The Daily Sicha - השיחה היומית

התוכן [המשך] וזוהי ההוראה מהשם של חג הפורים , בלשון מדי ופרס – אם נזדמן לו ענין של "פרס ומדי" ה"ז בכדי שיעשה ממנו ענין של " ימי הפורים ", שענינם – " ונהפוך הוא ", הפיכת ענין של חול ו"עמי הארץ" לקדושה ויהדות, שעי"ז נעשה מציאות חדשה , ע"ד הדבר חדש שנפעל ע"י תשובה מאהבה – " זדונות נעשו לו כזכיות", שזה מביא את ה"ונהפוך הוא" מן הקצה אל הקצה – החירות מאפילה לאור גדול !; כשפוגשים יהודי שהוא בבחי' "פור",...

התוכן "פורים" הוא החג היחיד ששמו אינו בלשון הקודש! ובמ"ש במגילה "הפיל פור הוא הגורל " זה מודגש – שהמילה בלה"ק היא " גורל " ומלת " פור " היא משפה אחרת ! והפלא הוא שהרי אחת הזכויות שעל ידם נגאלו ישראל ממצרים (שבא לאחרי ובסמיכות ל"גאולת פורים") היא – " שלא שינו את לשונם "! וההוראה מזה בהקדים מ"ש במגילה "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים" – גם כאשר בנ"י הם במצב של "מפוזר ומפרד" – רואים בגלוי וזה העיק...

התוכן ביטול גזירת המן היתה ע"י קיום בקשת אסתר "לך כנוס את כל היהודים וצומו עלי שלשת ימים". ובזה מצינו חידוש מיוחד שגם הטף השתתפו בצום. וזה לא הי' מצד חינוך, כי: 1) התחלת החינוך בכלל, ובפרט – לתענית, הוא בגיל מאוחר יותר, וגם אז – רק לשעות , ולא " שלשת ימים "! 2) מלשון המדרש משמע שביטול הגזירה הי' בעיקר בזכות הטף, דמזה משמע שזה לא הי' אצלם רק בתור חינוך. 3) ענין החינוך בכלל הוא כדי להרגיל אותו לזמן...

התוכן במצות מחצית השקל , שבתחלת ו" ראש " פ' כי תשא, מודגש הקשר לחג הפורים , כמ"ש בגמ' "גלוי וידוע לפני מי שאמר והי' העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל, לפיכך הקדים שקליהן לשקליו ", כלומר, מחצית השקל שנתנו בנ"י במדבר פעלה שלאחרי כו"כ דורות תתבטל הגזירה הכי חמורה על בנ"י! גם הענין ד" לכפר על נפשותיכם " (התכלית דנתינת מחצית השקל) קשור לימי הפורים, שהרי אז הוצרכו בנ"י להענין ד"לכפר על נפשותיכם", וגם...

התוכן את הענין היחידי (עיקרי) שעמלק עשה לבנ"י שמסופר עליו בתורה בפרשת עמלק הוא " אשר קרך בדרך וגו'", וע"ז מזהירה התורה " זכור " ו" אל תשכח "! והביאור עפמ"ש במדרש ש"אשר קרך " הוא מלשון קרירות – " צננך והפשירך מרתיחתך, שהיו העכו"ם יראים להלחם בכם, ובא זה והתחיל והראה מקום לאחרים, משל לאמבטי רותחת וכו'", ובעבודה: בשעה שיהודי רואה השגחה פרטית או נס כמו זה שהקב"ה מציל אותנו מאלו העומדים עלינו לכלותנו,...

התוכן ידועה הכרזתו של אדמו"ר מהריי"צ בבואו לארה"ב [ ט' אדר שני ה'ת"ש] שמטרת בואו הוא כדי להדגיש את העובדה " אַז אַמעריקא איז ניט אַנדערש "! ולכן ימשיך בעבודתו בהפצת היהדות וכו'. ישנם התמהים כיצד יכול להכריז שזוהי מטרת בואו, הרי בא לכאן להצלת עצמו מאירופה כי אמעריקא כן שונה?! אבל זה כשמסתכלים ע"ז בחיצוניות וכענין בפ"ע , אבל כאשר מסתכלים לעומק הענין מבינים שזהו חלק מ" תמונה כללית " ‏–‏ עיקר ענינו ומ...

התוכן נאמר במגילה על מרדכי "איש יהודי הי' בשושן הבירה": גם בשושן הבירה הכירו אותו (לא בתור " מרדכי , אלא) בתור " יהודי "! בניגוד לשיטה שצ"ל "יהודי [רק] באהליך " אבל בחוץ בין הגויים אין להבליט היותו יהודי כדי לא להרגיז אותם וכו' – נאמר במגילה שלא זהו הסדר, אלא דוקא מי שגם ב" שושון הבירה " ניכר שהוא " יהודי " מצליח לעמוד מול "שושן הבירה", עם מלך " מושל בכיפה ", ושרים כמו "ממוכן זה המן" וכו'. ועד"ז ב...

התוכן [המשך] והתורה ניתנה למטה דוקא כדי להיות "ממוצע" שמחברת את ענינים הגשמיים עם ה' , שגם בהם, שהם מצ"ע תחת הזמן , יהי' ענין הנצחיות – " חרות ממלאך המות ". ולכן לידת משה , שענינה – המשכת התורה שפועלת נצחיות בעולם , ""מכפרת" ומבטלת את מה שנגרם ע"י "יום המיתה" – שתפלה לא עוזרת. וענין זה, שהלידה תבטל ענין המיתה, הי' בגלוי אצל משה, שדוקא עליו נאמר " לא מת "! כי מזה שכבר בלידתו "נתמלא הבית כולו אור",...

התוכן איתא בגמ': "כיון שנפל פור בחודש אדר שמח (המן) שמחה גדולה אמר נפל לי פור בירח שמת בו משה". זה ששמח כשהפור נפל לחודש אדר ולא לחודש מנחם-אב ש"הוכפלו בו הצרות" החל מחטא העגל ועד חורבן ביהמ"ק, הוא, כי המן ידע שבנ"י יתפללו לה' לבטל הגזירה ולכן "שמח שמחה גדולה" כשהגורל נפל לחודש אדר שבו מת משה, והתפלות הרבות שהתפלל מר"ח עד ז' אדר , לא הצליחו לבטל הגזירה. והענין שתפילה לא עוזרת מצינו רק בחודש אדר. ו...

התוכן ברוב השנים חל ז' אדר בסמיכות לפ' תצוה. " ואתה תצוה " קאי על משה רבינו , ו"תצוה" הוא מלשון צוותא וחיבור . כלומר, להתקשר ולהתחבר עם משה . שזהו ע"י לימוד התורה, שעל ידו מתייחד האדם עם שכל התורה , " תורת משה ", ובמילא עם משה . ומובן, שכאשר לומד תורה ביחד עם משה – ניתוסף בהבנה והשגה בתורה שלא בערך. ובזה ניתוסף עוד כאשר לומד תורה עם משה באופן שכתוב ב"תורת משה" עצמה – ש"כל האומר שמועה משם אומרה יהא...

התוכן בנוגע להנהגת מרדכי אחרי הנס פורים מצינו דבר פלא: לאחרי שמרדכי ראה איך שע"י ניצל כלל ישראל מגזירת המן, עד שנעשה "משנה למלך" (דרגה הנעלה ביותר שאפשר להגיע בזמן הגלות), הנה במקום להמשיך ב"עסקנות ציבורית"... עלה מבבל לארץ ישראל כדי שיוכל לעסוק בלימוד התורה ובקיום המצוות ונהי' א' מחברי הסנהדרין! ומזה לימוד נפלא לאלו העוסקים בעסקנות ציבורית (או בקו ד"זבולון" בכלל), שכל זמן שיש להם ציווי מנשיא הדור...

התוכן בשנים האחרונות נתחדש חידוש מהפכני, שע"י כמות הכי קטנה , "אטום", ניתן לפעול ברגע כמימרא שינוי עיקרי, עד לשינוי שיפעל בכל העולם כולו ! וזה יכול להעשות ע"י אדם אחד , אפי' " נער קטן", בלחיצת כפתור אחד ! אלא כדי שיוכל להיות ענין הבחירה , קיימת אפשרות לנצל כח זה לדברים בלתי-רצויים ר"ל, ועל האדם להשתמש בשכלו ולהתבונן ולבחור לנצל כח עצום ונפלא זה לטובת העולם והאנושות. וההוראה : הרמב"ם [ בשיעור היומי...

התוכן בנתינת "מחצית השקל" הי' צ"ל "ימסרנה יפה יפה" כדי שה"מחצית השקל" שלו ייעשה חלק של ממון צבור וקרבנות צבור . ועד"ז בעבודת התפלה (שכנגד עבודת הקרבנות), שלפני התפלה יש להתאחד עם הצבור ולקבל ע"ע מצות אהבת ישראל. ובא' באדר , שאז " משמיעין על השקלים ", יש נתינת-כח מיוחדת לזה, והזמן מסוגל להתעורר בענין מחצית השקל כפשוטו ‏–‏ נתינת הצדקה . ב) ע"י נתינת (רק) מחצית השקל מקבלים חלק בכל קרבנות הצבור של כל...

התוכן הקביעות בש.ז. היא שאדר"ח אדר ועד"ז יום הפורים , הוא ביום השלישי , ש"הוכפל בו כי טוב – טוב לשמים וטוב לבריות ". הקשר עם פורים : אף שגם בשאר המועדים מצינו גם הענין ד"טוב לבריות" – הכנסת אורחים, "אושפיזין" וכיו"ב, אבל אינה מ"מצוות היום ". משא"כ בפורים, נוסף על המצוות של מקרא מגילה וכיו"ב – "טוב לשמים ", הנה חלק מ" מצוות היום ", ודוקא במצוות אלו "יש להרבות" (כמ"ש הרמב"ם), היא מצוות משלוח מנות ומ...

התוכן א) הוראה ממ"ש הרמב"ם בשיעור היומי "הנוטע אילן אצל המזבח.. אע"פ שעשאו לנוי למקדש ויופי לו ה"ז לוקה שנאמר לא תטע לך אשר כל עץ אצל מזבח ה' אלקיך מפני שזה הי' דרך עובדי כוכבים וכו'"‏ – ‏כאשר בא ה"יצר" ואומר שהנה ישנו ענין מסויים שיש בו כדי לפעול נוי ויופי ביהדות ועי"ז לקרב את אלו התועים בדרכם וכו' ואע"פ שגם עכו"ם עושים א"ז אבל "רחמנא לבא בעי"... אומרים לו שלכל לראש עליו לברר האם בנדון זה ה"ז רצו...

התוכן גם קודם עשיית המשכן הגשמי למטה היו קיימים כל עניני המשכן ברוחניות (כמ"ש בפ' תרומה "וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר"), ומ"מ נצטוו בני ישראל [בתחילת פ' תרומה] לקחת י"ג (ט"ו) דברים גשמיים דוקא "זהב וכסף ונחושת וגו'" (דברים אלו נלקחו מביזת מצרים !), ולבנות משכן בעוה"ז הגשמי דוקא, ודוקא עי"ז נפעל הענין ד" ושכנתי בתוכם " - המשכת עצמות ומהות למטה! וזהו גם הענין ד" המעשה הוא העיקר ", שמבלי הבט על...

התוכן 1. הכח שאצל כל א' , אפי' פשוט שבפשוטים, יתקבלו ה"משפטים" בשכלו כמו אצל הגדול שבגדולים (כפי שתורת אמת דורשת) – מבאר הפסוק בעצמו: " אשר תשים לפניהם", שקאי על משה רבינו, רעי' מהימנא. בכחו של משה יכול כל מחנך טוב שמתמסר לחינוך להצליח ולגלות את ה"עם חכם ונבון" שבכל יהודי, ובמילא יתקבלו ה"משפטים" בפנימיותו – " לפניהם ". 2 . "מצוה גוררת מצוה" הוא גם במי שנמצא במקום החושך! המצוה הוא " נר מצוה" שמאיר...

התוכן בהמשך ל מ"ת מתחילה התורה דוקא עם " משפטים " – דברים המובנים עפ"י שכל , כיון שבשעת מ"ת היתה קבלת התורה באופן ד" חוקים " – למע' מגדרי השכל והעולם, והחידוש לאח"ז הוא משפטים – להביא את הענינים גם בגדרי השכל והעולם. ולכן גם בענין האחדות ישראל שהי' במ"ת לא הי' חידוש, דבענין ה" חוקים " כולם שווים ומלכתחילה לא שייך ענין של היפך השלום, ותכלית השלימות באחדות ישראל היא , כשגם בעניני שכל – "משפטים" , ש"...

התוכן [המשך] מקור לדבר ע"ד התועלת להתחיל "להרעיש" אודות עניני פורים ל' יום לפני פורים – הוא משנה : " באחד באדר משמיעין (שפירושו " מכריזין ") על השקלים ", "כדי שיביאו ישראל את שקליהן בעונתן . . באחד בניסן ". ומה שאדה"ז בשו"ע אינו מזכיר – על יסוד משנה זו – גם אודות ל' יום לפני הפורים הוא – כי החיוב ד"ל' יום לפני הרגל" אינו אלא בענינים מיוחדים (כמו בנוגע לחיוב להביא ג' קרבנות ברגלים, ו"תקנה זו לא נתב...

התוכן דובר לעיל אודות הזירוז בעניני הפורים ל' יום לפני החג . המענה לשואלים היכן הוא המקור לכך?! ובפרט שאדה"ז בשו"ע בריש הל' פסח כשכותב אודות תקנת חכמים לדרוש ברבים הלכות החג ל' יום לפני החג – אינו מזכיר מאומה אודות ל' יום לפני הפורים ! – המציאות היא שלאחרי כל ה"שטורעם" בעניני הפורים בשנים שעברו, ואכן פעלו "עולם ומלואו" – יכלו "להרעיש" עוד יותר, אפילו לגבי השנים והדורות שלפנ"ז! ועל השאלה מהו ההכרח...

התוכן 1) מיום כ"ב בחודש ‏–‏ " בך יברך ישראל " ‏–‏ נמשך ברכה מיוחדת בכאו"א מישראל. 2) ביום היאָרצייט נעשה עלי' והסתלקות הנשמה מחדש, והעלי' היא שלא בערך לכל העליות שלפנ"ז. וזוהי השייכות לפ' יתרו שבו מדובר בענין מתן תורה שאז "פרחה נשמתן". וכמו שבמ"ת הנה מיד לאח"ז "החזירה להן הקב"ה בטל תחי'", עד"ז בענין זה יהי רצון שתיכף ומיד תהי' עלי' הכי גדולה ‏–‏ תחיית המתים וכו'. 3) ענין המיוחד של נשי ובנות ישראל...

התוכן זה שרבינו גרשום נק' "מאור הגולה" קשור עם ב' תקנותיו שאין לגרש אשה בע"כ ושאין לישא ב' נשים. דבזה " האיר " את בנ"י בגלות , שהרי "אסור" לה' לגרש ח"ו את "אשתו" (בנ"י) בע"כ, והרי יהודי " אינו רוצה להיות נפרד מאלקות", ו"אסור" לו גם לישא "אשה" אחרת על "אשתו" הא'. אלא שאין להסתפק רק בזה שאין "גירושין" ח"ו, אלא צ"ל "חיי הנישואין" באופן ש" שארה כסותה ועונתה לא יגרע " [כמ"ש בראשון דפ' משפטים]. וזה נפעל...

התוכן הגמ' פוסקת הלכה למעשה "מה להלן [בשעת מתן תורה] באימה וביראה וברתת ובזיע, אף כאן [בשעת לימוד התורה] באימה וביראה וברתת ובזיע". ושואל כ"ק אדה"ז: איך אפשר לתבוע זאת? הרי בשעת מתן תורה הי' "וירד ה' על הסיני" ביחד עם כל המרכבה וכו' משא"כ בעת לימוד התורה היום אין את כל ה"רעש" הזה? ומתרץ: דזה ש בני ישראל (משא"כ הערב רב ), שהעיקר אצלם הוא הנשמה שהיא "חלק אלוקה ממעל ממש, היו בשעת מ"ת "באימה וביראה וב...

התוכן בחמישי דפ' יתרו מסופר אודות ההכנות למ"ת שלפני ששה בסיון, ואודות מעמדם ומצב של בנ"י "ביום השלישי" (ששה בסיון) לאחרי סיום ההכנות, איך שעמדו בנ"י בזמן ומקום מ"ת, "והר סיני עשן כולו" - שכבר נפעל שינוי בעולם " מפני אשר ירד עליו ה' ", ועד לסיום השיעור "משה ידבר והאלקים יעננו בקול". וההוראה : יהודי צריך לדעת שבכל מקום ובכל זמן עליו להיות במעמד ומצב הנ"ל ד"ביום השלישי", וכדאיתא בגמ' "מה להלן באימה ו...

התוכן הוראות בקשר למ"ש [ברביעי פ' יתרו] " ויחן - לשון יחיד - שם ישראל נגד ההר ": 1) הדבר היחיד שיכול לאחד את כל בנ"י שלא יהי' פירוד הלבבות וכו' אע"פ ש"אין דעותיהם שוות", הוא, כשכולם מתאחדים " נגד ההר " - מרגישים שעומדים ליד הר סיני ומקבלים את התורה. כי אחדות אמיתית באה רק מאחדות הפשוטה של "אנא נפשי כתבית יהבית" - הקב"ה הכניס א"ע בתומ"צ . 2) זה ששייך הענין ד"ויחן לשון יחיד" בנוגע לתורה, שיש בה (גם)...