בר-דעת, הפודקאסט של בר-אילן

בעת העתיקה, סחר בעבדים היה תופעה מקובלת ולגיטימית. ממש כמו כל סחורה אחרת, העבדים היו חסרי שיוך וזהות. ד"ר יעל אסקוחידו מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו, מספרת על המעורבות היהודית בסחר העבדים וכיצד תנועת העבדים השפיעה על גלות היהודים.

באיזה אופן התקשורת והיחסים עם הסביבה משפיעים על ההתנהגות שלנו? האם אפשר לסגל סוגי התנהגות שונים ומה הקשר של בעלי החיים לכל זה? ד"ר עמיעל אילני מהפקולטה למדעי החיים מדבר על דפוסי ההתנהגות של בני האדם ועל הדמיון הרב לבעלי החיים.

העולם עובד ברשתות. בין אם אלה רשתות נוירונים במוח ובין אם רשתות חשמל. ד"ר ברוך ברזל מהמחלקה למתמטיקה ממפה את החוקיות של עולם הרשתות, מסביר איך לכל רשת יש חיים משלה וגם מה צריך לעשות כדי להשיג יותר לייקים בפייסבוק.

מה ההסבר המדעי להתפרצותם של 2 אגמים באפריקה שהביאו למותם של יותר מ-1,700 אנשים ואלפי בעלי חיים, והאם יש חשש שאסון דומה יתרחש פעם נוספת? פרופ' ישי ויינשטיין מהמחלקה לסביבה, תכנון וקיימות מתאר את אסונות הטבע שפקדו את קמרון בסוף שנות ה-80 ומציג את הפתרונות שהציעו חוקרים מכל העולם לבעיה הטמונה עמוק מתחת לאדמה, ומסכנת את שלומם של אלפי בני אדם. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

שינוי האקלים גורם לתופעה גלובלית מדאיגה של הלבנת אלמוגים, שמשמעותה מוות של מערכות החיים המגוונות המתקיימות על פני השוניות. רק שונית אלמוגים אחת, זו שבים האדום, מגלה עמידות בפני התחממות מי הים. פרופ' מעוז פיין מהפקולטה למדעי החיים מספר על מחקרו התת מימי ועל סוד חוסנה של שונית האלמוגים באילת.

איך להתמודד עם פחד קהל ומצלמה? כמה זמן לוקח עד שמתגבש רושם ראשוני? באיזה משפט פתיחה לבחור ומה עושים עם הידיים? ד"ר מישל שטיין טיר מבית הספר לתקשורת מציעה תשובות ומקדישה את הפודקאסט לכל מי שרוצה לעלות על הבמה, לתקשר ביעילות בפגישות ובדיונים, להרצות ולשכנע את הקהל.

למה ציות לדיני הלחימה יכול לסייע ללחימה בעזה? ד"ר זיו בורר מסביר את האופן בו העולם תופס את מדינת ישראל בתקופת הלחימה בעזה על רקע דיני הלחימה, ומתאר מדוע דווקא השמירה על דיני הלחימה תשפר את מעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל.

למה צריך בכלל לדבר על דיני לחימה בימים אלה, לאחר שהופרו כל הכללים ונשברו כל הכלים ב-7 באוקטובר? ד"ר זיו בורר מהפקולטה למשפטים, מתאר את מטרות דיני הלחימה, ומסביר מדוע יש לשמור עליהם, ומה חשיבותם בזירה הבינלאומית.

בסדרות המשטרה והמשפט בטלוויזיה, מדעני הזיהוי הפלילי תמיד מצליחים לפענח את הפשע. האם כך זה עובד גם במציאות? ד"ר שי פרבר מהפקולטה למשפטים, מדבר על הקשר בין המדע הפורנזי למשפט הפלילי ועל החשיבות ההולכת וגוברת שלו בישראל. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

מהי עבריינות צווארון לבן? ד"ר שי פרבר מהפקולטה למשפטים מתאר את מאפייניה של עבריינות הצווארון הלבן, מה גורם לאנשים נורמטיביים לכאורה, להפוך לעבריינים? ואיך מתייחסים אליהם בתי המשפט בישראל. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

מהו שקר? האם אנחנו יודעים לגלות שקרים? מה יקדם אותנו להצלחה באבחון שקרים ומה עשוי להטעות אותנו? פרופ' גלית נהרי מהמחלקה לקרימינולוגיה מדברת על גילוי שקרים, ומתארת כיצד המחקר מסייע לרשויות אכיפת החוק לאתר אותם ולהגיע לחקר האמת.

תקופת היובש בארצות הברית הייתה תור הזהב של הפשע המאורגן, מתן שוחד לשוטרים וראשי ערים היה דבר שבשגרה. ד"ר פנינה לוי מהמחלקה להיסטוריה כללית ומדעים קלאסיים מספרת על התקופה, ועל הגורמים שהביאו לביטול החוק האוסר על צריכת אלכוהול. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

בישראל כלואים כ-10,000 גברים ב-32 מוסדות, לעומת כ-140 נשים הכלואות בכלא אחד. פרופ' קרן גואטה מהמחלקה לקרימינולוגיה מדברת על ההבדלים בין נשים וגברים בתחום הפשיעה והענישה.

מערכות המשפט בישראל ובחו"ל נוקטות בעונשים שונים על מנת להרתיע ולמנוע פשיעה, לשרת את עקרון הצדק וגם כדי לשקם את העבריינים. לעיתים המטרות הללו סותרות זו את זו. פרופ' תומר עינת מהמחלקה לקרימינולוגיה מדבר על הפערים בין הרטוריקה העונשית לבין הפרקטיקה, ועל הקטסטרופה הנקראת בית כלא.

איך ניתן לצמצם את כאבם של נפגע העבירה, של מבצעה ושל החברה הסובבת אותם? ראיון עם פרופ' נתי רונאל מהמחלקה לקרימינולוגיה מפתח שיטת הקרימינולוגיה החיובית, המסיתה את הדגש מהעבירה לכוחות החיוביים בחברה.

המהפכה הטכנולוגית של העשורים האחרונים, לא פסחה גם על בתי המשפט הנעזרים יותר ויותר בכלים טכנולוגיים בתהליכי קבלת ההחלטות. ד"ר חנן מנדל מהפקולטה למשפטים מדבר על הכלים החדשניים שבהם משתמשים בתי המשפט בתהליכי קבלת ההחלטות, ובהשלכות של הכלים הללו על פעילותם. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

אחת משאלות היסוד במערכת המשפט נוגעת לתפקידו של בית המשפט - האם מטרתו לאכוף חוקים בלבד או להפעיל שיקול דעת ולפרש כל מקרה לגופו? בפרק זה, פרופ' מיכל אלברשטיין מהפקולטה למשפטים מגלה כיצד השפיע השופט אהרון ברק על שאלת האקטיביזם השיפוטי ומנסה לברר האם בתי המשפט מסוגלים לפתור את כל הסוגיות שמגיעות לפתחם. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

אזרחים יכולים להיחשב כידידי בית המשפט וככאלה, הם זוכים להשפיע על ההליך המשפטי. בכמה מהמשפטים המפורסמים בעולם כבר נעשה שימוש באזרחים אלה, אך העניין אינו נפוץ. כמה השפעה יש לנו כאזרחים על תהליכים משפטיים? ד"ר שי פרבר מהפקולטה למשפטים טוען שלא מעט, ומעניק זווית ראייה חדשה ומרתקת על ההחלטות השיפוטיות. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

כיצד תנועה שביקשה לפני כ-100 שנים לחולל מהפיכה בעולם המשפט, משפיעה על המציאות המשפטית בישראל של 2024? פרופ' מיכל אלברשטין ופרופ' אריאל בנדור מהפקולטה למשפטים מסבירים מהי תנועת הריאליזם המשפטי, כיצד היא התפתחה בעולם ומדוע בישראל מיושמים עקרונותיה כריאליזם וולגארי? בנוסף, הם מסבירים כיצד ראוי להתמודד עם ריאליזם משפטי מופרז באמצעות חינוך משפטי מעמיק ובינתחומי. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠⁠⁠https://bit....

זקנים נפגעי עבירה סובלים מפגיעות כפולה מעצם השתייכותם לשתי קבוצות סיכון – היותם נפגעי עבירה, והיותם בגיל זקנה. עו"ד קרן צפריר מהקליניקה לזכויות זקנים וניצולי שואה בפקולטה למשפטים, מדברת על ההתמודדות של זקנים נפגעי עבירה עם מערכת המשפט. הפודקאסט מתבסס על המאמר "זקנים נפגעי עבירה", כרך י"א של כתב העת "מעשי משפט" בהוצאת אוניברסיטת תל-אביב. . ⁠עקבו אחרינו גם בוואטצאפ⁠ ⁠⁠

זקנים נפגעי עבירה סובלים מפגיעות כפולה מעצם השתייכותם לשתי קבוצות סיכון – היותם נפגעי עבירה, והיותם בגיל זיקנה. עו"ד קרן צפריר מהקליניקה לזכויות זקנים וניצולי שואה ע"ש מרטי ג'ייקוב ז"ל בפקולטה למשפטים, מדברת על ההתמודדות של זקנים נפגעי עבירה עם מערכת המשפט. - הפודקסט מתבסס על המאמר "זקנים נפגעי עבירה", אשר יפורסם בכרך יא׳ של כתב העת "מעשי משפט", המוצא לאור על...

פורום תקנה הוקם על ידי אנשי חינוך ומנהיגים דתיים כדי לטפל בתלונות על הטרדה מינית במגזר הדתי, שאינן מגיעות לטיפולן של רשויות החוק. פרופ' מיכל אלברשטין מהפקולטה למשפטים וד"ר לאה ויזל ראש המדרשה באוניברסיטת בר-אילן, מדברות על הסיבות שהביאו להקמת הפורום, וכיצד הוא הפך לכלי ליישוב סכסוכים בדרך אלטרנטיבית. מראיינת- שי קלוט.

גישת הצדק המאחה עושה ניסיון לגשר בין צורכיהם של נפגעי העבירה לבין צורכיהם של הפוגעים והקהילה שבה הם חיים. ד"ר כרמית קלר חלמיש מהתוכנית לניהול ויישוב סכסוכים ומשא ומתן, מדברת על תהליך הצדק המאחה, ומתארת איך הוא יכול לסייע גם לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית.

אחת משאלות היסוד במערכת המשפט נוגעת לתפקידו של בית המשפט - האם מטרתו לאכוף חוקים בלבד או להפעיל שיקול דעת ולפרש כל מקרה לגופו. פרק הזה, פרופ' מיכל אלברשטין מהפקולטה למשפטים מגלה כיצד השפיע השופט אהרון ברק על שאלת האקטיביזם השיפוטי ומנסה לברר האם בתי המשפט מסוגלים לפתור את כל הסוגיות שמגיעות לפתחם. "

קורבנות תקיפה מינית יכולים לפרסם פוסט בפייסבוק במקום להגיש תלונה בבתי המשפט. מדוע בוחרים לעשות זאת, כאמצעי רגשי או כאמצעי ענישה? ומדוע לרבים יש תחושה שבית המשפט אינו מתמודד כראוי עם אירועי תקיפה מינית כראוי? הפרק מבוסס על עדויות שאספו ד"ר ענת פלג וד"ר הדר דנציג רוזנברג מהפקולטה למשפטים