תל אביב 360 – ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת תל אביב

חשבתם פעם מה עשויות להיות ההשלכות של משבר האקלים על עיר מגורכם? אנחנו מציעים לכם להקשיב לד"ר אורלי רונן מהחוג ללימודי סביבה, מסתבר שבשנת 2050, ההתחממות הגלובאלית תביא לכך שתל אביב, ראשון לציון, חיפה, ירושלים, טבריה, קריית שמונה ובאר שבע, כולן יחוו עלייה של עשרות אחוזים במספרי הימים והלילות החמים במיוחד, מדינת ישראל תאבד חלקים מרצועות החוף שלנו עקב עליית מפלס פני הים ונחווה יותר הצפות ושטפונות למרו...

As a young person, the Switzerland-born Executive Director of Tel Aviv University’s International School, Maureen Meyer Adiri, was always attracted to Israel’s energy and vibrancy. Her ongoing love affair with Israel and her unique personal account of the Aliyah experience, serve as an inspiration to the many international students that passed through her program. In this episode of TAU Unbound, M...

Haifa-born Tel Aviv University physicist, Prof. Yaron Oz, spent decades learning the power of computing and explored practical ways for humankind to harness computational advancements to the betterment of life. In this episode of TAU Unbound, Prof Oz brilliantly simplifies, with host Ido Aharoni Aronoff, complex subjects such as high energy particle physics, quantum gravity, quantum information an...

Born in an ambulance at the gate of the Weitzman Institute of Science, Tel Aviv University’s Vice President, Prof. Dan Peer is an extraordinarily prolific scientist: he has more than 130 patents under his name and over 150 publications he has authored. In this episode of TAU Unbound, host Ido Aharoni Aronoff, is engaged in an inspirational discussion with Dan Peer about essential issues such as na...

ד"ר בן מעוז מהמחלקה להנדסה ביו–רפואית ובית ספר סגול למדעי המוח משתמש בכלים של הנדסת רקמות במטרה לייצר "איבר על שבב", שיהווה תחליף לניסויים בבעלי חיים ויאפשר רפואה מותאמת אישית לחולים. במסגרת מחקרו פורץ הדרך, ד"ר מעוז מכניס תאים אנושיים לתוך ״מחסניות מפלסטיק״ בגודל של לגו, המדמים את המבנה הביולוגי והפיזיולוגי של רקמות אנושיות. היתרון הגדול הוא ביכולת ללמוד את היעילות והרעילות של תרופות שמוחדרות לתא...

לאורך השנים השתרשה בציבוריות הישראלית הסטיגמה לפיה היישוב היהודי היה אדיש לזוועות השואה והתעלם מן הנעשה בגרמניה. פרופ' דינה פורת מתקנת את העוול ומסבירה שהמחקר ההיסטורי מציג מציאות הרבה יותר מורכבת: היישוב היהודי באותן שנים מנה כ-475 אלף יהודים בסך הכל, רובם צעירים, עולים חדשים דלי אמצעים. התקשורת עם אירופה הייתה מאוד מוגבלת,  ומסובכת, והסתמכה על סוכנויות ידיעות והתכתבויות בין מוסדות.. בשנתיים...

לקראת סוף המאה השמינית לפנה"ס הייתה יהודה בשיא התפתחותה כממלכה בשלה ומפותחת. היא התבססה על מדרג יישובי צפוף למדי, שהיה פרוס בכל חלקי הממלכה, ובו חוות וכפרים, יישובים משניים ויישובים מרכזיים. השפלה הייתה חבל הארץ המאוכלס והפורה ביותר בממלכה, ולכיש שימשה בירה משנית. בראש הפירמידה ניצבה ללא עוררין ירושלים, המרכז השלטוני הגדול והחשוב בממלכה, מקום מושב המלך וביתו, כוהני המקדש המרכזי וחלק גדול משכבת העי...

כוחה ועושרה של עזקה, הביצורים החזקים מתקופת הברונזה התיכונה, היקפה של העיר בתקופת הברונזה המאוחרת ועושר הממצא שנחשף, המיקום האסטרטגי והשליטה בדרכים הראשיות המקשרות את אזור ההר במזרח ואזור החוף במערב, יחד עם הפוטנציאל החקלאי העשיר של עמק האלה, כל אלה איפשרו לעזקה להפוך ליישוב מרכזי וחשוב, שהיה גם אחד הכוחות הגיאופוליטיים המרכזיים באזור שבין בית שמש בצפון ללכיש בדרום, כל עוד גת לא הייתה בשיאה, שלטה...

בפרק זה אטען ש'שבט עמק האלה' חי והתקיים על אדמתו במשך 1100 שנה, החל מתחילת תקופת הברונזה התיכונה I, בסביבות 1800 לפנה"ס, ועד לחורבן סנחריב מלך אשור בשנת 701 לפנה"ס. במשך רוב התקופה הארוכה הזו היה השבט הזה פעיל במרחב הגיאו-פוליטי של ערי השפלה המקומיות, בין גת, עקרון, בית שמש ולכיש, לא היה קשור למערכת הגיאופוליטית שהתפתחה באזור ההר. העיר שהוקמה בתל עזקה הייתה מרכזו של השבט, ולאורך תקופות ארוכות באלף...

בשלהי ימי הבית הראשון, לאחר הנסיגה האשורית מארץ ישראל, ביססה יהודה את אחיזתה המחודשת בשפלה וזו הפכה לחלק בלתי נפרד משטחי הממלכה, ולמרכיב חשוב בכלכלתה. לאור מציאות זו תוארה ההיסטוריה של השפלה למן ימי כיבוש הארץ, כחבל ארץ שהוא חלק משטחיה של ממלכת יהודה ואוכלוסייתה היא חלק משבט יהודה. אבל האם זה היה המצב גם בתקופות הקדומות? האם מי שגרו בשפלה בשלהי האלף השני לפנה"ס ולכל אורך ימי הבית הראשון היו חלק בל...

המקדש בירושלים הפך בהדרגה, במהלך מאות שנות קיומה של יהודה, למוקד של חיי העם. עם זאת, ספק  אם היו להיסטוריוגרפים הירושלמים מקורות מידע כתובים ומהימנים על עברו של המקדש ועל תולדותיו. היה להם קל לתאר את בנייתו, שהרי המקדש שבנה שלמה הוסיף להתקיים מאות שנים בלי שהוא נחרב. מידותיו הצנועות למדי לא השתנו. תוכניתו, גודלו וכיוון בנייתו נותרו כשם שהיו בעת שנבנו. מקומו של המקדש בראשה של הגבעה שמעל העיר ה...

המסע הצבאי שערך שישק בארץ ישראל הוא המאורע ההיסטורי הקדום ביותר שמתואר במקרא (מל"א י"ד 28-25; דבה"ב י"ב 12-2), ואשר נזכר באופן מפורש גם במקור חוץ-מקראי: רשימת המקומות שנכבשו במהלך המסע נחקקה על אחד הקירות בכניסה למקדש אמון בכרנך. הסיפור בספר מלכים קצר ותמציתי, והמידע על המסע המצרי כולל רק את התאריך של המסע ואת שמו של המלך המצרי. הפרט היחיד יוצא הדופן שיש בסיפור זה, ושתופס מקום נרחב של שניים וחצי פ...

הזיכרון היחיד שיש על האירוע המכונן בתולדותיה ממלכת יהודה, בעת שהמלך דוד כבש את ירושלים, קבע בה את בירתו וייסד את השושלת ואת הממלכה, היה על מעורבותם של פסחים ועוורים, ועל כך שכל מי שהיכה אותם היה צריך להיטהר. בפרק זה אטען שמקור הזיכרון של הסיפור היתה מנהרה שהיו בה מים, שנשמע בה קול פכפוך, זרימה או טפטוף של מים, ושבה, לפי הזיכרון, היטהרו לוחמיו של דוד לאחר המלחמה. היה זה "הצינור" המסתורי שנמצא במרכז...

חפצים, מקומות ומבנים נושאי זיכרון הם מרכיבים קבועים בנופים דמוגרפיים, פוליטיים ודתיים משתנים, שהזיכרון נעוץ בעצם קיומם, והפרשנות, ההבנה והשימוש בזיכרון משתנה בהתאם לצרכים ולרצונות בכל דור ודור. קיומם של חפצים, מבנים ומקומות נושאי זיכרון במשך מאות שנים בירושלים שימר את הזיכרונות שנקשרו בהם והיה המקור לסיפורים שהתפתחו סביבם מימי קדם. אולם המשמעות של הסיפורים הללו, הפרשנות שלהם והשימוש בהם השתנו כל ה...

פרטים רבים לא סופרו על ירושלים בידי המחברים של ההיסטוריה הקדומה פשוט מפני שהם היו ברורים ומובנים מאליהם גם למחברים וגם לקוראים של התיאורים הללו. חלק מהפרטים הללו ידוע גם לנו, אבל חלק כבר לא. הסיפור המקראי נכתב על ידי סופרים ירושלמים שחיו בירושלים והתיאורים שלהם נכתבו עבור מי שהתגוררו בעיר, ביקרו בה והכירו אותה היטב. לא היה צריך להסביר הרבה או לפרט כאשר התיאורים הללו הזכירו מקומות ידועים ומוכרים, מ...

מבחינות רבות, ממשיך ספר יהושע את ספר דברים, והוא קשור אליו היסטורית, רעיונית וגם מבחינה סיפורית. למרות הקשר הזה, ולמרות ההמשכיות הברורה שבין שני הספרים, ספר יהושע הוא הראשון מבין ספרי "נביאים ראשונים". זוהי הפתיחה לתיאור ההיסטוריוגרפי על תולדות ישראל בכנען, ובו מתואר סיפור כיבוש הארץ וההתנחלות בה. הבנה זו, בדבר מקומו ההיסטוריוגרפי של ספר יהושע, יחד עם הדגש שיש על חשיבותו של ספר התורה והצגת הנאמנות...

יש פערים בלתי ניתנים לגישור בין "ישראל" המתואר בתנ"ך, "ישראל" שניתן לשחזר בעקבות הממצאים הארכיאולוגיים, ו"ישראל" המופיע במקורות כתובים חיצוניים למקרא. אם נשווה את "ישראל" המתואר במקרא (הדמות של יעקב / ישראל, בניו שהם "בני ישראל", שמהם נוצרו "שבטי ישראל", שהיו הבסיס ל"ממלכת ישראל" שהתפלגה לשתי ממלכות נפרדות – ישראל ויהודה),  ל"ישראל ההיסטורי", תהיה זו נקודת מוצא טובה להבנת מטרותיו ודרכי עיצובו...

ההיטוריוגרפיה המקראית החלה להכתב בימי יאשיהו, עשורים אחדים לפני חורבן הבית הראשון. היא התבססה על שפע מקורות בכתב ובעל-פה, ונכתבה על מנת להסביר לקהל הקוראים בירושלים של אותו פרק זמן איך הם צריכים להבין את העבר וללמוד ממנו על המציאות של ימיהם, ועל הדרך שבה הם צריכים לנהוג בעתיד. חורבן ירושלים והמקדש, הגלות של עלית העם לבבל והיעלמותו של בית דוד חייבו שינוי חד בהבנת ההיסטוריה ובהבנת המציאות שבה התקיימ...

הקשר בין ספר דברים לבין הרפורמה הפולחנית של ימי יאשיהו הוא העוגן הכרונולוגי וההיסטורי החשוב ביותר בחקר המקרא, והוא גם "לב הקונסנזוס" בין מרבית החוקרים. הקשר הזה גם מסביר את האידיאולוגיה של המחברים של ההיסטוריוגרפיה המקראית וגם את הזמן שבו חוברו התיאורים ההיסטוריים. גם ההיסטוריוגרפיה, שראשיתה בסיפור הכיבוש של הארץ וסופה בימי יאשיהו נכתבה החל מזמן זה, לאור החוקים, הלשון והאידיאולוגיה של ספר דברים.

ההיסטוריונים שחיברו את היצירה ההיסטוריוגרפית הקדומה, שמצויה היום בתשתית הקדומה של ספרי יהושע, שופטים, שמואל ומלכים, שיקפו בה את השקפת עולמם לא כדי לספר מה היתה ההיסטוריה של יהודה (או של ישראל ויהודה) אלא כדי להסביר את ההשתלשלות ההיסטורית ואיך העבר מכונן את ההווה, כלקח איך שיש להתנהג בעתיד. התיאור בספרים אלה הוא טקסט היסטוריוגרפי, שנועד להסביר את ההיסטוריה. זוהי לא ספרות היסטורית שנועדה לספר את מה...

הסיפור המקראי על תולדותיה של ממלכת יהודה, כפי שסופר בספרי יהושע, שופטים, שמואל ומלכים, מתאר את נקודת המבט של העילית הירושלמית: את מה שזו ידעה, את מה שרצתה לספר ואת מה ששירת את האינטרסים הפוליטיים, הדתיים וגם הכלכליים שלה. בסדרת ההסכתים הזו ננסה לברר מה לא סיפרו המחברים של ההיסטוריה המקראית בתיאור ההיסטורי שלהם?  מצד אחד הם לא סיפרו על מה שהם בעצמם לא ידעו, בעיקר על אירועים מהעבר הרחוק. מצד שנ...

לפני כ-20 שנה המדע הצליח בפעם הראשונה לקרוא גנום אנושי מראשיתו ועד סופו, ובעקבות כך להפיק את כל הרצף של החומר התורשתי של האדם. מאז ועד היום מדעני הביולוגיה החישובית מנסים לא רק לקרוא את הגנום האנושי, אלא גם להבין אותו ובנוסף לכתוב אותו ולייצר הגנה מתאימה מפני נגיפים. בשנה 2020, זה קרה, בעקבות שינוי של אות אחת ב-RNA של וירוס הקורונה, פתאום, ברגע אחד עולם המדע קיבל אחריות חסרת תקדים ושינה את שי...

האם ההתחממות הגלובלית עשויה לעורר מלחמות עקובות מדם? התשובה לצערנו היא חד משמעית כן. פרופ' דני רבינוביץ פורס בפנינו תחזית עגומה לפיה תנאי מזג האוויר המשתנים עשויים לגרום לפגיעה קשה בחקלאות ולכך שמדינות רבות, בעיקר במזרח התיכון עשויות להיוותר ללא יכולת לייצר מזון. הלחץ הזה עשוי להשפיע גם על מדינות שכנות אחרות במזרח התיכון וגם על מדינות מעבר לים שכן אוכלוסיות גדולות יעזבו את מדינות האם שלהן ויעברו ל...

האם מלחמת רוסיה-אוקראינה היא קפריזה של דיקטטור חסר מעצורים, שעושה מה שדיקטטורים יודעים לעשות: לפלוש ולכבוש, או שמבחינתו של פוטין מדובר במלחמת אין ברירה, שניצניה הופיעו כבר בשנות ה-90 בימי כהונתו של הנשיא ילצין. ד"ר אסתר לופטין מומחית לאירופה מבית הספר לשפות, עושה לנו סדר באינטרסים הכלכליים של מזרח אירופה ומסבירה שעל אף שהכתובת הייתה על הקיר זמן רב מאוד, המערב בכלל ואוקראינה בפרט בחרו להתעלם מהסימנ...

קידום הליכה ברגל היא אחת הדרכים להתמודד עם משבר האקלים  – כשאנחנו הולכים ברגל אנחנו נוסעים הרבה פחות, חוסכים אנרגיה ומונעים זיהום אוויר ופליטה של גזי חממה. זה כמובן גם בריא לגוף ו"על הדרך" אפשר גם להאזין לפודקאסטים, כמו זה למשל. פרופ' יצחק אומר, ראש המרכז לחקר הליכתיות עירונית בביה"ס לסביבה ומדעי כדור הארץ, מסביר לנו כיצד התכונות של הסביבה העירונית (כמו צפיפות, מגוון שירותים ונגישות) קוב...