לימוד החת״ת היומי - הרב שמרי׳הו הראל

שיעור החומש היומי ליום רביעי,פרשת אמור, י״ב באייר ה׳תשפ״ו (29 באפריל 2026). פרשת "אמור" מפרטת את סדר מועדי ה', הפותח בשבת כבסיס לכל מקראי הקודש וממשיך בחג הפסח ובמצוות קרבן העומר (הנפת עשירית האיפה משעורי ראשית הקציר) המתירה את אכילת ה"חדש". התורה מצווה על ספירת שבעה שבועות תמימים עד לחג השבועות, בו מוקרבת מנחה חדשה של "שתי הלחם" מחיטים בצירוף כבשי שלמי ציבור. רש&...

התניא היומי ליום שלישי י״א באייר ה׳תשפ״ו (28 באפריל 2026). לימוד התניא (פרק מ"ו) מבאר את המשמעות העמוקה של המילים "אשר קדשנו במצוותיו": המילה "קדשנו" מתפרשת כ"קידושין", המבטאים יחוד גמור ואינסופי בין נפש היהודי לקדוש ברוך הוא בשעת קיום המצווה, בדומה לקשר שבין חתן לכלה אך במעלה גבוהה לאין קץ. על ידי המצוות, היהודי מתעלה למדרגת "קודש העליון" – הבחינה האלו...

פרקים ס״ו-ס״ח.

שיעור החומש היומי ליום שלישי, י״א באייר ה׳תשפ״ו (28 באפריל 2026). פרשת אמור (שלישי) עוסקת בדיני הקורבנות ושלמותם: התורה מפרטת כי קורבן המובא לבית המקדש חייב להיות "תמים" ללא מומים גופניים (כגון עיוורון או שברים), וכי חל איסור לסרס בעלי חיים. בהמשך מובאים ציוויים על השארת הוולד עם אמו בשבעת ימיו הראשונים, האיסור לשחוט את "אותו ואת בנו" ביום אחד, והחובה לשחוט קורבנות במחשבה נכונה...

פרקים נ"ה- נ"ט.

התניא היומי ליום שני, י' באייר ה'תשפ"ו (27 באפריל 2026): קטע זה בספר התניא (פרק מ"ו) מבאר את עוצמת האהבה של הקב"ה לישראל דרך נמשל למלך גדול ורם, המניח את כל היכלותיו וגדודי המלאכים האינסופיים – הנחשבים לפניו כאין וכאפס – ובוחר לרדת בעצמו למצרים, מקום הטומאה, כדי לגאול את עמו. תכלית הירידה היא ליצור ייחוד וקרבה אינטימית עם היהודי: לימוד התורה נמשל ל"נשיקין" (חיבור ר...

שיעור החומש היומי ליום שני, פרשת אמור, י' באייר ה'תשפ"ו (27 באפריל 2026). פסוקי עליית "שני" בפרשת אמור עוסקים בדיני קדושת הכהנים ופסולי השירות והאכילה בקודשים. התורה מפרטת את המומים הגופניים (כגון עיוורון, פיסח או מומים בעיניים ובעור) הפוסלים כהן מהקרבת קרבנות בבית המקדש, אך מתירה לו לאכול מן הלחם המקודש. בהמשך, מפורטים האיסורים על כהן טמא לאכול מהקדשים או מהתרומה עד שיטהר,...

התניא היומי ליום ראשון, ט׳ באייר ה׳תשפ״ו (26 באפריל 2026). תחילת פרק מ"ו בתניא מציגה דרך עבודה "קרובה מאד מאד" המבוססת על העיקרון המקראי "כמים הפנים לפנים, כן לב האדם אל האדם". רבנו הזקן מסביר כי כשם שדמות המשתקפת במים היא בבואה מדויקת של המסתכל בה, כך אהבה גלויה של אדם אחד מעוררת בהכרח אהבה חוזרת בלב חברו. הדבר נכון שבעתיים במשל על מלך רם ונישא היורד ממקומו המפואר אל אדם...

פרקים מ״ט-נ״ד.

שיעור החומש היומי ליום ראשון, פרשת אמור, ט׳ באייר ה׳תשפ״ו (26 באפריל 2026). פרשת "אמור" מציבה סטנדרטים רוחניים גבוהים עבור הכהנים, משרתי המקדש, במטרה לשמור על טהרתם ועל מעמדם המקודש. הכהנים מצווים להימנע ממגע עם מתים, למעט קרובי משפחתם מדרגה ראשונה, וכן נאסר עליהם לבצע פעולות חיצוניות של צער המבטאות חוסר שליטה או פגיעה בגוף. הכהן הגדול נושא באחריות נעלה עוד יותר; עליו להישאר בדביקות לעבו...

התניא היומי למוצאי שבת, ח׳ באייר ה׳תשפ״ו (25 באפריל 2026). סיום פרק מ"ה בתניא מבאר את עומק הייחוד הנעשה על ידי עוררות מידת הרחמים (יעקב) על השכינה וכנסת ישראל (רחל) הנמצאות בגלות. רבנו הזקן מסביר כי הבכי והקול של יעקב מסמלים את העלאת מידת הרחמים המוגבלת של עולם האצילות אל מקור הרחמים הבלתי מוגבלים ("י"ג מידות הרחמים"), כדי להמשיך משם דביקות של "נשיקין" – "אתדבקות...

פרקים מ״ד-מ״ח.

החומש היומי למוצאי שבת, פרשת אחרי מות-קדושים, ח׳ באייר ה׳תשפ״ו (25 באפריל 2026). סיום פרשת "קדושים" מפרט את העונשים החמורים על איסורי העריות והתועבות שנזכרו בפרק י"ח, ובהם עונשי סקילה, שרפה, חנק וכרת. התורה מדגישה את חומרת קללת הורים ("דמיו בו" – סקילה) ומפרטת את דיני העריות (ניאוף, משכב זכר ובהמה), תוך הסבר רעיוני על הענשת בעלי חיים או צמחים שגרמו תקלה לאדם. רש"י מדג...

השיעור היומי ליום שישי, ז׳ באייר ה׳תשפ״ו (24 באפריל 2026). השיעור לעילוי נשמת שושנה בת זכרי'ה פרק מ"ה בתניא מציג את "מדת יעקב" – דרך נוספת לעבודת ה' הנסמכת על מדת הרחמים. בדרך זו, על היהודי לעורר במחשבתו רחמנות גדולה על הניצוץ האלקי של נשמתו ("חלק ה' עמו"), שירד ממקורו העליון והאין-סופי והתלבש ב"משכא דחויא" – הגוף והעולם הזה המסתירים את אור ה'. רג...

פרקים ל״ט-מ״ג.

החומש היומי ליום שישי, פרשת אחרי מות-קדושים, ז׳ באייר ה׳תשפ״ו (24 באפריל 2026). לעילוי נשמת שושנה בת זכרי'ה. המשך פרשת "קדושים" עוסק במצוות שבין אדם לחברו ובין אדם למקום, תוך דגש על יושר חברתי ואיסור עבודה זרה. התורה מצווה על אהבת הגר ואיסור הונאתו ("אונאת דברים"), ומזהירה בחומרה מפני עוול במידות, במשקלות ובמשורות, תוך השוואת המודד לדיין וקביעה כי רמאות במדידה מטמאת את הארץ...

התניא היומי ליום חמישי, ו׳ באייר ה׳תשפ״ו (23 באפריל 2026). סיום פרק מ"ד בתניא מדגיש כי למרות קיומן של האהבות הטבעיות שבירושה, על האדם לעמול בשכלו כדי להגיע גם ל"אהבת עולם" – אהבה הנוצרת כולה מתוך התבוננות בגדולת ה'. אהבה זו מתאפיינת ב"רשפי אש ושלהבת עזה" שמים רבים לא יוכלו לכבותה, ויש לה יתרון כיתרון הזהב על הכסף בשל עוצמת התשוקה והתנוצצות הנפש שהיא מעוררת. מעבר למעלת...

פרקים ל"ה-ל"ח.

החומש היומי ליום חמישי, פרשת אחרי מות- קדושים, ו׳ באייר ה׳תשפ״ו (23 באפריל 2026). המשך פרשת "קדושים" מציב דרישות מוסריות וחברתיות גבוהות, החל מחובת היושר המשפטי המוחלט ("בצדק תשפוט עמיתך") ואיסור העדפת עני או כיבוד עשיר בדין. התורה אוסרת על רכילות, לשון הרע ועמידה מנגד בשעה שחיי הזולת בסכנה, ומצווה על תוכחה עניינית ללא הלבנת פנים, איסור נקימה ונטירה, ומצוות העשה המרכזית "ו...

התניא היומי ליום רביעי, ה' באייר ה׳תשפ״ו (22 באפריל 2026). פרק מ"ד בתניא מבחין בין שתי רמות של אהבת ה' (אהבת "נפשי אויתיך" ואהבת "כבן המשתדל") בהתאם לאופן שבו הן פועלות בנפש. כאשר האהבה והיראה נותרות כ"טבע" בהעלם הלב בלבד, הן שייכות לעולם היצירה ומעלות לשם את התורה והמצוות. אולם, כאשר האדם משתמש בכוח ה"דעת" ומתבונן לעומק בכך שה' הוא חייו ואב...

פרקים כ״ט-ל״ד.

החומש היומי ליום רביעי, אחרי מות- קדושים, ה' באייר ה׳תשפ״ו (22 באפריל 2026). פרשיות "אחרי מות" ו"קדושים" חותמות את איסורי העריות (משכב זכר ובהמה) ומזהירות כי ארץ ישראל אינה סובלת תועבות אלו ועלולה "להקיא" את יושביה החוטאים. פרשת קדושים, שנאמרה במעמד כל העם, מצווה על קדושה ופרישות ומרכזת מצוות יסודיות: מורא אב ואם (הקדמת האם למורא והאב לכבוד), שמירת שבת הגוברת על מ...

תניא, לקוטי אמרים, אמצע פרק מ"ד https://www.jgive.com/new/he/usd/collect/donation-targets/166743

תהילים פרקים כ״ג-כ״ח https://www.jgive.com/new/he/usd/collect/donation-targets/166743

חומש פרשת אחרי-קדושים, שלישי (ויקרא י״ז:ח-י״ח:כ״א)  https://www.jgive.com/new/he/usd/collect/donation-targets/166743