לימוד החת״ת היומי - הרב שמרי׳הו הראל

.

.

פרקים ע״ז-ע״ח.

.

התניא היומי ליום חמישי, י״ד באלול ה׳תשפ״ו (27 באוגוסט 2026) קטע זה, החותם את איגרת י"ג, מבאר את הפסוק "מה רב טובך" ומסביר שבעם ישראל קיימים שני אופנים של נתינה וטוב: חסד גלוי המאפיין את "בעלי הביטחון" (ששורשם במידת החסד והימין), וחסד נסתר ועצום של "יראי השם" (ששורשם בגבורה והשמאל), אשר מקיף את נשמתם מלמעלה ומתגלה לעיתים בפעולות של חסד בלתי מוגבל. בזכות כך שעם ישר...

פרקים ע״ב-ע״ו

החומש היומי ליום חמישי, פרשת כי תבוא, י״ד באלול ה׳תשפ״ו (27 באוגוסט 2026) . פרשה זו מתארת את מעמד הברכה והקללה שיתקיים בהר גריזים ובהר עיבל לאחר חציית הירדן. השבטים מתחלקים לשתי קבוצות שוות מול שני ההרים, והלויים מכריזים בקול רם סדרה של קללות על חטאים חמורים, מוסריים וחברתיים (כמו עבודה זרה, זלזול בהורים, פגיעה בזולת בסתר ועיוות דין של חלשים), שעליהם העם נדרש לענות "אמן", ובכך למעשה מקבל...

התניא היומי ליום רביעי, י״ג באלול ה׳תשפ״ו (26 באוגוסט 2026) . קטע זה מספר התניא מסביר שכל יהודי צריך לכלול בנפשו הן את מידת החסד (ימין) והן את מידת הגבורה (שמאל), שכן בקדושה העליונה המידות הללו מאוחדות ומשלימות זו את זו. הרעיון מודגם דרך בית שמאי ובית הלל, שעל אף שאופיים הכללי היה להחמיר או להקל בהתאמה, לעיתים נהגו בדיוק ההפך, וכן דרך אברהם אבינו, שמידתו העיקרית היא חסד אך בעקדת יצחק התגלתה בו גבו...

פרקים ס״ט-ע״א.

החומש היומי ליום רביעי, פרשת כי תבוא, י״ג באלול ה׳תשפ״ו (26 באוגוסט 2026) בפרשה זו משה רבנו וזקני ישראל מצווים את העם כי בעת חציית הירדן והכניסה לארץ, עליהם להקים אבנים גדולות, למרוח אותן בסיד ולכתוב עליהן בבירור את כל דברי התורה. בנוסף, עליהם לבנות בהר עיבל מזבח מאבנים שלמות (שלא נחתכו בברזל), להקריב עליו קורבנות ולשמוח לפני ה'. הקטע נחתם בהכרזה שביום זה עם ישראל נהיה לעם לה', תוך דגש (על...

התניא היומי ליום שלישי, י״ב אלול ה׳תשפ״ו (25 באוגוסט 2026): קטע זה מתוך תחילת איגרת י"ג בספר התניא מסביר שישנם שני אופנים עיקריים בעבודת ה', הנובעים משורש נשמתו של האדם. נשמות ששורשן במידת ה"שמאל" (גבורה) עובדות את ה' באופן של צמצום והסתר – קיום מצוות בהצנע מוחלט, ומתן צדקה או לימוד תורה על פי הגבולות ומידת החובה ההלכתית המדויקת בלבד. לעומת זאת, נשמות ששורשן במידת ה"ימי...

פרקים ס״ו-ס״ח.

החומש היומי ליום שלישי, פרשת כי תבוא, י״ב אלול ה׳תשפ״ו (25 באוגוסט 2026) קטע זה מתוך פרשת כי תבוא מתאר את הברית המיוחדת וההדדית שבין ה' לעם ישראל. התורה קוראת לאדם לקיים את המצוות מתוך תחושת התחדשות תמידית כאילו ניתנו לו "היום", ומדגישה את פעולת ההייחוד הכפולה: עם ישראל בוחר ומייחד את ה' לאלוהיו ומתחייב לשמור את חוקיו וללכת בדרכיו, וכנגד זאת, ה' בוחר ומייחד את עם ישראל להיות...

התניא היומי ליום שני, י״א אלול ה׳תשפ״ו (24 באוגוסט 2026): קטע זה מתוך "אגרת הקודש" בספר התניא מסביר את ההבדל העמוק בין נתינת צדקה רגילה לבין נתינה מתוך מאמץ והתגברות על היצר (המכונה "עבודת הצדקה"). בעוד שנתינה רגילה אכן עושה "שלום" בעולמות העליונים ומעוררת גילוי רוחני בנפש האדם, ההשפעה שלה בעולם הזה היא זמנית (בעיקר בשעת התפילה), ולאחריה הרע שוב יכול להתעורר. לעומת זא...

פרקים ס-ס״ה.

החומש היומי ליום שני, פרשת כי תבוא, י״א אלול ה׳תשפ״ו (24 באוגוסט 2026): קטע זה מתוך פרשת כי תבוא עוסק במצוות "וידוי מעשרות". בשנה השלישית למחזור השמיטה, לאחר שהאדם מסיים להפריש ולחלק את כל המעשרות כראוי ללוי, לגר, ליתום ולאלמנה, עליו להצהיר בפני ה' שקיים את המצווה בשלמותה וללא פגמים (כגון אכילה בטומאה או באבלות). לאחר שהאדם מעיד כי מילא את חובתו כלפי שמיים וכלפי החברה, הוא חותם את דב...

התניא היומי ליום ראשון, י' באלול ה'תשפ"ו (23 באוגוסט 2026) קטע זה (מתוך אמצע איגרת י"ב בספר התניא) מסביר את ההבדל הרוחני והמעשי בין "מעשה" הצדקה לבין "עבודת" הצדקה. בעל התניא מלמד שעַם ישראל ניחן בטבע מולד של רחמנות וגמילות חסדים, מכיוון שנשמתם נמשכת ממידותיו של הבורא שבהן שולטת מידת החסד. כאשר מתן הצדקה נובע מתוך רגש הרחמנות הטבעי והאוטומטי הזה, הדבר מוגדר כ&...

פרקים נ״ה-נ״ט.

החומש היומי ליום ראשון, פרשת כי תבוא, י' באלול ה'תשפ"ו (23 באוגוסט 2026) קטע זה, הפותח את פרשת "כי תבוא", מתאר את מצוות הבאת הביכורים לבית המקדש. התורה מצווה כי לאחר הכניסה לארץ וירושתה, יש לקחת את ראשית פירות האדמה (משבעת המינים בהם נשתבחה הארץ), להביאם לכהן ולשאת את הצהרת "מקרא ביכורים". הצהרה זו היא מעמד מרגש של הכרת הטוב, שבו האדם סוקר את ההיסטוריה של עם ישראל...

התניא היומי למוצאי שבת, ט' באלול ה'תשפ"ו (22 באוגוסט 2026) קטע זה (מתוך אמצע איגרת י"ב בספר התניא) ממשיך להסביר את ההשפעה הרוחנית של מצוות הצדקה ולימוד התורה. הטקסט מתאר עיקרון רוחני בסיסי: "התעוררות מלמטה" (מעשיו של האדם בעולם הזה) גורמת ל"התעוררות מלמעלה" (שפע רוחני מאת ה'). כאשר יהודי נותן צדקה מתוך חמלה ומעודד את העני, הוא גורם להשפעת אור אלוקי שיוצר &...

פרקים מ״ט-נ״ד.

החומש היומי למוצאי שבת, פרשת כי תצא, ט' באלול ה'תשפ"ו (22 באוגוסט 2026) קטע זה, החותם את פרשת "כי תצא" (העלייה השביעית), מקבץ שורה של מצוות חברתיות ומוסריות המדגישות צדק, הגינות וחמלה כלפי החלשים בחברה. התורה מזהירה מפני עושק והלנת שכר של פועלים, דורשת משפט צדק לגר, ליתום ולאלמנה, ומצווה להשאיר עבורם מתנות עניים מתנובת החקלאות (שכחה, פאה ועוללות). בנוסף, מפורטים דינים כמו אחריות אישית לחטאים (אבות...

התניא היומי ליום שישי, ח' באלול ה'תשפ"ו (21 באוגוסט 2026) קטע זה, מתוך תחילת איגרת י"ב בספר התניא, פותח בשאלה על ההבדל בין "מעשה" הצדקה המביא ל"שלום", לבין דרגה גבוהה יותר של "עבודת" הצדקה המביאה ל"השקט ובטח". כדי להסביר תחילה את מהות ה"שלום", מתאר הטקסט כיצד הקדוש ברוך הוא יוצר הרמוניה בין כוחות רוחניים מנוגדים: מידת החסד (המשולה...

פרקים מ״ד-מ״ח.

החומש היומי ליום שישי, פרשת כי תצא, ח' באלול ה'תשפ"ו (21 באוגוסט 2026) קטע זה (העלייה השישית מפרשת "כי תצא") עוסק בשורת מצוות חברתיות ומוסריות שנועדו להגן על כבוד האדם, על התא המשפחתי ועל החלשים בחברה. הוא פותח בדין חתן בשנה הראשונה לנישואיו, הפטור משירות צבאי ומחובות לאומיות כדי להישאר בביתו ולשמח את אשתו. בהמשך, התורה מפרטת הגנות על אנשים בעת מצוקה כלכלית: נאסר על מלווה לק...