דף יומי מסודר וברור במיוחד מבית אתר סיני - ב15 דקות בלבד

דמה – שמירת טהרות בלבו חכמים תיקנו שלמי שמקפיד על טהרה – צריך מחשבה אקטיבית לשומרו מטומאה ("בליבו לשומרו"). (כמובן שאם שם בארון, זה שמור, אלא הכוונה כשהוציאו ומשתמש בו). (כ. שליש תחתון) כמו בברייתא (תוספתא כלים) – אישה שידעה בוודאות שהיא טהורה וארגה בגד, אך לא היה בליבה לשומרו, שאלה את רי"ש, ואמר שחז"ל תיקנו שטמא . וגם הראה איך התקנה הגיונית בזה שחקר את האישה, וגילה שאכן יתכן שנטמא – במקרה אחד נזכ...

חלק א – האם נטילה צריכה כוונה? ת"ר – לא כיוון – ידיו טמאות, תשובת ר"נ – למעשר ומעלה צריך כוונה והתניא – גם אם לא כיוון – ידיו טהורות תשובת ר"נ – ל לחולין לא צריך כוונה א. חיזוקים של חולין לא צריך כוונה: משנה במקוואות – גל שנתלש ונפל על אדם וכלים – טהור, וכפי שלכלים אין כוונה, גם לאדם מדובר ללא כוונה. דחייה – אולי מדובר שיושב ומצפה (יש לו כוונה). ואז מה החידוש? שלא גוזרים שטמא אטו שמא יטבול ב: חרדל...

a. ר' אליעזר בן יעקב – ויקרא כג (אמור) – מסמיכות הפסוקים: כא (לגבי שבועות) – " וּקְרָאתֶם בְּעֶצֶם  הַיּוֹם הַזֶּה מִקְרָא־קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם…" כב – " וּבְקֻצְרְכֶם אֶת־קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא־תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ…". b. ריש לקיש – מכך שנקרא "חג הקציר" – "וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ… וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאׇסְפְּךָ אֶת־מַעֲשֶׂיךָ מִן־הַשָּׂדֶה" (שמות כג). (יח. 5...

כל המסתכל בארבעה דברים רתוי לו שלא בא לעולם: מה למעלה, מה למטה, מה לפנים (עבר) מה לאחור (עתיד). מה רע בעבר? משל למלך שלא רוצה שידברו על זה שלפני שבנו את הארמון היה פה ערימת אשפה. כך לא ראוי לחקור את מה שהיה לפני בריאת העולם, שלא יחשבו בטעות שהיה פה משהו. כל שלא חס על כבוד קונו, רתוי לו שלא בא לעולם, ר' אבא – מסתכל בקשת, כי זה מראה דמות כבוד ה' (יחזקאל). אגב זה (בהמשך הגמרא) – דרש ר"י בר' נחמני מתו...

לפי"ז אולי חוגג כל החודש? לכן נאמר שוב "אותו" – לצמצם רק לימי חג. (ט. רבע תחתון) ב. מהות התשלומים – רי"ח – תשלומים ליום הראשון ר' אושעיא – תשלומים זה לזה (כלומר כל יום עומד בפנ"ע). נפק"מ (ראינו בדף ב.) –  חיגר ביום הראשון שנתפשט ביום השני: לרי"ח – פטור, לר' אושעיא – חייב. קשה על רי"ח מרי"ח: אדם שנטמא ביום הראשון של החג: אם נטמא ביום – ודאי שמביא (כי בבוקר כבר התחייב בקרבן, ורק אח"כ נטמא). אם...

כדי ללמד דבר צדדי – שהאיסור של ב"ש (וגם האיסור החלקי של ב"ה, להלן) הוא רק בשלמי חגיגה, אבל בחגיגת י"ד ודאי שמותר ממע"ש (כי נעשית רק כדי שהפסח יאכל על השובע, וכלל לא חובה מהתורה). (ח. 2+) ב. איך ייתכן שב"ה מתירים שלמי חגיגה ממע"ש? הרי שלמי חגיגה זה חובה (כמו עולת ראייה) מסביא עולא: אכן אינם מתירים לגמרי מחולין, אלא רק מתירים לטפול (וב"ש אוסרים גם לטפול). [כלומר – נבין את זה מהמשנה בעמוד ב – מי שיש...

תם (פאה) – אלו דברים שאין להם שיעור הפאה והביכורים והראיון וגמילות חסדים ותלמוד תורה. ל"ראיון" יש שתי משמעויות: א. משמעות א – לגבי מחיר עולת ראיה – אך לפי זה קשה מהמשנה שלנו יש שיעור (מעה/שתי מעות) תשובות: 1. רי"ח – תחילת חשבנו שהכוונה שאין שיעור מקסימום, אך יש מינימום (במשנה – מעה/שתי מעות). 2. אבל ר' אושעיא – מהתורה אין שיעור כלל, ומעה/שתי מעות זה מדרבנן. ב. משמעות ב – רי"ח ור"ל – לגבי מספר הפעמ...

ת עם אביו מירושלים להר הבית : ב"ש – כשרוכב על כתפי אביו (גיל שנה) ב"ה – כשהולך ברגליו ומחזיר בידו (קולא, גיל מאוחר יותר). קושיות: מתקיף ר' זירא – למה בודקים רק מירושלים להר הבית, צריך לבדוק שיכול להגיע מעירו להר הבית! תשובה – מעירו לירושלים אימו הביאה אותו (כי חייבת בשלמי שמחה בירושלים), שלזה גם ילד קטן מאוד מסוגל, אבל מירושלים להר הבית הילד ממשיך רק עם אביו (ראייה בהר הבית), וזה דורש גיל מבוגר יו...

פטור חרש (תזכורת: אתמול למדנו שחרש/אילם פטור מעולת ראייה כי יש הקש להקהל) א. מנלן שחרש או אילם פטורים ממצוות הקהל [פסוקי הקהל ( דברים לא, יא-יב ) בְּבוֹא כׇל־יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת־פְּנֵי ה' אֱלֹקיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר תִּקְרָא אֶת־הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כׇּל־יִשְׂרָאֵל בְּאׇזְנֵיהֶם . הַקְהֵל אֶת־הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּל...

קצר – הסיכום הכתוב (ג. 8+ עד ד. 7+) חלק א – המשך פטור חרש (תזכורת: אתמול למדנו שחרש/אילם פטור מעולת ראייה כי יש הקש להקהל) א. מנלן שחרש או אילם פטורים ממצוות הקהל [פסוקי הקהל ( דברים לא, יא-יב ) בְּבוֹא כׇל־יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת־פְּנֵי ה' אֱלֹקיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר תִּקְרָא אֶת־הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כׇּל־יִשְׂרָאֵל בְּאׇזְנֵיהֶם . הַקְהֵל אֶת־הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְג...

הכל חייבים בראייה (עלייה לרגל והקרבנות של זה – עולת ראייה, שלמי חגיגה, שלמי שמחה), חוץ מ: מי שפטורים ממצוות – חרש, שוטה וקטן, נשים, עבדים, טומטום ואנדרוגינוס מי שלא יכולים לעלות ברגלם – חיגר, חולה, זקן, ומי שאינו יכול לעלות ברגליו (שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה) סומא – שלא יכול לראות (שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' – יִראֶה ) דין חינוך בקטן – גם מתחיל רק...

📙 סיום מסכת עם אהרן רזאל הערב! 📙 ביום חמישי (הערב) הקרוב, ט אדר א, 10/2/22, בשעה 21:00 נקיים בזום סיום מסכת מועד ותחילת מסכת חגיגה. הנה הקישור - https://rebrand.ly/siyum-sinai כדי שתף חברים בפודקאסט אפשר לשלוח להם את זה - https://rebrand.ly/dafyomi-podcast

(לעיל כח. ראינו שלרבא ולרב נחמן לא כאב כשמתו (כשריטה של הקזת דם, כהוצאת שערה מחלב, עכשיו נראה שלאחרים כואב) – ר' חנינא – כציפורי (חבל עם קשר) בפי הוושט (חור צר). רי"ח – יותר קשה – כמעבר פטירי (חבל עבה) בפי הוושט. ב. ר' לוי – איך נפרדים מהמת ומהחי – מהמת – "לך בשלום" ה' לאברהם – "ואתה תבוא אל אבותיך בשלום". מהחי – "לך לשלום" דוד אמר לאבשלום לך בשלום – ואבשלום נתלה, יתרו אמר למשה לך לשלום – והלך והצ...

לא מניחים אישה שמתה ברחוב (להספדים) כל השנה נהרדעי – אישה שמתה בלידה (שמא ירד דם) ר' אלעזר – כל אישה (לא מכובד). אגבים: א. עוד דבר שלא מכובד לאישה שמתה – גם מרים מתה מיתת נשיקה כמו משה, אך לא נכתב "על פי ה'" כי לא מכובד. אגב מיתת מרים – מיתת מרים (במדבר כ) נסמכה לפרה אדומה (במדבר יט) – להראות שכמו שפרה אדומה מכפרת, כך מיתת צדיקים מכפרת. אגב מיתת מרים – מיתת אהרן (במדבר כ, כג) – התורה מספרת את הפשט

ום הכתוב (כו: 5- עד כז: 1-) (כו: 1-) חלק א – נספח: עסקים בשבעה – למדנו בדף כב (לפי רש"י) – כמו שלאבל אסור לעשות מלאכה, כך אסור לעשות סחורה. אם זה דבר האבד – בשאר קרובים מותר , על אביו ואמו צריך למעט . עכשיו מחדשת הברייתא לגבי אביו ואמו – ההולך ממקום למקום (שכבר יצא לדרך עם סחורה), ולא יכול למעט – "יגלגל עמהן" – יעשה סחורה יחד עם החבורה (לא לבד). (כו: 5-) חלק ב – כפיית המיטה (המיטות שלהם היו של 4 ר...

ף היומי הקצר – הסיכום הכתוב (כה: 1- עד כו: 5-) המשך דיני קריעה תזכורת: על שאר קרובים – שולל אחרי ה7, ומאחה אחרי 30, על אביו ואמו – שולל אחרי ה30 ואינו מאחה לעולם. על חכם – שולל מיד, ומאחה למחרת. היום נראה עוד קרעים שלא מאחים לעולם. חלק א – הדברים עליהם קורעים קרע שאינו מתאחה – ת"ר – אביו ואמו, רבו שלימדו תורה, נשיא, אב"ד, שמועות רעות, ברכת ה', ספר תורה שנשרף, ערי יהודה, המקדש, ירושלים. מקורות ודיו...

חלק א – משנה: עושים קריעה, חליצה וסעודת הבראה רק על קרובים א. קשה: והרי עושים גם על: חכם (את שלושתם), אדם כשר (בהלוויה), וגם אדם לא כשר – אם היה בשעת יציאת נשמה. תשובה : אכן עושים, ובמשנה מדובר שלא במקרים אלו. ב. לגבי חכם – כשרב ספרא נפטר – תלמידי אביי לא קרעו, כי אמרו שאינם תלמידיו . אמר אביי – צריכים (לא כתב רב אלא חכם, ובתנאי שאתם לומדים ממנו בעקיפין) (מהר"ם מרוטנברג) חשבו שפספסו, אך אמר אביי ש...

A. רב – גם עטיפת הראש זה צנעא ורשות, כי יש גם לא אבלים שמכסים. ואילו שמואל – אבל צריך עטיפה רצינית (כמו ישמעאלים) – וזה רק אבלים עושים ולכן נחשב פרהסיא. B. ר' יעקב – רי"ח – אם שם נעליים בשבת, יכול לעטוף ראשו גם לשמואל, כי הנעליים מעידים שאינו נוהג אבלות. (דילוג שליש תחתון עד 7-) ב. רבא – אם הוא בתוך ביתו – נחשב צנעא , ויכול להסתובב גם בבבגד הקרוע וכן עשה רב יוסף (הסתובב בביתו עם כיסוי הראש כי זה ב...

חלק א – קריעה על רב, חכם, אב בי"ד, נשיא א. קריעה: A. ברייתות – ברייתא א  (ברייתא כו.) – כמו שקורע על ההורים קרע שאינו מתאחה , כך גם על רבו (מובהק) , נשיא, אב"ד , שמועות רעות וכו'. ברייתא ב – לא הושוו בברייתא א לאביו ואמו אלא לעניין האיחוי . B. רב חסדא – גם לנשיא קורע מבחוץ (כמו אב ואם). מיתיבי מברייתא ב – והרי לא הושוו אלא לעניין האיחוי, ולא לעניין בחוץ, תשובה – "לא הושוו" מתייחס לרבו ואב"ד,...

(כא: 5- עד כב 6-) חלק א – מתי מתחילה השבעה? במצב הרגיל – מיד אחרי הקבורה. מי שלא ידע (שמועה קרובה/רחוקה) – מתחיל כששמע. אבל יש יוצאי דופן: (דילוג ל- כב. 9+) א. רבא לבני מחוזא – אם חלק מהאבלים הולכים עם המת לקוברו במקום רחוק (למשל בארץ ישראל), וחלק מלווים רק עד היציאה מהעיר ואז חוזרים לעיר – אלו שנשארים בעיר – מתחילים למנות מיד כשמחזירים פניהם ( לפני הקבורה !)       &n...

הכתוב (כ: 2- עד כא: 5-) חלק א – המקור לקריעה בעמידה אמימר­­ רמי בר חמא: איוב – " וַיָּק ׇ ם אִיּוֹב וַיִּקְרַע אֶת־מְעִלוֹ" ( איוב א, כ ). דויד – " ויקם המלך ויקרע את בגדיו" ( שמ"ב יג, לא ) דחיות : a. גם בחליצה כתוב עמידה – "ועמד ואמר לא חפצתי לקחתה" – והרי שם לא צריך לעמוד, אלא הכוונה שעובד לעשות משהו. תשובה – בלשון עבד (ועמד) – זה לאו דווקא לעמוד, בלשון עתיד (ויקם) – זה שבאמת עמד. b . אולי עשו א...

הדף היומי הקצר – הסיכום הכתוב (יט: 6- עד כ: 2-) א. האם 30 יכולים להתחיל לפני ה7? הסבר: יש אבלות 30 גם ברגל כלומר אם נפטר לפני הרגל , הרגל מבטל את השבעה, אך לא את ה30, והרגל נחשב חלק מה30, כי הרי אפשר לנהוג את דיני ה30 ברגל (רמב"ן) – הרי ממילא לא מגלחים ולא מגהצים ברגל ולא עושים חתונות (ואף אחד לא ישים לב אם גם לא ילך לשמחות במועד). השאלה – אם נקבר באמצע הרגל – ה7 לא מתבטלת, ונדחית לאחרי הרגל, האם...

הכתוב (יח: במשנה למטה – יט: 6-) חלק א – מלאכת מצווה במועד – כתיבת סתם וטוויית ציצית הקדמה – תזכורת להיתרים לעבוד בחוה"מ – דבר האבד, צורך המועד או צורך רבים: [ דבר האבד – מותר מעשה אומן צורך המועד או צורכי רבים – אסור מעשה אומן צורך המועד וגם צורכי רבים (צורך המועד של הרבים) – מותר מעשה אומן]. אבל כאן מדובר במלאכת מצווה – זה מתיר אפילו מעשה אומן, אבל: ת"ק – רק לצורך המועד עצמו. ר"י – גם לאחר המועד...

על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב הדף היומי הקצר – הסיכום הכתוב (יז: 4- עד יח: במשנה למטה) חלק א – נטילת ציפורניים במועד ובאבל א. הדעות ת"ר : ר"י – אסור בשניהם, רי"ס – מותר בשניהם. באמוראים: עולא : באבל מחמיר כר"י, במועד מקל כרי"ס (כי זה רק גזירה שלא יכנס למועד מנוול). שמואל : מקל בשניהם (גם באבלות – הלכה כדברי המקל). סיפור על זה: פנחס אחיו של שמואל ישב שבעה ולא נטל ציפורניו, ושא...

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת מגילה לחץ כאן . לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב הדף היומי הקצר - הסיכום הכתוב (יז. 8+  עד יז: 4-) חלק א – המשך דיני נידוי א. סיפורים על נידוי התלמיד שנחשד בענייני צניעות a. תלמיד שיצא עליו שם שחוטא בענייני צניעות, רב יהודה התלבט אם לנדותו (היו צריכים ללמוד ממנו), ולמד מרי"ח לנדות – "...ותורה יבקשו מפיהו, כי מלא...