The Daily Sicha
The Daily Sicha - השיחה היומית
"The Daily Sicha" is a daily discourse of the Lubavitcher Rebbe. The Sichos for Sicha Yomis are chosen from throughout the thousands of hours of the Rebbe's talks, based on their appropriateness toward each day.https://thedailysicha.com/
Besuch unbedingt die Website des Podcasts und unterstütze die Macher: thedailysicha.com
Autor
The Daily Sicha
Kategorie
Podcast-Website
Neueste Folge
20. Nov 2026
Wo hören?
Podcasts in der App Replaio Radio Bald verfügbarPodcasts kommen bald in die App. Installiere sie jetzt und erlebe als Erster einen ganz neuen Blick auf Podcasts
Folgen
יום ועש"ק פ' ויצא, יו"ד כסלו – חג הגאולה של כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע, ה'תשפ"ז 20.11.2026 11:15
התוכן אע"פ שפרשת היום דיו"ד כסלו ידועה ומפורסם, אעפ"כ נהוג לחזור זאת מידי שנה בשנה, ועכ"פ – נקודות וראשי פרקים. וכמו פרשת הדברים דחנוכה ופורים , שלהם דימו רבותינו נשיאנו את חג הגאולה דרבינו הזקן, שמדי שנה בשנה יש ענין לפרסם הנס אע"פ שזה כבר ידוע מקודם. ובלשון הכתוב "והימים האלה נזכרים " בדיבור , ועי"ז חוזרים " ונעשים ". ואע"פ שהמצב היום שונה לחלוטין מהמצב שהי' ביו"ד כסלו בזמן הראשונה, אעפ"כ יכול י...
יום ה' פ' ויצא, ט' כסלו – יום ההולדת ויום ההילולא של כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע, ה'תשפ"ז 19.11.2026 8:30
התוכן 1) אצל אדמו"ר האמצעי נתקיים בגלוי מאחז"ל "הקב"ה יושב וממלא שנותיהן של צדיקים מיום ליום". ואף שענין זה קיים גם אצל רוב הצדיקים שלא מצינו ענין זה בגלוי , כי בזה גופא ישנם חילוקי דרגות וכו', אעפ"כ אי"ז בדומה להשלימות המיוחדת שניתוסף בצדיקים שיום הסתלקותם הוא באותו יום שבו נולדו בגלוי ובפשטות . 2) ט' כסלו הוא גם ערב י' כסלו - חג הגאולה דאדמו"ר האמצעי ובמילא ה"ז גם גאולה של כל החסידים עד סוף כל ה...
יום ד' פ' ויצא, ח' כסלו, ה'תשפ"ז 18.11.2026 7:10
התוכן [המשך] בענין זה לא נוגע שמות המשתתפים, אלא מספרם (כך וכך שקלים עבור כך וכך נפשות מישראל). ויכניסו את ההשתתפות ל"מזכירות" כאן (או להמשרד דמל"ח או מחנה ישראל במדינתם) בהקדם כי כבר התחילו את ההכנות לזה וכו'. בתור יוצא מן הכלל, מצד החששות שבדבר וכו', לא ידפיסו בסופו "הקדשות" וגם לא שמות המדפיסים והמגיהים, כ"א שמו של כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, המחבר, ושל כ"ק מו"ח אדמו"ר. ויהי רצון שזה יצא לדפוס בק...
יום ג' פ' ויצא, ז' כסלו, ה'תשפ"ז 17.11.2026 11:15
התוכן בהפצת המעיינות חוצה ישנם כו"כ דרגות, ובמיוחד כאשר מדפיסים ומפיצים גם את המאמרים הארוכים בכמות ובאיכות. זה כו"כ שנים שהענין דלקמן אינו נותן לי מנוח: בין ה"המשכים" המפורסמים יש את " המשך תער"ב " שכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע " האָט זיך אין אים געקאָכט ", ויש בו " גדולות ונפלאות " גם ביחס ל"המשכים" אחרים. צילום מהמשך זה נמצא ברשותי כבר כו"כ שנים [פעם הפקיד כ"ק מו"ח אדמו"ר בידי את הכתבים שלו וביניהם...
יום ב' פ' ויצא, ו' כסלו, ה'תשפ"ז 16.11.2026 11:50
התוכן עשיית טובה ליהודי בגשמיות וברוחניות גם יחד הוא ע"י שלומדים עמו תורה , ש" משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה". וכפי שזה בעולם האצי' , בחי' הסוד שבעולמות – שגם התכלית שם היא עשיית טובה ליהודי [כנ"ל] – ה"ז הענין דלימוד פנימיות התורה , חלק הסוד שבתורה. וזהו מה שתורת החסידות מדגישה את הענין של הפצת פנימיות התורה, כי עולם האצי' הוא למע' ממדידה והגבלה . וזהו מה שמענת המשיח על שאלת הבעש"ט "אימת...
יום א' פ' ויצא, ה' כסלו, ה'תשפ"ז 15.11.2026 11:13
התוכן עפ"י הפס"ד ש"כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין " צ"ל הסדר בפסוק [ראשון דפ' ויצא] "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" – מערב, מזרח, צפון ודרום – ימין בסוף ! והביאור: כאן מדובר במצב שנדרשת העבודה באופן של " ופרצת " – למעלה מסדר והדרגה , והוא, כאשר א' חטא ופגם ועבר את הדרך שאצלו העבודה היא לא באופן של סדר והדרגה (שאז ימין קודם) אלא באופן של " דילוג " מן הקצה אל הקצה – עבודת התשובה , וזהו הסדר ב...
יום ועש"ק פ' תולדות, ג' כסלו, ה'תשפ"ז 13.11.2026 12:00
התוכן [המשך] וכאן באה השאלה העיקרית של החסיד: 'אינני רואה פנסים? ', דמכיון שמביטים הצדה ולא היכן שצריכים, שייך שלא רואים דבר שיכול להאיר מסביבו! וע"ז השיב אדנ"ע: 'לפי שאינך פנסאי'. העובדה שאינו רואה "פנס" מוכיחה שניעור מעצמו התפקיד של "פנסאי", ולכן לא נותנים לו מלמעלה לראות שיש "פנס" להדליק. ושאל החסיד: 'כיצד נעשים פנסאי?' והשיב אדנ"ע וביאר כיצד יתכן שיהודי יסיר מעצמו התפקיד להיות "פנסאי" – שמכיון...
יום ה' פ' תולדות, ב' כסלו, ה'תשפ"ז 12.11.2026 10:42
התוכן [המשך] והמשיך החסיד ושאל: 'ומה אם הפנס נמצא בים ?', שהוא מלא תורה , "מים", כים, " עשיר בדעת " באופן הכי נעלה, ואעפ"כ אין בו יראת-שמים, ונשאר באותו אופן של גסות כמו קודם שלמד – כיצד אפשר "להדליק את הפנס" הזה שיהי' בו יראת-שמים?! והשיב אדנ"ע: 'צריכים להפשיט את הלבושים, לקפוץ לים ולהדליק את הפנס'. הגישה אל "בן תורה" צ"ל לא ע"י לבושי השכל וכיו"ב אלא ע"י אהבה פנימית שיש ליהודי א' לחבירו ומתוך מסנ...
יום ד' פ' תולדות, בדר"ח כסלו, ה'תשפ"ז 11.11.2026 9:41
התוכן [המשך] אלא, ממשיך אדנ"ע, שה"פנסאי" יודע שהאש אינו שלו אלא של הפנס , ופעולת הפנסאי אינה אלא לעורר ולגלות את נקודת היהדות שיש בו בהעלם מצ"ע . וכשהפנסאי יודע זאת – אינו בא לידי ישות מעבודתו וכו'. והמשיך החסיד ושאל: 'ואם הפנס נמצא במדבר שמם ?', שהוא יהודי כזה שאין בו שום מעלה , " עני בדעת " בקצה הכי אחרון, ואפי' כאשר מדברים עמו פעם אחר פעם אינו רוצה לשמוע – האם גם אז ישנו חיוב להדליק את ה"פנס"?...
יום ג' פ' תולדות, אדר"ח כסלו, ה'תשפ"ז 10.11.2026 11:31
התוכן א' החסידים שאל פעם את אדנ"ע: 'מהו חסיד? ' והשיב אדנ"ע: 'חסיד הוא " לאַמטערנטשיק " (פנסאי) – האיש שהולך ברחובות להדליק פנסי העיר, וזהו חסיד שמתהלך עם מקל ארוך שבראשו דולקת אש, ויודע שהאש אינו שלו, אלא שתפקידו להדליק ע"י האש את כל הפנסים' [החסיד המשיך ושאל שאלות ואדנ"ע השיב עליהן, כדלקמן]. הלימוד מפרטי השקו"ט בסיפור זה: "פנס" קאי על נשמת ישראל כמ"ש "נר ה' נשמת אדם", אמנם יכול להיות שה"נר" אינו...
יום ב' פ' תולדות, כ"ט מרחשון, ה'תשפ"ז 09.11.2026 9:56
התוכן [המשך] ועפ"י הנ"ל יובן מ"ש [בשני דפ' תולדות] "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'" – "ויברכהו ה'" בסוף , אף שלכאו' זוהי הסיבה ל"וימצא .. מאה שערים"? כי העבודה, "ויזרע יצחק וגו'", צ"ל באתערותא דלתתא ובכח עצמו . ולכן כאשר מגיע מקום קשה כמו "ארץ ההיא", או זמן קשה כמו "שנה ההיא", או שניהם יחד, אין להתייאש ולומר שאין בכחו לפעול וכו', כי מכיון שבהשג"פ נמצא הוא במצב זה ויש לו...
יום א' פ' תולדות, כ"ח מרחשון, ה'תשפ"ז 08.11.2026 10:19
התוכן עה"פ [בשני דפ' תולדות] "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'" מצינו לכאו' ב' פירושים הפכיים מן הקצה אל הקצה : 1) יצחק זרע דגן כפשוטו ומצא "מאה שערים" - "שאמדוה כמה ראוי' לעשות ועשתה על אחת שאמדוה מאה ורבותינו אמרו אומד זה למעשרות הי'" (רש"י ממדרשים) 2) מ"ש בפרקי דר"א "וכי יצחק אבינו דגן זרע חס ושלום ?!" אלא הכוונה ש"זרע ( מצות ) מעשרות" (ע"ד "זורע צדקות") - הוא הפריש מעש...
יום ועש"ק פ' חיי שרה, כ"ו מרחשון, ה'תשפ"ז 06.11.2026 9:04
התוכן מסופר בתנ"ך [הפטורת פ' חיי שרה] שדוד המליך את שלמה בנו עוד בחייו . ולכאו' עפ"י תורה אין שני מלכים משתמשים בכתר א' וכו'?! והביאור בזה עפ"י מ"ש הרגצ'ובי שה" יורש הוא הוא עצם המוריש ", ומזה מובן גם בנוגע בנוגע לענין המלוכה , "שהמלכות ירושה ", דבן מלך הראוי לירש המלכות יש בו כח המלוכה עוד טרם שנעשה מלך בפועל . ובכחו של המלך לגלות ענין זה עוד בחייו. אלא שכל זמן שאביו המלך עוד בחיים הנה ה"מלוכה" ש...
יום ה' פ' חיי שרה, כ"ה מרחשון, ה'תשפ"ז 05.11.2026 12:08
התוכן תוצאות בפועל של הפעולות ב" מבצע נש"ק " מוכיחות על גודל הענין. ב' דוגמאות: 1) ילדה בת 5-6 שהשפיעו עלי' להדליק נש"ק ביקשה רשות מאמה לעשות זאת, ורק לאחר הפצרות ובכיות של הבת הסכימה. הבת הדליקה נש"ק בשמחה גדולה, העמידה הנר על השולחן וציוותה על בני הבית לא לגעת וכו'. כ"ז השפיע על בני הבית ואחר כמה שבתות הפסיקו להסתכל בטלויזי' כ"ז שהנר דלק, אח"ז התחילה האם להדליק נש"ק, הפסיקה לבשל בשבת, התחילה לעש...
יום פ' חיי שרה, כ"ד מרחשון, ה'תשפ"ז 04.11.2026 11:58
התוכן [המשך] ועוד ענין: גם מי שלאחרי עשיית חשבון צדק בא למסקנא שבעולמו הפרטי כבר פעל בשלימות הענין ד"אלקי השמים ואלקי הארץ", הנה [נוסף לזה שבכל יום ישנם בעולמו ענינים חדשים שעליו לברר, כמו הלחם שאוכל, הנה] בכל מצב ישנם בכל אחד עניני "שמים" ועניני "ארץ". וגם יהודי שכבר פעל שגם בעניני "ארץ" שלו ניכר שה' הוא "אלקי הארץ", אבל עדיין יש אצלו חילוק בין איך שה"אלקי" ניכר בעניני "ארץ", כמו אכילה ושתי', לענ...
יום ג' פ' חיי שרה, כ"ג מרחשון, ה'תשפ"ז 03.11.2026 9:13
התוכן [המשך] הביאור מהו זה שדורשים מיהודי היום – לאחרי שאברהם אבינו כבר פעל הענין ד"אלקי הארץ" בזמנו , ועוד ניתוסף אח"כ הענין דמ"ת, והעבודה של הדורות עד עתה – שהוא יתחיל את העבודה לפעול שיהי' "אלקי הארץ": כל יהודי הוא "עולם מלא", ובנוגע לעולמו הפרטי עליו להתחיל העבודה מתחלתו. דכמו בלימוד התורה אינו יכול להתחיל מאיפה שאביו סיים... אלא הוא צריך להתחיל מלימוד א"ב וכו', ועד"ז בנוגע לעבודתו בעולם . ואף...
יום ב' פ' חיי שרה, כ"ב מרחשון, ה'תשפ"ז 02.11.2026 11:23
התוכן כל ענין בתורה הוא הוראה , ועאכו"כ הענין בפ' חיי שרה שאברהם אבינו מספר בעצמו אודות כללות עבודתו ב"לשמש את קונו" לעשות את העולם דירה לו ית' – תכלית עבודת האדם. וכמ"ש רש"י, כפשוטו של מקרא ממש , עה"פ "ה' אלקי השמים וגו'" ש" עכשיו הוא אלקי השמים ואלקי הארץ – שהרגלתיו בפי הבריות , אבל כשלקחני מבית אבי הי' אלקי השמים ולא אלקי הארץ וכו'". ו"מעשה אבות סימן לבנים"! ואע"פ שאברהם כבר פעל הענין ד"אלקי הא...
יום א' פ' חיי שרה, כ"א מרחשון, ה'תשפ"ז 01.11.2026 9:37
התוכן צ"ל מהי ההוראה לכאו"א ממ"ש רש"י עה"פ [בראשון דפ' חיי שרה] "שני חיי שרה" – " כולן שוין לטובה "? כיצד אפשר לתבוע מכאו"א , גם מי שעברו רוב שנותיו וחלק מהם היו במעמד בלתי-רצוי , שכל שנותיו יהיו שוין לטובה ?! והביאור: בכח כאו"א לתקן גם את העבר ע"י עבודת התשובה ! ובזה יובן גם מ"ש בתניא ש"מדת הבינוני היא מדת כל אדם ואחרי' כל אדם ימשוך" – והרי ענינו של בינוני הוא "שלא עבר עבירה מימיו"?! מכיון שע...
יום ועש"ק פ' וירא, י"ט מרחשון, ה'תשפ"ז 30.10.2026 8:44
התוכן 1) ביום כ' מרחשון "גובר מזלו" של כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע בכל שנה ושנה באופן של "מעלין בקודש". 2) השייכות דמזמורי תהלים למספר השנים נמשכת גם לאחרי ההסתלקות מעלמא דין, "יש בגר בקבר", וכיודע הסיפור ע"ד המאמר שאמר בעל יום ההולדת בג"ע על פסוק בתהלים המכוון למספר שנותיו כמה שנים לאחרי הסתלקותו. 3) הוספה בציפי' לגאולה, שהיא מהענינים העיקריים של בעל יום ההולדת, כמבואר בשיחה הידועה דשמח"ת [כל היוצא...
יום ה' פ' וירא, י"ח מרחשון, ה'תשפ"ז 29.10.2026 11:09
התוכן ספר תהלים הו"ע של שירה ושמחה , ומודגש הדבר במזמורים שבהם נאמר הלשון " מזמור " או " שיר ". ומזה מובן גם בנוגע לשיעור תהלים היומי, מזמורים פ"ח ופ"ט . אע"פ שלפי פשטות הכתובים מדובר בענינים בלתי - רצויים (ועד כדי כך שבנוגע למזמור פ"ט כותב האבן-עזרא ש"הי' בספרד חכם גדול וחסיד וזה המזמור הי' קשה עליו ולא הי' קורא אותו וכו'") אבל מכיון שכל הענינים באים מהקב"ה והקב"ה הוא "עצם הטוב ומטבע הטוב להטיב "...
יום ד' פ' וירא, י"ז מרחשון, ה'תשפ"ז 28.10.2026 6:13
התוכן קריה"ת של יום א' דר"ה מתחיל ב" וה' פקד את שרה וגו'" [רביעי דפ' וירא], שה' בירך את שרה בבן (שע"י הי' המשך לעם ישראל) וקיים הבטחתו בפועל ממש . ועד"ז מברך ה' כאו"א בבנים שייקראו בני אברהם יצחק ויעקב ובבנות שייקראו בנות שרה רבקה רחל ולאה, ומקיים הבטחותיו . ובהמשך מסופר ע"ד החינוך שיצחק קיבל, עד כדי מס"נ (עקידת יצחק), ואיך שדוקא שרה התמסרה במיוחד לחינוך שלו, שעם היותו ילד יהודי היחיד בכל דורו, וה...
יום ג' פ' וירא, ט"ז מרחשון, ה'תשפ"ז 27.10.2026 10:45
התוכן נת"ל שגדרו של עיר הנדחת הוא שמ"רבים" נעשה מציאות אחת , וענין זה שייך בעצם רק בקדושה ובבני ישראל מצד נשמתם שמקושרת עם ה' אחד וכו', אלא שמצד ענין ה"בחירה" יש מציאות כזו גם בצד ההפכי - ע"ז , אבל גם שם ה"ז רק בגלל שמדובר בבנ"י . וזה שמובא בירושלמי שמשפט סדום [שברביעי דפ' וירא] הי' בדוגמת עיר הנדחת, אע"פ שלא מדובר בבנ"י , שלכן " ממונו של לוט יוכיח " שגם ממונם של צדיקים שבעיר הנדחת אבד , הוא מפני...
יום ב' פ' וירא, ט"ו מרחשון, ה'תשפ"ז 26.10.2026 11:46
התוכן סיום בנין ביהמ"ק הראשון ע"י שלמה הי' בחודש חשון . ומכאן ההוראה עד כמה יש לייקר ולהעריך חודש זה שיש בו ברכה מיוחדת זו. וזה שייך לכל בנ"י , שהרי כל בנ"י השתתפו בבנין ביהמ"ק. ומזה מובן גם שחודש חשון מסוגל ביותר לבנין ביהמ"ק השלישי , וכאו"א יכול להשתתף בזה ע"י שמוסיף בתומ"צ ואהבת ישראל. בחודש חשון עצמו ישנם ימים מיוחדים שהם מסוגלים ביותר: שבעה בחשון : היום שבו הי' מגיע ה"אחרון שבישראל לנהר פרת",...
יום א' פ' וירא, י"ד מרחשון, ה'תשפ"ז 25.10.2026 10:48
התוכן גם אלו שהם בבחינת "זבולון", "עסוק בפרקמטיא", ותכליתם היא נתינת הצדקה , עליהם להכליל בה גם ענין התורה : 1) שיתמכו בלומדי תורה , ועי"ז מקבלים הם חלק בלימוד התורה (אם מתנים א"ז קודם הלימוד, כמבואר בשו"ע). 2) כשנותנים צדקה לעני, הנה (אע"פ שיש לעזור לו בלי שום תנאי, אבל) אם הוא מחי' את גופו , עאכו"כ שעליו להחיות גם את נשמתו ולהביאו גם "לחיי עוה"ב ". ואפי' אם הלה לא ביקש את עזרתו בזה, הרי אדרבה ,...
יום ועש"ק פ' לך לך, י"ב מרחשון, ה'תשפ"ז 23.10.2026 8:54
התוכן ב' אופנים בפירוש הפסוק "ויאמר ה' אל אברם לך לך וגו'" [שבתחילת פ' לך לך]: א) מלמעלה למטה : "אברם" - אב רם - בחי' "שכל הנעלם מכל רעיון", וממקום זה הי' צ"ל ירידת נשמת אברם עד לארץ הלזו התחתונה. והסדר הוא: "מארצך" - בחי' הרצון, ואח"ז "וממולדתך" - מדות הנולדים מן המוחין, ואח"ז "מבית אביך" דרגא שלמטה יותר (כמבואר בכ"מ), ואח"ז "אל הארץ" - בחי' המלכות. ועד"ז הוא בירידת כל נשמה מאיגרא רמא לבירא עמיקת...
Ähnliche Podcasts
Replaio ist kein Herausgeber von Podcasts; die Namen der Sendungen, Cover und Audioinhalte gehören ihren Autoren und werden über öffentliche RSS-Feeds verbreitet