לחיות חסידות - מאמרי חסידות

מאמר ד״ה ויהי בעצם היום הזה פר״ת

בקשר למלאות מאה שנה למאמרים ד״ה ויהי בעצם היום הזה וגו וד״ה ויאמר וגו׳ מה תצעק אלי וגו׳ תרפ״ג, שהוא ההמשך באתי לגני השי״ת, שולחים אנו שיעור סקירה כללית על המאמר תוכנו ויסודותיו.

בזבוז האוצרות בשביל ניצוח המלחמה, אור אין סוף למטה עד אין תכלית, הטעם לאריכות הפרטים בעולמות הקליפות והסט״א, תורת הבעש״ט על סור מרע ועשה טוב ותורת הרב המגיד על בא אל פרעה.

למטה עד אין תכלית בעבודת האדם, ענין כפוי טוב אצל בעלי עסקים ויושבי אוהל, טבע מלשון טובעו בים סוף, לא ידח ממנו נדח, בזבוז האוצרות.

ההפרש בין התהוות לחיות, אין לך עשב למטה שאין לו מזל המכה בו ואומר לו גדל, התפשטות וגילוי אור גם בדברים גשמיים, ועד לקליפות וסט״א, ביאור קליפת פרעה, בעבודה בנפש האדם.

עולמות בי״ע נקראים לבושים, אופן הלבושים ביחס לאצילות, רוב הנשמות הן נשמות דבי״ע, ביאור מדריגות הנשמות והקשר לכללות המאמר.

ביאור תורת הבעש״ט עה״פ צהר תעשה לתיבה וגו׳ עולמות נשמות ואלוקות, תלת עלמין, והקשר עם מאמר דידן בביאור החידוש בענין אור אין סוף למטה עד אין תכלית, שעיקר הפלא הוא שמתפשט ומתגלה בעולמות בי״ע.

אור אין סוף למטה עד אין תכלית, החידוש בסעיף יג על סעיף יב, ההפרש בין התהוות להתפשטות וגילוי וההפרש בין התפשטות לגילוי.

הדגשת החסידות במעלת בירור נפש הבהמית ומעלת המעשה והקשר לענין היחידה, בראתי לו תורה תבלין, הפצת המעיינות חוצה הכלי לביאת המשיח.

ז״א בעתיקא אחיד ותליא, שורש ז״א בכתר ובעתיק ושורש המלכות בעתיק והחילוק ביניהם.

פתיחה למאמרי באתי לגני תשכ״ג-מ״ג אוא״ס למטה עד אין תכלית

סעיף י״ז (והערות של סעיף טז) ביאור עומק הענין של אחדות הוי׳, יחידה לא שוללת פרטים אדרבה היא מאוחדת עם הפרטים, ועל פי זה ניתוסף עומק בכל ד׳ הענינים שבמידה אני.

בעטרה שעיטרה לו אמו, בחינת בינה, למה המשכת הכתר הוא על ידי ספירת הבינה דוקא.

ביאור ענין הגדלות של המלך על ידי הכתרת העם והביטול שלהם.

סיכום סעיפים י״א-ט״ז ארבעת ביאורי הפרד״ס במודה אני והביאור חמישי של חסידות, העומק והחיות שחסידות מחדירה בכל אחד מהביאורים והקשר ביניהם.

פתיחה להמאמר והמשך הענינים. גדול הוי׳ בעיר אלוקינו, מלכא בלא מטרוניתא לאו איהו גדול, גדלות המלך ע״י ביטול העם

סעיפים ט״ו-ט״ז ביאור חלק הסוד של מודה אני על פי חסידות: חיבור יסוד ומלכות, התהוות יש מאין ע״י ספירת המלכות ובכח העצמות. הקשר בין כל ד׳ הביאורים והעומק שבהם.

לקוטי שיחות , חלק ט״ו, חנוכה, שיחה ב׳

עבודת קריאת שמע ושמונה עשרה, ארוממך אלוקי המלך מלמטה למעלה ומלמעלה למטה, נרות המקדש העלאת הנשמה חמקו האור, נרות חנוכה המשכת העצמות במקום החושך עד דכליא רגלא דתרמודאי אותיות מורדת, להיות כלי לאלוקות.

הטעם שנרות חנוכה מדליקים אחרי השקיעה דוקא משא״כ נרות המקדש ונרות שבת, אמיתית זריחת השמש היא בעת השקיעה, נתאווה הקב״ה להיות לו דירה בתחתונים דוקא משא״כ עולמות העליונים הם ירידה מאור פני יתברך, ביאור הענין.

סעיף י״ד החיות של תורת החסידות בחלק הדרוש של מודה אני: גדרן האמיתי של מצוות, רצון העצמות והמטרה היא בהם עצמם לא בשביל ענין אחר, ההפרש בין חוקים למשפטים.

חלק ט״ו ואחרון בינה יתירה ניתנה באשה, ההפרש בין חכמה לבינה ומעלת הבינה על החכמה

סעיפים י״ב-י״ג החיות שתורת החסידות מכניסה בחלק הפשט של מודה אני: הודאה על חיים יהודיים דוקא. החיות בחלק הרמז של מודה אני: התחדשות ההתהוות בכל רגע, עומק הרמז על תחיית המתים.

גלות נמשל לשינה ולעיבור, גאולה נמשלה ליקיצה וללידה, ביאור בפרטיות. שתי שיטות באופן גילוי אלוקות בבית המקדש, שני ביאורים בענין מקום, ובזמן הזה ההמשכה היא ע״י תפילה, גמ״ח ותורה ובפרט פנימיות התורה.

מעלת הדיבור בשורשו בפנימיות חכמה סתימאה, עצם הנפש, שלכן הוא מגלה עומק חדש בהשכל, שייכות השכל לתענוג, פנימיות הכתר.