The Daily Sicha
The Daily Sicha - השיחה היומית
"The Daily Sicha" is a daily discourse of the Lubavitcher Rebbe. The Sichos for Sicha Yomis are chosen from throughout the thousands of hours of the Rebbe's talks, based on their appropriateness toward each day.https://thedailysicha.com/
Besuch unbedingt die Website des Podcasts und unterstütze die Macher: thedailysicha.com
Autor
The Daily Sicha
Kategorie
Podcast-Website
Neueste Folge
1. Nov 2026
Wo hören?
Podcasts in der App Replaio Radio Bald verfügbarPodcasts kommen bald in die App. Installiere sie jetzt und erlebe als Erster einen ganz neuen Blick auf Podcasts
Folgen
יום ועש"ק פ' עקב, י"ז מנחם-אב, ה'תשפ"ו 31.07.2026 11:34
התוכן איתא במדרש: רבי הי' שולח ר' אמי ור' אסי שיצאו ויבדקו ערים בישראל. כאשר היו נכנסים לעיר, היו מבקשים לקרוא ל"נטורי קרתא" (שומרי העיר), והיו מביאים את אנשי החיל וכו'. אמרו להם ר' אמי ור אסי "אלו הם שומרי העיר? אלא הם מחריבי העיר!" שומרי העיר הם ה" סופרים ומשנים שהם הוגים ומשנים ומשמרין את התורה ביום ובלילה וכו'"! וההוראה, וגם בנוגע ל"עיר קטנה זה הגוף ": אע"פ שעפ"י תורה "אין סומכים על הנס" וצ"ל...
יום ה' פ' עקב, ט"ז מנחם-אב, ה'תשפ"ו 30.07.2026 10:50
התוכן החילוק בין הפסוק "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" כפי שנאמר בפ' ראשונה של ק"ש [שבשישי דפ' ואתחנן] לכפי שנאמר בפ' שני' של ק"ש [שבשישי דפ' עקב] הוא: פסוק זה בפ' הראשונה בא בהמשך ל" ודברת בם" – שהוא ילמד תורה כך, אבל בפ' שני' זה בא בהמשך ל"ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם בשבתך וגו'" – שגם הילדים ידברו בתורה באופן זה!, והיינו שגם א' שפעל על עצמו ללמוד תורה באופן כזה והוא דוגמא חי' וכו', עליו...
יום ד' פ' עקב, חמשה עשר באב, ה'תשפ"ו 29.07.2026 11:32
התוכן אודות חמשה עשר באב איתא במשנה "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכו'". ונקודת הביאור בזה: ט"ו באב הוא יום שבו "קיימא סיהרא באשלומתא ", שזה מורה על שלימות בנ"י הדומין ומונין ללבנה. והעילוי בט"ו באב על ט"ו בניסן ותשרי : חודש ניסן קשור עם עבודת הצדיקים וחודש תשרי קשור עם עבודת התשובה , ולכן ט"ו תשרי יש בו עילוי על ט"ו ניסן, כי ענין התשובה באה לאחרי הירידה וכו'. ומזה מובן שט"ו באב שבא לאחר...
יום ג' פ' עקב, י"ד מנחם-אב, ה'תשפ"ו 28.07.2026 11:38
התוכן [בסיום תענית: "לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיוהכ"פ שבהן . . בנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים, ומה היו אומרות, בחור שא נא עניך וראה מה אתה בורר לך, אל תתן עיניך ביופי תן עיניך במשפחה, שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל וכו'". ובגמ' בבלי: "ת"ר ד' משפחות היו בא"י, יפיפיות שבהן אומרות תנו עיניכם ביופי שאין אשה אלא ליופי, מיוחסות שבהן אומרות תנו עיניכם במשפחה . . עשירות שבהן אומרות...
יום ב' פ' עקב, י"ג מנחם-אב, ה'תשפ"ו 27.07.2026 8:25
התוכן הוראה ממ"ש בתחילת פ' עקב "והי' עקב תשמעון . . ושמר ה' אלקיך וגו'": הברכה ד"ושמר ה' אלקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך וגו'" באה בגלל העבודה ד" עקב תשמעון" – קבלת-עול . דאע"פ שצ"ל " תמים תהי' עם הוי' אלקיך", שיש לעבוד את ה' עם כל האיברים כולל השכל שבמוח והרגש שבלב , אבל השכל והרגש מצ"ע הם מוגבלים, ובכדי שעבודת ה' תהי' בלתי-מוגבלת ה"ז דוקא כשהאדם חדור עם קבלת-עול שעי"ז הוא דבוק בה' שה...
יום א' פ' עקב, י"ב מנחם-אב, ה'תשפ"ו 26.07.2026 9:49
התוכן נת' בהתוועדות קודמת בשיטת רש"י בפשש"מ, שענני הכבוד שהיו בזכות אהרן לא חזרו אחר הסתלקותו, כי יכלו להסתדר בלעדיהם. (משא"כ העננים שהיו הכרחיים להריגת נחשים ועקרבים וכיו"ב). ושאלו ע"ז הרי (גם) ענני הכבוד היו הכרחיים , וכמ"ש [בראשון דפ' עקב] "שמלתך לא בלתה וגו'" ופרש"י: "שמלתך לא בלתה, ענני כבוד היו שפים בכסותם ומגהצים אותם כמין כלים מגוהצים , ואף קטניהם כמו שהיו גדלים הי' גדל לבושן עמהם , כלבוש...
יום ועש"ק פ' ואתחנן, י' מנחםאב, ה'תשפ"ו 24.07.2026 11:43
התוכן הענין ד"פדה בשלום נפשי וגו'" נפעל ע"י ה" ואני אבטח בך " (תהלים נה). ההוראה הברורה לזמנים אלו: ישנם בעלי מרה-שחורה" שעושים חשבון עפ"י הטבע שהנה מה שהסתמכו על פלוני וכו' התברר ש"חסד לאומים חטאת" וכו'. יש לדעת שאם יש את ה" ואני אבטח בך ", אזי בודאי שיהי' " פדי' " ובאופן ד" שלום ". עד ש" ברבים היו עמדי " – שגם " אנשי אבשלום התפללו לנצחונו של דוד ". ובעבודת האדם: "דוד" קאי על יצה"ט, ו"אנשי אבשלום...
יום ה' פ' ואתחנן, תשעה-באב – יהפך לשמחה, ה'תשפ"ו 23.07.2026 12:01
התוכן ההסברה היחידה לזה שלא נוצלו כראוי ברכות ה' ונשיא דורנו לאנ"ש שבכפר חב"ד ונחלת הר חב"ד, היא, בגלל החסרון באהבת ישראל . "ואהבת לרעך כמוך" פירושו בפשטות: כמו ש"על כל פשעים", של עצמו , " תכסה אהבה", עאכו"כ שכן צ"ל ביחס לזולת . לא משנה מה הן "ההסברות" שבגללן חסר באהבת ישראל - יש לדעת שבזה "נוגעים" בנשיא דורנו שרואה את האמת ורוצה אך ורק בטובתם האמיתית של כאו"א . בנוגע לפועל : יש לציית למרא דאתרא א...
יום ד' פ' ואתחנן, ח' מנחם-אב, ערב תשעה באב – יהפך לשמחה, ה'תשפ"ו 22.07.2026 5:40
התוכן בכל ענין בתורה יש את פירושו הפשוט ופירוש עמוק יותר. ולדוגמא בב' הדברות הראשונות של עשה"ד [כמ"ש בשישי דפ' יתרו, וברביעי דפ' ואתחנן]: " אנכי ה' אלקיך וגו'" – לא רק להאמין במציאות ה' ושהוציא בנ"י ממצרים וכו' כפירוש הפשוט , אלא גם בפירוש עמוק יותר: להאמין ש"אנכי ה ' אלקיך " – כחך וחיותך – ה' הוא הנותן לאדם את הכחות, השכל והרגש וכל האפשרויות, להצליח בעניניו ע"י יגיעה וכו'. " לא יהי' לך אל...
יום ג' פ' ואתחנן, ז' מנחם-אב, ה'תשפ"ו 21.07.2026 11:01
התוכן איתא בגמ' " בשבעה (באב) נכנסו נכרים להיכל", ומובן שהכוונה אינה לצער ח"ו אלא לעורר ע"ד ההשתדלות למהר את הגאולה ובנין ביהמ"ק, וכמ"ש במדרש ש"עלה ארי' כו' והחריב.. על-מנת שיבוא ארי' כו' ויבנה אריאל" – זה שרואים שלא רק ש"עדיין לא בא!" אלא עוד ניתוסף יום כזה שמיוחד בענין בלתי -רצוי, ה"ז ע"מ ליתן לבנ"י תוספת-כח לתביעה הנפשית שתבוא כבר בפועל הגאולה! הקשר בין שבעה במנחם-אב לגאולה ; ובפרט שמקשרים א"...
יום ב' פ' ואתחנן, ו' מנחם-אב, ה'תשפ"ו 20.07.2026 9:44
התוכן גם גאולה של דבר וענין פרטי – הרי "כיון דשם גאולה עלה" יש לה שייכות עם כללות ענין הגאולה. תוכן ופירוש השם " גאולה " הוא – לגאול את הדבר ממקום הגלות ולהשיבו אל מקומו האמיתי. השם של היפך הגאולה הוא " גולה ", וע"י הוספת אות אל"ף שרומז ל" אלופו של עולם", דהיינו המשכת הגילוי ד" אלופו של עולם" באמצע מקום וזמן הגלות ובכל פעולה ופעולה שבחיי יום-יום – עושים מ" גולה " – " גאולה ". תחלה "גאולה" במובן הפ...
יום א' פ' ואתחנן, ה' מנחם-אב – יום ההילולא של האריז"ל, ה'תשפ"ו 19.07.2026 10:31
התוכן ביאור מאחז"ל "צדיקים במיתתן קרויין חיים ורשעים בחייהם קרוין מתים": החיים של צדיקים, ו" עמך כולם צדיקים ", הם מצד דביקותם בהקב"ה , וכמ"ש [בראשון דפ' ואתחנן] "אתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום", ומכיון שהקב"ה הוא נצחי למע' משינויים , לכן אין הפסק אמיתי בענין החיים ח"ו. אלא שמצד סיבה צדדית בבחי' "ארי' הוא דרביע עלי'" יכול להיות הפסק זמני בזה, "עוונתיכם מבדילים ביניכם ובין ה' אלקיכם", אבל זה...
יום ועש"ק פ' דברים, ג' מנחם-אב, ה'תשפ"ו 17.07.2026 10:16
התוכן א) הוראה לילדי ישראל ממ"ש בזהר בתחילת פ' דברים שפעם הלכו ר' יהודה ועוד כמה חכמים בדרך ופגעו בילד א', והילד למד אתם תורה ורזי תורה, ואמר ר"י " זכאה דרא " שבו לומדים גם ילדי ישראל תורה ורזי תורה וכו'. וע"י לימוד פנימיות התורה ש"לית תמן מחלוקת" מתחזקת ה אהבת ישראל , ועי"ז מתבטלת סיבת הגלות וכו'. ב) לימוד מהנהגות האריז"ל 1) זכה לרוח הקודש מפני ש שמח מאד בעשיית המצוות . 2) הכניס בנוסח התפלה לומר...
יום ה' פ' דברים, ב' מנחם-אב, ה'תשפ"ו 16.07.2026 7:09
התוכן בחמישי דפ' דברים מדובר אודות מ"ש הקב"ה לבני ישראל (ע"י משה רבינו) שהוא לא יתן להם את ארצות שעיר עמון ומואב, ובמילא שלא יגעו בזה וכו', משא"כ את ארץ סיחון ועוג וכו'. ומזה התשובה לטענתם של ה"רגשו גויים" אשר בני ישראל גזלו מהם את ארץ ישראל והיא לא שייכת לבנ"י: עליהם לדעת שבזמן שהוריהם וזקניהם היו פראים ואוכלי בשר-אדם ללא הנהגה בצדק ויושר , הנה כבר אז לימדו את בני ישראל להתנהג עפ"י צדק ויושר ומה...
יום ד' פ' דברים, ר"ח מנחם-אב, ה'תשפ"ו 15.07.2026 7:43
התוכן שיעור היומי בספר המצוות להרמב"ם הוא – "שצוונו להביא כל הקרבנות המוטלין עליו ברגל הראשון שיפגע בנו משלשה הרגלים וכו'". הלימוד מזה בעבודת האדם, שהרי גם כאשר נמצאים בגלות ישנו "בית המקדש" באופן ד"מקדש מעט" בביתו של כאו"א מישראל , עליו אומר הקב"ה "ושכנתי בתוכם", וזה צ"ל ניכר בכל פרט ופרט של הבית – ובמיוחד בהבנים ובהבנות: התוכן ד"עלי' לרגל" הוא – "יראה כל זכורך אל פני האדון ה'" – ההתקשרות עם הקב"...
יום ג' פ' דברים, כ"ט תמוז, ערב ר"ח מנחם-אב, ה'תשפ"ו 14.07.2026 9:03
התוכן 1) בנוגע לכמה ענינים נחשב ר"ח ליום-טוב , ובמיוחד ר"ח של "חודש החמישי " שבו " צום החמישי " עפמ"ש "צום החמישי .. יהי' .. לששון ולשמחה ולמועדים טובים ". וכיון שהירידה ד"צום החמישי" היא ירידה הכי גדולה מבין כל הד' צומות שנזכרו בפסוק זה, מובן שגם העלי' שעי"ז היא עלי' הכי גדולה – העלי' דבנין בהמ"ק השלישי. וכדי למהר א"ז יש להוסיף ב"מעשינו ועבודתינו" ובפרט בענינים הקשורים לט' הימים. 2) ר"ח מנ"א הו...
יום ב' פ' דברים, כ"ח תמוז, ה'תשפ"ו 13.07.2026 11:15
התוכן יש לנצל ימים אלו, עוד לפני ה"משנכנס אב" בפועל, להסביר לבנ"י שה"גלינו מארצנו" לא הי' כי הגוים היו יותר בכמות ולכן הי' להם שליטה על בנ"י – אלא "מפני חטאינו". ולכן אין ליהודי לפחד מזה שהוא מוקף מ"שבעים זאבים", עליו רק להזהיר שלא יהי' ה"מפני חטאינו", ולחיות באופן של "עם לבדד ישכון", כאילו אין עולם מסביבו, ולכן אינו מתפעל ש"בגוים לא יתחשב" – שהגוים לא מתחשבים בו. כאשר דברים אלו יצאו מן הלב, יכנסו...
יום א' פ' דברים, כ"ז תמוז, ה'תשפ"ו 12.07.2026 9:44
התוכן נשיא דורנו התעסק בענינים של פועל ממש – לכל לראש לעשות טובה , בגשמיות או ברוחניות, לכאו"א מישראל מבלי-הבט על מעמדו ומצבו בתומ"צ, בלי לתבוע ממנו תחילה לחזור בתשובה וכו'. פעם שאלוהו מדוע מקרב גם אותם יהודים עליהם נאמר בשו"ע ש"מורידין ולא מעלין"? וענה: דין זה כתוב בשו"ע בסוף ח" ד – כשילמדו ויקיימו את כל מ"ש ב-1,700 סימני שו"ע שלפנ"ז ניתן יהי' להסתפק אולי דרישתם זו אכן באה מצד הקדושה ... ו...
יום ועש"ק פ' מטות-מסעי, כ"ה תמוז, ה'תשפ"ו 10.07.2026 11:25
התוכן בהקדמה לספר החינוך מביא הפסוק [בשישי דבפ' מסעי ] " שש ערי מקלט תהיינה לכם " כסימן לה" שש מצות תמידיות ". וצ"ל למה בחר לזה פסוק המדבר אודות התיקון על " מכה נפש בשגגה " (ולא פסוק כמו "ששה משמותם על האבן וגו'" המדבר אודות אבני האפוד שהם "לזכרון.. לפני ה'" וכו')?! אלא ש היא הנותנת : ענין המיתה הוא ענין תמידי שבא לעולם "בעטיו של נחש " ויהי' עד הזמן ד"ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ". ועד"ז ברוחניות:...
יום ה' פ' מטות-מסעי, כ"ד תמוז, ה'תשפ"ו 09.07.2026 10:02
התוכן בהמשך למ"ש בפ' מסעי [בשני דפ' מסעי] ע"ד מיתת אהרן נאמר "וישמע הכנעני מלך ערד וגו'", ופרש"י: "למדך שמיתת אהרן היא השמועה שנסתלקו ענני הכבוד וכסבור שנתנה רשות להלחם בישראל". הטעם שרש"י לא מפרש מתי חזרו ענני הכבוד, וכמו בנוגע לבארה של מרים מובא בתורה שלאחרי מיתתה "לא הי' מים לעדה" וחזרו ע"י הכאת משה על הסלע וכו', כי אדרבה – מזה שהפסוק לא רומז בשום מקום שענני הכבוד חזרו לאחרי מיתת אהרן, ורש"י...
יום ד' פ' מטות-מסעי, כ"ג תמוז, ה'תשפ"ו 08.07.2026 11:18
התוכן לנצחון המלחמה חיוני לומדי תורה בדיוק כמו לוחמים בפועל ! וכמו בצבא עצמו: ישנו "מפקד" היושב במקום מוגן רחוק מן החזית ומתכנן את המלחמה, וישנם החיילים היוצאים לחזית ומעמידים א"ע בסכנה ולוחמים בפועל . ומובן שאם יטענו למפקד " האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה " [כמ"ש בשישי דפ' מטות], וכתוצאה מזה יעזוב את עבודתו ויצא לחזית, הנה אדרבא - יביא היפך הנצחון! ועד"ז במובן הרחב יותר: כדי שהצבא והחיילים יצלי...
יום ג' פ' מטות-מסעי, כ"ב תמוז, ה'תשפ"ו 07.07.2026 10:15
התוכן הוראה נפלאה בקשר לעבודת התשובה ממ"ש בשיעור רמב"ם היומי "כל כהן שיש בו מום, בין מום קבוע בין מום עובר, לא יכנס למקדש.. ואם עבר ונכנס לוקה וכו'": קיימת אפשרות שאדם ינצל את ענין התשובה לענין בלתי - רצוי , כמו "האומר אחטא ואשוב", שאע"פ ש"אין מספיקין בידו לעשות תשובה" "הואיל והתשובה גורמת לו לחטוא ", אבל "אם דחק ונתחזק .. ועשה תשובה מקבלין תשובתו ", ובידעו זאת גופא - יתכן שירצה לנצל עוה"פ את ענין...
יום ב' פ' מטות-מסעי, כ"א תמוז, ה'תשפ"ו 06.07.2026 8:30
התוכן ביאור חידושה של חסידות אודות חשיבות עבודת ה' עם הגוף ולא ע"י תעניות וסיגופים, ולכאו' ה"ז הלכה מפורשת בשו"ע (ח"ו הל' נזקי גוף ונפש) ש"אין לאדם רשות על גופו כלל.. לצערו בשום צער אפי' במניעת איזה מאכל או משתה"?! והביאור: בשו"ע ממשיך שם "אא"כ עושה בדרך תשובה שצער זה טובה היא לו " [וצ"ל שה"טובה" היא גם לגופו ]. ומוסיף: "ולכן מותר להתענות לתשובה אפי' מי שאינו יכול להתענות, ומי שיכול להתענות מותר א...
יום א' פ' מטות-מסעי, כ' תמוז, ה'תשפ"ו 05.07.2026 11:11
התוכן ברוב הארצות ימים אלו הם ימי "חופש" לילדים מלימודים שאינם "לימודי קודש". [איני רוצה לקרוא לזה "לימודי חול ", כי באמת היו צריכים להשתדל שלימודים אלו יהיו " על טהרת הקודש " (לצורך ידיעת חשבונות בתורה וכו'). כי לולא זאת, הרי החכמות חיצוניות "מלביש ומטמא בחי' חב"ד שבנפשו האלקית וכו'" (כלשון אדה"ז בתניא) – שענין הטומאה הוא דבר החמור ביותר, וזה נוגע אפי' לקטני-קטנים וכו'. ולאידך – מכיון שישנה כללות...
יום ועש"ק פ' פינחס, י"ח תמוז, ה'תשפ"ו 03.07.2026 10:18
התוכן אבות פ"ו מ"ח: "הנוי והכח והעושר וכו' נאה לצדיקים ונאה לעולם . . אלו שבע מדות . . כולם נתקיימו ברבי ובניו ". וצ"ל: 1) הרי "מאי דהוה הוה"! 2) איך יכול כל א' ללמוד מזה ש"נתקיימו ברבי ובניו " ש"מי ידמה לו"?! אלא זהו הדיוק שנק' כאן לא "רבי יהודה הנשיא " או "רבינו הקדוש " אלא " רבי ובניו", שמזה מובן שכל א' שהולך באורחותיו אשר הורנו והוא "רבי" שלו , הרי הוא מ" בניו " ("בניך אלו התלמידים") ויכול להת...
Ähnliche Podcasts
Replaio ist kein Herausgeber von Podcasts; die Namen der Sendungen, Cover und Audioinhalte gehören ihren Autoren und werden über öffentliche RSS-Feeds verbreitet