עושים היסטוריה עם רן לוי Osim Historia With Ran Levi

הטעות בליטוש המראה הראשית גרמה לנאס"א מבוכה רבה - אבל ברגע של הארה הצליח ג'ים קרוקר, מהנדס חשמל במכון הטלקסופ, למצוא פתרון שעשוי להציל את הפרוייקט היקר מאבדון. כדי ליישם את הפתרון של קרוקר, על האסטרונאוטים של מעבורת החלל 'דיסקברי' היה לבצע את משימת התיקון המורכבת ביותר שנוסתה בחלל אי פעם, ובקור יוצא דופן של 170 מעלות מתחת לאפס...

טלסקופ החלל "האבל," המקיף את כדור הארץ, לא היה 'סתם' עוד לווין כושל: האבל היה סמל. סמל לבזבוז משווע של כספי משלם המסים, סמל לסוכנות שפעם הייתה מסוגלת להנחית אדם על הירח בתשע שנים ועכשיו תקועה בבוץ של בירוקרטיה ואינספור נהלים, וסמל לדעיכת התעשייה האמריקנית המפוארת שבאותם ימים הלכה ואיבדה את מעמדה לטובת מפעלים יפניים מתוחכמים. אף אחד מהמהנדסים ומהמדענים שעבדו על הפרויקט האדיר הזה במשך כמעט עשרים שנה...

עד גיל 21 היה שייקספיר היה צעיר ממוצע בעיירה קטנה ונידחת. שבע שנים לאחר מכן הפך למחזאי המצליח ביותר בלונדון והפגין ידע מופלג בהיסטוריה, גאוגרפיה, תרבות ופוליטיקה - ידע שאי אפשר לצפות ממי שלא היה בן אצולה או מדינאי ותיק. מה עשה שייקספיר באותן שבע שנים אבודות שהפך אותו למי שהוא? בפרק זה ננסה להתחקות אחר אישיותו ועברו של המחזאי הטוב בהיסטוריה, דרך המחזה המפורסם ביותר שלו: "המלט".

הקלטת האירוע שבו חנכנו באופן רשמי את משרדיה החדשים של רשת עושים היסטוריה, באירוע כיפי ומרגש מאד (עבורי, לפחות...). תשמעו אותי ואת דני טימור מספרים על שורשיה ועתידה של רשת הפודקאסטים, וראיונות קצרים עם מגישי כל הפודקאסטים השונים שלנו.

בפרק זה נספר על שורשיו של הצילום המודרני: על החדרים האפלים ('קאמרה אובסקורה') של ימי הביניים, על התמונות הראשונות שצולמו באספלט (!), על ה-'דאגראוטייפ' המהפכני - ועל צלם אקסנטרי בשם אדוארד מויבריג' שפתר חידה עתיקת יומין עבור טייקון עשיר, אך בדרך נאלץ לצאת לגלות בגלל שרצח את מאהבה של אשתו.

הנדסה בקנה מידה עצום!...רבים אינם מודעים לכך, אך באשדוד ובחיפה הולכים ומוקמים בימים אלה שני נמלי ים חדשים אשר יוכלו לטפל בדור הבא של אניות המכולות הענקיות באמת: נמל הדרום ונמל המפרץ. בפרק זה נארח את נועה אורן, ראש מנהלת פיתוח נמל המפרץ ונמל הדרום בחברת נמלי ישראל, שתספר לנו איך בונים נמל.

פרק מיוחד זה מארח את הפודקאסט 'עושים שיווק': פודקאסט על שיווק דיגיטלי לעסקים ויוצרי תוכן באינטרנט. בפרק מספרים קובי גור, מנחה התכנית, ואני, על מערכת הפרסום של פייסבוק ויתרונות וחסרונות אפשרויות הפרסום השונות. יש לכם משהו למכור באינטרנט או להפיץ ברשת? עושים שיווק תעזור לכם להגיע אל הקהל שלכם.

עבור רובנו, משאית הנושאת על גבה מכולה או אניית מכולות גדולה נכנסת לנמל היא מראה כה שכיח עד שאיננו מקדישים לו מחשבה. אך תופעו לשמוע שהמכולה היא המצאה מודרנית מאד - בת פחות מחמישים שנה - ולמרות הפשטות שבארבע קירות מתכת וזוג דלתות ננעלות, מדובר על אחת ההמצאות הדרמטיות והמשפיעות ביותר בהיסטוריה האנושית.

בפרק זה נשמע על אנשים שהיה להם מזל, או ביש-מזל, או חוסר במזל, או שהאלים החליטו להתנקם בהם או ש'סתם' היו במקום הלא הנכון בזמן הלא נכון - ונעזר בסיפוריהם העגומים כדי להכיר את ההיסטוריה של המזל, להבין למה אנחנו בכלל מתכוונים כשאנחנו מדברים על 'מזל' ולגלות אם אכן ניתן להשפיע על המזל האישי שלנו. ייתכן והתשובה תפתיע אתכם...

אי-האמון שפיתחו אנשי טייסת העמק כלפי מפקדת חיל האוויר הביא לשורה של יוזמות מפתיעות ומרתקות תוך כדי לחימה: ערוץ תקשורת עוקף-מפקדה, מפת מודיעין 'חם' וסדרה של תוספות ושינויים טכניים במטוסי הסקייהוק שנעשו בשיתוף מהנדסי רפאל - ללא ידיעתם של הדרגים הבכירים. משתתפים בפרק: אל"מ במיל' דוד יצחק, סא"ל במיל' גיורא בן דב ורס"ן במיל' אורי.

טייסת 109 של חיל האוויר, 'טייסת העמק', ספגה מכה קשה במלחמת יום הכיפורים. אך סיפורה של טייסת הסקייהוקים מאיר את המלחמה הכאובה הזו באור שונה מכפי שאנחנו רגילים אליו: לאור משבר האמון בין מפקדת חיל האוויר ודרגי השטח, החליטו אנשי הטייסת לנקוט בשורה של יוזמות מפתיעות ובלתי שגרתיות תוך כדי המלחמה עצמה. פרק זה יתאר את השתלשלות המאורעות שהוליכה אל אותו משבר האמון חריף בתוך החיל. משתתפים בפרק: אל"מ במיל' דו...

"בבוקר לח בשנת תרל״ח" - כך חרז יורם טהרלב את סיפור העליה על הקרקע של אם המושבות - הלא היא פתח תקווה. בשנת 1970 כותב טהרלב את השיר, שלום חנוך הלחין אותו, ואריק איינשטיין שר שיר שהופך ברבות הימים למעין מסמך היסטורי, על-פיו ילדי ישראל לומדים פרק חשוב בהיסטוריה של הציונות ויישוב הארץ. אך הבלדה המפורסמת הציתה מחדש מלחמת גרסאות עתיקה בין משפחות המייסדים של פתח תקווה, אשר חשו שהבלדה עושה עוול לאבותיהן. מ...

לפני כחודש קיימנו את מפגש המאזינים השנתי של עושים היסטוריה, במוזיאון ישראל שבירושלים. בפרק הקודם שמעתם את ההקלטה של ההרצאה שלי - תחת הכותרת 'מי באמת בנה את הפירמידות?' - וכעת נשמע שתי הקלטות נוספות, עדיין סביב התמה של מצרים העתיקה. הראשונה שנשמע היא דוק' ליאורה רביד שתדון איתי בשאלה האם יציאת מצרים התרחשה באמת - והשניה היא גלית בנט-דהן, אוצרת תערוכת המומיה במוזיאון, שתספר על סריקת ה-CT שנערכה ל'אל...

הפירמידות הן הישג הנדסי כביר, ועוד יותר כשמבינים שהוקמו בעידן שקדם אפילו לכלי הברזל. תאוריות רבות ניסו להסביר מי היו בוני הפירמידות - מחייזרים, דרך בני אטלנטיס ועד רבבות עבדים שעמלו תחת שוט הפרעונים. תגלית מפתיעה של הארכיאולוג מרק להנר (Lenher) בראשית שנות התשעים הופכת את תאוריות אלה על ראשן - ומביאה עימה תובנות מפתיעות ומרעישות.

בשנים האחרונות הפכה 'למידה עמוקה' ל-Buzzword בעולם הטכנולוגיה, וכל חברה שניה מתאמצת לשלב את רשתות הנוירונים המלאכותיים במוצריה. אך האם למידה עמוקה היא פריצת דרך מהותית, או רק התלהבות אופנתית וקצרת מועד? בפרק זה נשמע על התגלית שאפשרה את הזינוק המטאורי בתחום הבינה המלאכותית, ועל האתגרים שמולם ניצבת טכנולוגיה מרתקת זו.

האם ניתן ללמד מחשב...ללמוד? צמד המילים 'למידה עמוקה' מלווה כמעט כל פריצת דרך טכנולוגית בשלוש השנים האחרונות - מטכנולוגיית זיהוי הפרצופים של פייסבוק ועד המכונית האוטונומית של גוגל. בפרק זה נשמע על ההיסטוריה של רשתות נוירונים מלאכותיים, ונבין את העקרונות שמאחורי למידה עמוקה.

הפרק הפעם עוסק בתופעות המשונות המתרחשות כאשר בני אדם מתקבצים יחדיו. אנחנו חיות חברתיות, ובתוך קהל של אנשים אנחנו…פשוט לא עצמנו. נשמע על גלוריה רמירז, 'הגברת הרעילה', על מגיפת הריקודים המסתורית של 1518, על הרצח המזעזע של קיטי גנוביס והשפעותיו על המחקר הפסיכולוגי - ועל סינדרום משונה שגורם לאיברי המין הגברים...להעלם.

חברי הכת בקומראן, מי שכתבו את המגילות הגנוזות, נקטו במנהגי טהרה קיצוניים באופן יוצא דופן - עד כדי אי עשיית צרכים בשבת וטבילה אובססיבית במקוואות. מה הוביל לקנאות הדתית הזו? בפרק זה נשמע על השחיתות של משפחת הכהנים מבית צדוק שהובילה למלחמת אזרחים בעם היהודי בארץ ישראל, וגירושם של בני המשפחה אל קצה המדבר - שם זממו להשתלט מחדש על בית המקדש באמצעות זירוז, לא פחות ולא יותר - יום הדין.

אני מניח ששמעתם על המגילות הגנוזות - אבל מה אתם יודעים על האנשים שכתבו את המגילות הללו? שוו בנפשכם קבוצת אנשים יושבת בחור הנידח, הלוהט והיבש הזה, וכותבת. מה הם עושים שם, האנשים האלה? אפילו בארץ ישראל של תקופת בית שני היו לא מעט מקומות נעימים הרבה יותר מחופי ים המוות…מדוע העתיקו הסופרים את המגילות האלה שוב ושוב ושוב - ומדוע בחרו לעשות זאת דווקא במקום הכי גרוע שאפשר להעלות על הדעת?

בפרק מיוחד זה לרגל מאתיים פרקי עושים היסטוריה, אספר על האנשים שהשפיעו עלי ועל התכנית לאורך השנים. נשמע גם ראיון מיוחד עם דינה בר-מנחם, העורכת הלשונית הותיקה של הפודקאסט, שחושפת כמה סיפורים נסתרים על פרקים קודמים... תודה לכל מי ששלחו ברכות מוקלטות עבור הפרק!

ברזומה של דוד אבנר אפשר למצוא תפקידים בכירים בחברת שטראוס, אמדוקס ופרטנר. הקריירה של דוד יוצאת דופן כיוון שכחלק מהמעבר שלו מהתחום הטכנולוגי אל עולם הניהול והעסקים - הוא נאלץ לקבל החלטה שהמשמעות שלה היא ירידה מהותית בסולם הדרגות בחברה: ויתור על מעמד שנרכש בדם וביזע. נשמע על הסיפור הזה, וגם סיפור מדהים על היום - או יותר נכון לומר, הלילה - שבו מתעורר דוד משיחת טלפון שמבשרת לו שבשיא הקיץ, רגע לפני ששט...

בפרק זה תשמעו שני ראיונות שלא זכו להכלל בסדרת 'החיפושית של היטלר'. אורי גוטליב, הקומיקאי חובב המירוצים, יספר על אהבתו לרכבי מרצדס ונוסטלגיה לחיפושית שלו. עיתונאי הרכב אסף בר-שי ירחיב על מותג רכבי היוקרה 'מייבאך', פרשיית דיזל-גייט והדומה והשונה בין מערכת הכבישים המהירים בישראל והאוטובהאן הגרמנית.

בשנת 1934 ישבו אדולף היטלר ופרדיננד פורשה בבית קפה, ושוחחו על תכונותיה הרצויות של מכונית אשר עתידה להפוך לאייקון: ה'חיפושית' של וולקסווגן. בפרק זה נשמע על סיפורה של החיפושית והקצין הבריטי שאחראי, כמעט לבדו, לתחייתה של תעשיית הרכב הגרמנית ההרוסה לאחר מלחמת העולם השניה. נשמע גם על ה'רייכסאוטובאהן' - רשת הדרכים המהירות שהנאצים קיוו שתאפיל בגדולתה אפילו על הפירמידות המצריות.

בפרק זה נשמע את סיפורה של המרצדס הראשונה - המכונית המיתולוגית שהשיקה את עידן הרכב המודרני - ונשמע גם את סיפורו של רודולף דיזל, הממציא המבריק שסיים את חייו בנסיבות מסתוריות.

שורשיה של המכונית המודרנית נמצאים בדרכי הכורכר של גרמניה. סדרת פרקים זו תוליך אותנו ממהפיכת מנועי הבעירה הפנימית של ניקולאוס אוטו והמכונית הראשונה של קרל בנץ - כל הדרך עד פרדיננד פורשה, החיפושית של היטלר ורשת הדרכים המהירות, ה'אוטובהאן', שהנאצים קיוו שתאפיל אפילו על הפירמידות המצריות ביוקרתה.