אבל בדיוק בשביל זה אנחנו פה! מתי חובר הספר? מדוע ניתן לומר שספר חנוך גם מפורש מאוד מצד אחד, ומנגד גם חידתי ו...

זעקו כותרות העיתונים" – כך כתוב בשיר הנודע. אבל אצלנו ב"עושים תנ"ך" אנחנו בד"כ לא מתעסקים בחדשות. טוב, אולי בחדשות- אבל של העולם העתיק. חדשות שיהיו נכונות כנראה גם עוד שנה, שנתיים ואולי אף יותר. אבל הפעם, בפרק זה, נחרוג ממנהגינו. לאחרונה התפרסמו כתבות רבות שתפסו כותרות ראשיות בעיתונים ובאתרי החדשות המובילים: "חומת העיר שבעיר דוד בירושלים, לא נבנתה בימי חזקיהו, אלא מוקדם יותר, אולי כבר בימי המלך עו...

לנורדים יש את ת'ור, האמריקאים המציאו את סופרמן, והפנתר השחור מגיע מאפריקה. ומה איתנו? אז ניחשתם נכון - גם לנו, ואפילו הרבה לפני כולם, היה גיבור על: שמשון הגיבור! רובנו מכירים את הסיפור על הגבר הכל יכול, ארוך השיער, עם השרירים, אשר הייתה לו חולשה לנשים בכלל ולדלילה אחת בפרט. אבל, כשבוחנים את הסיפור לעומק, בכלים ביקורתיים, מגלים שלא מדובר רק בתסריט של סרט אקשן-גיבורי על בלבד. יש בסיפורו של שמשון רבד...

בפרק זה המסכם את סדרתנו עד כה, נתבונן בספרי עזרא, נחמיה ודברי הימים בהם יש הרבה חומרים היסטוריוגרפיים, תוך כדי חזרה לזמן האפשרי של חיבורי הטקסטים הללו.  האם הטקסטים מהווים תיאור היסטורי נאמן? האם ייתכן והחומרים ההיסטוריוגרפים הללו משקפים את התקופה הפרסית וההלניסטית המוקדמת? אילו עדויות יכולה לספק לנו הארכיאולוגיה אודות הסוגיה? האם יש בכלל עדות לכתיבה משמעותית בעברית בפרק הזמן בו מדובר? ואם כבר בעב...

לקראת סוף ספר דברים, שני פרקים לפני שמשה מת ומסתיימת התורה, נקטע הרצף הסיפורי לטובת "שירת האזינו" : שירה קדומה מאוד, מסתורית, חריגה, מסובכת ויפה, אשר מתארת את תולדות העולם ותולדות עם ישראל בצורה סלקטיבית וחידתית.  לצורך פיצוח השירה וחידותיה מתארח באולפן חוקר המקרא שחר ענבר, שלוקח אותנו למסע בעקבות האמונות הקדומות והחריגות המשתקפות מהשירה ומלמדות אותנו לא מעט על האמונה שייתכן ורווחה בקרב ישראל הקדו...

בפרקים הקודמים שוחחנו אודות מלכות ישראל ויהודה והגענו לנקודה בה יהודה נחרבת, סביב שנת 586 שנת לפנה"ס. הפעם, נבחן את התקופה שלאחר החורבן וננסה לכסות משך זמן די ארוך, של כ-450 שנה, תקופה שייתכן ומשתקפת בספרות המקראית המאוחרת – ובעיקר בספרי עזרא, נחמיה, ודברי הימים.מה קרה בדיוק בירושלים, ביהודה, ובישראל בהקשרים הארכיאולוגיים והמקראיים לאחר החורבן?   מדוע מקובל כיום במחקר שזו התקופה שהובילה לצמיחת היה...

באחד הפרקים הקודמים דיברנו על מה שכינינו "המאה האשורית", מאה בה אשור מפגינה את כוחה העצום מול כל המזרח הקדום, מאה שבסופה ביהודה עולה לשלטון המלך יאשיהו.  בפרק זה נסקור את השינויים הדרמטיים שהתרחשו בתקופתו, שינויים אשר במידה לא מבוטלת אפילו מכתיבים את חיינו עד היום הזה. אבל מדוע? ובכן - בתקופת הזמן עליה נשוחח בפרק זה, ייתכן ומתרחשת דרמה תיאולוגית (לפחות תחילתה...) של הכתיבה המכונה "ההיסטוריה הדויטר...

אחד הסיפורים האהובים והמוכרים בתורה, הוא סיפור יעקב שחולם את חלום הסולם. לסיפור קצר זה ניתנו לאורך הדורות פרשנויות רבות. אם מבינים אותו בהקשרו ההיסטורי המתאים, נוכחים לדעת כי הוא מתכתב עם הקונטקסט התרבותי שבתוכו חובר והוא מכיל זיקות חוץ מקראיות רבות. בפרק נעמוד על חלק מהן, בין השאר: מה משמעות המילה "סולם" בסיפור, וכיצד הוא מתקשר למקדשים מסופוטמיים בימי קדם? מדוע  נכתב שמלאכי אלוהים עולים ויורדים ב...

הממלכות העבריות ישראל ויהודה התקיימו זו לצד זו כשהן מנהלות מערכת של יחסים מורכבים. על פי המחקר, ברוב הזמן ממלכת ישראל הייתה הממלכה הגדולה והחזקה.בפרקים הקודמים שוחחנו על מלכות מנחם, המלחמה הסורו-אפריימית והפעם נעסוק בחורבן ישראל וגם בנושא בונוס, שאתם המאזינים ביקשתם - השומרונים, בהתייחסות לסיפור הגדול יותר של הפרק הנוכחי- חורבנה של ממלכת ישראל. קפיצה קטנה לעבר של העבר- כשלושים שנה לפני החורבן, ממל...

חוקים הם לכאורה נושא משעמם וטכני...האמנם? בפרק זה של עושים תנ"ך ננסה לשכנע אתכם שלא כך הדבר. חוק, נוצר פעמים רבות כתגובה למציאות בשטח, להתנהגות אנושית, למצב חברתי קיים - ולכן בדיוק החוק יכול לתת לנו הצצה מרתקת על העבר. נפתח במקום בו לא היינו מצפים למצוא "חוק" כלל: בספר תהילים. מה ניתן ללמוד מחוקים שנכתבו במזמור תהילים? מה המשורר המקראי מאחל למלך האידיאלי? מדוע המזמור הזה היה יכול להיכתב על כל מלך...

בפרק זה של עושים תנ"ך אנו חוזרים למחזור סיפורי יוסף ונדבר על סיפור עסיסי ומעניין - יוסף ואשת פוטיפר. בפרק, נדון בטקסט המופיע בספר בראשית בפרק ל"ח, אך ננצל את סיפור המעשה המרתק, בכדי לנתח ולבחון את הטקסט המקראי בכלים בהם לא השתמשנו עד היום - בחינת הפרק תוך התייחסות לתולדת הפרשנות של הטקסט במהלך הדורות. לאחר שיוסף גיבורנו יפה התואר הפך לעבד והגיע לביתו של פוטיפר, סריס פרעה ושר הטבחים, הוא עושה חיל ב...

נפתח בשני וידויים: קהלת מעולם לא היה מהגיבורים החביבים עלי במקרא. הוא זכה מצידי ליחס שנע בין התעלמות לבין "המגילה הזאת שאוהבים לצטט ממנה ולהישמע עמוקים". וידוי שני- במסגרת לימודי נאלצתי, משיקולי לו"ז, ללמוד קורס אודות קהלת, פשוט כי...הוא הסתדר לי במערכת השעות. ואז...לאחר כמה חודשים מסיום הקורס מצאתי עצמי מצטט את קהלת, מתייחס לקהלת ואפילו מלמד אודותיו. מי שאחראית לקסם הזה שהתרחש, היא פרופ' נילי סמט...

שוחחנו בעבר ב"עושים תנ"ך" אודות משה, ונגענו בשתי אפיזודות המגדירות את דמותו המרתקת של גדול הנביאים - לידתו ומותו. הפעם נעסוק באחד האירועים המפורסמים בחייו של משה, ואולי בתורה בכלל- סיפור הסנה הבוער. היכן קורה האירוע המדובר? מה בין הר האלוהים בחורב והר סיני? מהי המשמעות של התגלות האל באש? מדוע מתחלף שוב ושוב שמו של כהן מדין? האם ניתן למצוא הקבלות בין הסיפור הזה לסיפור מתן תורה? איך משה מנסה להימנע...

מפגש המאזינים שערכנו לא מזמן בנאות קדומים עסק בסיפורי שלמה, ובמהלכו בין היתר, הקלטנו את הפרק שלפניכם, אודות סיפור משפט שלמה. פרק מיוחד בהשתתפותכם- קהל המאזינים. במרכז הסיפור נמצאת החידה הבלשית המפורסמת ביותר בתנ"ך, בה שתי נשים, שזה עתה ילדו, עומדות לפני שלמה המלך. כל אחת מהנשים טוענת שהיא האמא של התינוק החי ושהאישה השניה- היא האם של התינוק המת! עד כאן הסיפור המוכר. רק מה? בשום מקום בטקסט לא נאמר ב...

הפעם נדבר על מה שמכונה "המאה האשורית". האשורים הם שתפסו את מקומם של המצרים ששלטו בחלקים נרחבים מכנען בתקופת הברונזה המאוחרת עולים על במת האזור. כן- אותה ממלכה אדירה שהחריבה כזכור את ישראל וגם שלטה באזור במשך כמאה שנים היא נקודת המבט שלנו על ממלכת יהודה בפרק זה. מתי החלו להתגבש היסודות של התפיסה הדויטרונומיסטית ביהודה? מהי "המאה האשורית"? האם המקרא מכיר את מלכי אשור, מכיבוש שומרון ועד השליטה ביהודה...

בפרקים הקודמים של עושים תנ"ך בהם שוחחנו על ישראל הקדום, העמקנו בדיון אודות ממלכת ישראל, עד לחורבנה. הפעם נכנס שוב למכונת הזמן הוירטואלית שלנו, נעזוב את ממלכת ישראל החרבה ונחזור "אחורה" לממלכת יהודה, הממלכה הדרומית, בראשית ימיה, המתקיימת לצד ממלכת ישראל הצפונית. ימים בהם שתי ממלכות עבריות מתקיימות האחת ליד השנייה. נתחיל את המסע שלנו בממלכת יהודה במאה העשירית לפני הספירה, תקופה מעורפלת יחסית מבחינה...

אנו מניחים כי התנ"ך העברי כפי שהוא לפנינו היום הוא העתק זהה של התנ"ך המקורי הקדום, ושהנוסח שלו נשמר בצורה מדויקת מהזמן שבו חובר לראשונה ועד ימינו. יחד עם זאת, ניכרים הבדלים רבים בין התנ"ך שלנו, לבין טקסטים עבריים מזמנים קדומים, כמו למשל מגילות מדבר יהודה. בנוסף, אנו מכירים בכך כי גם מבחינה צורנית התנ"ך עבר שינויים רבים מימי קדם ועד היום: הוא חולק לספרים, לפרשות ולפרקים ונוספו לו ניקוד, טעמים והערו...

באחד הפרקים הקודמים של "עושים תנ"ך" נגענו בסיפורו של יוסף במבט כולל והבטחנו שבהמשך "נפרק" את הנובלה ששמה במחקר הוא מחזור סיפורי יוסף ונדון בהם אחד-אחד. בפרק זה נתמקד בסיפור שפותח את מחזור הסיפורים הזה: סיפור חלומותיו, ירידתו לבור ומכירתו למצרים. כיצד מוטיב החלומות של יוסף דומיננטי במחזור סיפוריו? מדוע החלומות מפתיעים? למה האחים שונאים כל-כך את יוסף? מדוע הם מתכננים להרוג אותו? ולמה הם זורקים אותו...

והפעם – פרק שעוד לא היה כמותו! בפרק זה נשוחח על…הפרק הכי חשוב בתנ"ך, או אם נדייק: הפרק עם האפקט הכי גדול מכל פרקי התנ"ך - דניאל פרק ז'. פרק שההשפעה שלו אדירה, כזאת שחצתה גבולות, דתות ועידנים. קודם שנתייחס לפרק הספציפי, נחזור לרגע ונזכר בספר דניאל (שזכה לפרק נפרד בעבר) מיהו דניאל ומה פשר ספרו? מתי נכתב הטקסט? איך הספר מחולק? מה הרעיון הכללי של הספר ואילו רעיונות אפוקליפטיים מיוצגים בו? לאחר מכן נכנ...

באחד הפרקים הקודמים שוחחנו על ירבעם ה- II, המלך הגדול ששלט למעלה מ-40 שנה ועמד בראשה של מיני אימפריה ישראלית אשר ייתכן ושלטה גם ביהודה. שוחחנו על הרקע ההיסטורי, העדות המקראית והממצא הארכיאולוגי מימיו. הפעם נדון באפשרות המרתקת שמסורות חשובות בטקסט המקראי הובאו לראשונה אל הכתב בממלכת ישראל בימיו של ירבעם השני. מסורות אלו, ייתכן ונכנסו רק בהמשך לקודקס המקראי היהודאי ומהווים יסוד חשוב בסיפור היסטורי ש...

התנ"ך הוא על זמני, ולכן הפודקאסט "עושים תנ"ך", מטבעו, הוא על זמני. הוא תמיד אקטואלי, כמו סיפורי המקרא עצמם. מסיבה זו אנחנו גם משתדלים למעט באזכורים של אירועים עכשוויים. אבל, בזמנים יוצאי דופן עושים דברים יוצאי דופן. בתקופה הזו, המאוד מטלטלת וכואבת, החלטנו לתרום את המעט שביכולתנו על מנת לנסות ולהעלות את המורל, לשמח את הלוחמים והלוחמות, האזרחים והאזרחיות, בחזית ובעורף, ויחד עם חוקר המקרא שחר ענבר הכ...

מפגש המאזינים שערכנו לא מזמן בנאות קדומים עסק בסיפורי שלמה המלך על רקע המציאות ההיסטורית. במהלך המפגש, הקלטנו את הפרק שלפניכם הדן בסיפור של שלמה המלך ונסיכת מצרים. מדובר בסיפור דל בפסוקים ומלא מסתורין. ד"ר בעז סתוי לוקח אותנו לטיול בתקופות שונות ברחבי המזרח הקדום על מנת לנסות ולהבין את ההיתכנות ההיסטורית של הנישואים בין שלמה לבת פרעה. האם ייתכן ששלמה שיכן נסיכה מצרית בירושלים וכנדוניה קיבל מפרעה א...

המלחמה הסורו - אפריימית…מה??? הפעם נדבר ב"עושים תנ"ך על מלחמה חשובה ומשמעותית, גדולה, "מתוקשרת" (לפחות בתנ"ך…) אבל גם נשכחת. מדובר על מלחמה שהיא משמעותית עד מאוד, מופיעה גם בטקסט התנ"כי וגם בארכיאולוגיה של האזור, אך כמעט אף אחד אינו מכיר אותה. למה מכנים את המלחמה הזו "המלחמה הסורו אפריימית"? מיהם הצדדים הלוחמים? מה קרה במפגש הלא נעים שהיה לתגלת פלאסר השלישי עם פקח בן רמליהו ועם רצין מלך דמשק? למה...

סיפור יוסף הוא אחד המוכרים והאהובים בתנ"ך. מדובר בסיפור מאוד יוצא דופן על רקע שאר הסיפורים בספר בראשית, שכולם קצרים או בינוניים באורכם. לעומתם עלילות יוסף משתרעות על פני שלושה עשר פרקים תמימים. למרות זאת, סיפור חייו של יוסף מעוצב בצורה ספרותית משוכללת מאוד, ורק מעטים שמים לב לכל הזיקות הפנימיות, הקריצות והמוטיבים החוזרים השזורים לאורכו (וגם לרוחבו...). הסיפור מחביא בתוכו רמזים נסתרים להיכרות מרשימ...

לפי התיארוך המסורתי בשנת 928 לפנה"ס התפצלה, נפרדה, נקרעה והתפלגה הממלכה. לא עוד ממלכה מאוחדת אלא שתי ממלכות אחיות-נפרדות ישראל ויהודה. בהמשך רעיוני לפרקים הקודמים בהם דנו ב"חוק המלך" וב"משפט המלך" הפעם נעסוק באירוע הדרמטי שהתרחש ככה"נ במאה העשירית לפנה"ס - פיצול הממלכות העבריות. האירועים בפרק זה מתחילים בימי מלכותו של שלמה, אשר לפי הטקסט התנ"כי נראה שכאילו הוא בונה קריירה המתבססת על הפרות חוזרות ו...