בר-דעת, הפודקאסט של בר-אילן

איך עוברים מרעיון של הפצת האסלאם דרך הטפה וקירוב לבבות לרעיון של ג'יאהד ושימוש בכוח החרב? ד"ר שאול ברטל, חוקר בכיר במרכז בגין סאדאת למחקרים אסטרטגיים, מתאר בפרק השלישי של הסדרה אודות האסלאם הפונדמנטליסטי מיהו סייד קוטוב, מה מייחד אותו, ומה הייתה השפעתו על תנועות האסלאם הפונדמנטליסטי?

ד"ר שאול ברטל ממרכז בגין סאדאת למחקרים אסטרטגיים, לוקח אותנו למסע בן 8 פרקים הסוקר ארגונים ואנשי מפתח בהיסטוריה האסלאמית, שפעלו מתוך מניעים דתיים קיצוניים. בפרק המבוא לסדרה, נבין מהם השורשים והעקרונות המנחים שמובילים את האסלאם הפונדמנטליסטי.

מיהו ארגון חמאס ומהי האידאולוגיה המובילה את אנשיו? ד"ר שאול ברטל ממרכז בגין סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן, מצביע על הקווים האנטישמיים המובהקים העולים מתוך האמונות של מובילי הארגון ומסביר כיצד מתקפת הטרור הרצחנית שארעה ב-7 באוקטובר, הייתה תוצאה ישירה של האידיאולוגיה החמאסית.

מערכת המודיעין הישראלית נאלצה להתמודד עם אתגרים ביטחוניים מורכבים מאז הקמתה ועד היום. ד"ר אפרים לפיד מהמחלקה למדעי המדינה, סוקר כמה מהמבצעים הגדולים של המודיעין הישראלי מאז ועד היום.

שירות הידיעות שהוקם על ידי ארגון ההגנה היווה את התשתית להקמת השב"כ, המוסד, חיל המודיעין וחטיבת המסתערבים של צה"ל. ד"ר אפרים לפיד מהמחלקה למדעי המדינה מספר על נסיבות הקמתו של השירות ומה היו תפקידיו לפני קום המדינה לפרקים נוספים חפשו את "בר-דעת" בחנויות האפליקציות

ארגון ההגנה היה הזרוע הביצועית של הנהגת הישוב העברי בדרך להקמת המדינה. לאורך השנים, עם יסודו של הפלמ"ח היה לו חלק גדול בהשגת עצמאותה של מדינת ישראל. במלאת 100 שנה להיווסדו של הארגון ד"ר אפרים לפיד מהמחלקה למדעי המדינה, מספר את סיפורה של ההגנה. . ⁠עקבו אחרינו גם בוואטצאפ⁠ ⁠⁠

האם אנשי דת יכולים לתווך בין הצדדים הניצים בסכסוכים? בפרק זה בסדרה "שנוי במחלוקת", של התוכנית לניהול וישוב סכסוכים ומו"מ, משוחחת ד"ר אמירה שיף, עם הרב ד"ר דניאל רוט, על היתרונות והאתגרים של שימוש בדת ככלי דיפלומטי, ליצירת שינויים ברמה הפוליטית והמדינית. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠

לאחר מותו של האפיפיור פרנציסקוס, התכנסה ה'קונקלווה', אסיפת הקרדינלים, כדי לבחור את המנהיג הבא של הכנסייה הקתולית. ד״ר דן יפה, מביה"ס ללימודי יסוד ביהדות, מומחה לנצרות קדומה, מכניס אותנו אל מאחורי הקלעים של תהליך הבחירה, עורך היכרות עם האפיפיור החדש ליאו ה-14, ועוסק בשאלות הגלובליות שמטרידות את הוותיקן. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

מהי הצוואה שהשאיר רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו? יעל שלוסברג מהמדרשה במכון הגבוה לתורה מדברת על מסורת לעומת חידוש ועל הקמת עולם התורה לצד הקמת חברת מתוקנת. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

מדוע מוכן היה רבן יוחנן בן זכאי לוותר על ירושלים תמורת יבנה? יעל שלוסברג מהמדרשה במכון הגבוה לתורה מדברת על תפיסת השיקום של רבן יוחנן בן זכאי, על החזון ועל הדרכים למימושו. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

ביום ירושלים, המסמל את איחודה של העיר ואת הזיקה של העם היהודי לארצו, מציינת קהילת יהודי אתיופיה את זכרם של האנשים האמיצים שנספו בדרכם לארץ המובטחת. בפרק זה בסדרה "א"ַלֶן – አለን"אנחנו פה" משוחחת טזתה גרמאי עם דוד מהרט, איש חינוך ומנכ"ל ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה, על סיפור חייהם, ערכיהם ומורשתם של האנשים שהאמינו, חלמו, וצעדו במסע המפרך אך לא זכו להגשים את חלומם ולחי...

מי היה המלך הורדוס וכיצד הפך לאחת הדמויות המשפיעות והמדוברות בעת העתיקה? בפרק החמישי בסדרה, ארז גירון מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה והמחלקה לתולדות ישראל, מדבר על המורשת של הורדוס שבאה לידי ביטוי בעיקר בבנייה ענפה. הוא מתאר את המוטיבציה של הורדוס למיזמים בנויים, את הקשר בין הבנייה לבין יחסיו עם האימפריה הרומית, ומסביר כיצד ניתן לראות באמצעות כמה מהמבנים שלו את השתקפות מצבו הנפשי.

מי היה המלך הורדוס וכיצד הפך לאחת הדמויות המשפיעות והמדוברות בעת העתיקה? ארז גירון מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה והמחלקה לתולדות ישראל, בוחן בפרק השלישי בסדרה, את המוקדים שסייעו להורדוס לבסס את שלטונו. הוא עוסק בין היתר ביחסיו של הורדוס עם אויביו, הרעב הגדול בישראל ומיזמי הבנייה הרבים שלו.

מי היה המלך הורדוס וכיצד הפך לאחת הדמויות המשפיעות והמדוברות בעת העתיקה? ארז גירון מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה והמחלקה לתולדות ישראל, מתאר בפרק הרביעי בסדרה את התדרדרות מצבו של הורדוס - שלוותה בדרמות משפחתיות, מלחמות אזוריות, והוצאתו להורג של בנו הבכור שהובילה אף למותו שלו.

מי היה המלך הורדוס וכיצד הפך לאחת הדמויות המשפיעות והחשובות בעת העתיקה? ארז גירון מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה והמחלקה לתולדות ישראל, מתאר בפרק השני בסדרה כיצד הקשרים המשפחתיים של הורדוס הובילו אותו לעלות לשלטון בארץ ישראל.

מי היה המלך הורדוס וכיצד הפך לאחת הדמויות המשפיעות והחשובות בעת העתיקה? ארז גירון מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה והמחלקה לתולדות ישראל, משרטט קווים לדמותו של המלך. בפרק הראשון בסדרה הוא דן במקורות ההיסטוריים והארכאולוגים, שמספרים לנו על הורדוס.

מי היה האדם הקדמון? כיצד תפס את העולם, ומה דחף אנשים שונים בעת הקדומה לצייר על מערות? ״פסיכואנליזה״, היא סדרת הסכתים העוסקת בחיבורים בין פסיכואנליזה לתחומי דעת נוספים, במסגרת קהילת מחקר ותיאוריה פסיכואנליטיים בתוכנית לפרשנות ותרבות. בפרק זה, משוחחת ד"ר זהורית אסולין מהתוכנית לפרשנות ותרבות עם ד"ר גיא פרל, על פסיכולוגית המעמקים של האדם הקדמון, על ציורי מערות ועל מה שנוכל ללמוד ממנה על עצמ...

בסדרה ״סיפורי מעבדה״ נשוחח עם חוקרים, ונכיר אותם ללא חלוק המעבדה שלהם, מתוך הניסיון להבין – מה מניע אדם להשקיע את חייו במחקר ומה מוביל אותו להגיע לפריצות דרך שמשנות את העולם. פרופ' דורון אורבך מהמחלקה לכימיה בבר-אילן נמנה עם מובילי המהפכה העולמית בתחום הסוללות הנטענות. הוא אחד החוקרים המצוטטים ביותר בישראל בכל תחומי המדע (ובעולם, בתחומי הכימיה ומדע חומרים). פריצות הדרך של מחקריו בתחומי אגירה ו...

מי היה עזרא סופר כהן, ומה עשה במהלך תקופת ההנהגה הרוחנית שלו שהקנה לו בעיני חז"ל מעמד בכיר כשל משה? בפרק שני בסדרה המתמקד בדמותו של עזרא הכהן עוסקת פרופ' גנזל במנהיגותו של עזרא ועורכת הקבלה בין תקופת בית שני לימנו. פרופ' גנזל, ראשת בית הספר ללימודי יסוד ביהדות, ותוכנית המצטיינים כרמים בפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן . ⁠עקבו אחרינו גם בוואטצאפ⁠⁠

התמורות שחלו בשנים האחרונות בשוק העבודה קשורות בין היתר לחיי המשפחה ולמצבים המובילים לגירושין. ד"ר ענת הרבסט-דבי מהתוכנית ללימודי מגדר, סוקרת את המגמות המרכזיות בשינויים אלה ומדברת גם על המחירים המגדריים של הגירושין. ⁠עקבו אחרינו גם בוואטצאפ⁠⁠

מה משפיע יותר על בריאותנו – הגנטיקה שלנו או המקום בו נולדנו? ד"ר סיון שפיצר, יוזמת "ספרת הסוכרת בגליל" וראש החוג לבריאות האוכלוסייה, בפקולטה לרפואה של בר-אילן בגליל, מנתחת את הקשר בין המקום בו נולדנו והפערים החברתיים והכלכליים סביבנו, לבין המצב הבריאותי שלנו. מראיין: אורי טולידאנו עקבו אחרינו גם בוואטצאפ⁠

כיצד תכנון נכון של הערים שבהן אנחנו חיים יכול לתרום למניעת מחלות כמו סוכרת ולשיפור איכות החיים שלנו? על הקשר שבין סביבה בנויה לאורח חיים בריא, נדבר עם טל עמוס, הנדסאית בניין, מנהלת פרויקטים בבנייה ומנהלת תכנון עירוני במיזם "ספרת הסוכרת בגליל" הפועל בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן . מראיין אורי טולידאנו עקבו אחרינו גם בוואטצאפ⁠

איך הפכה סוכרת לאחד מגורמי המוות הנפוצים בישראל ובעולם המערבי? מה ההבדל בין סוגי הסוכרת השונים, ואילו חידושים טכנולוגיים משנים את חוקי המשחק? פרופ' נעים שחאדה, מומחה לסוכרת, נשיא האגודה הישראלית לסוכרת, ומנהל מיזם "ספרת הסוכרת בגליל" בפקולטה לרפואה של בר-אילן בגליל, עונה על שאלות אלה ומפרט את הדרכים לגילוי מוקדם ולמניעת המחלה. מראיין: אורי טולידאנו עקבו אחרינו גם בוואטצאפ⁠

מי היו עזרא ונחמיה, ומדוע הם רלוונטיים לחיינו היום? בפרק הראשון בסדרה על הספר שממוקם לקראת סוף התנ"ך, נתמקד בנחמיה, ממנהיגי היהודים בזמן שיבת ציון, בתקופת בית שני. פרופ' טובה גנזל, ראש ביה"ס ללימודי יסוד ביהדות וראש תוכנית המצטיינים 'כרמים' בוחנת את אישיותו ומנהיגותו ומתארת כיצד הצליח לאחד את העם כנגד משברי התקופה, לבנות את חומות ירושלים החרבה ולקרוא לעם להיטיב את דרכו. מראיי...

הזבל של האחד יכול להיות הזהב של האחר. כך מוכיח מחקרו של פרופ' דוד זיתון מהמחלקה לכימיה, שפיתח חיישן המסייע להפוך את הפסולת והביוב האנושי למקור אנרגיה – ביו-גז. החיישן שפיתח פרופ' זיתון, מעין ״אף אלקטרוני״ שמנתח את הרכב הגזים בדרך להפקה של ביוגז, הפך גם לסטארטאפ, בעזרת ביראד, חברת מסחור הטכנולוגיות של אוניברסיטת בר-אילן. מראיין אורי טולידאנו עקבו אחרינו גם בוואטצאפ