הסכת של יד בן־צבי

בפרק זה מתראיין עו"ד אדי מורדכייב, חבר מועצת העיר רמלהופעיל קהילתי בקרב יהודי בוכרה והוא מספר על הפעילות האירגונית של קהילותהעדה.

משה בראל, שהיה בין החותמים על המכתב מספר בפרק זה על החיים היהודיים בגאורגיה הסובייטית, המאבק לעליה ומה הביא אותו ואת משפחתו המורחבת לחתום על מכתב קריאה לעזרה, שהיה יכול להביא למאסרו. בימים אלו מועילית בכנסת הצעת חוק לקבוע מועד ממלכתי לציון חיבור מכתב ה-18.פרק זה יוכל לשפוך אור על האירוע יוצא  הדופן, שיש ואומרים שהיהממאיצי המאבק על "יהדות הדממה".

הפעם, לכבוד ט"ו בשבט, הסכת "בין הקורות" יוצאלשטח. כאן בשפלת יהודה, באזור שידע הרבה שינויים מרתקים בהיסטוריה, בנוף השדות והמטעיםהכל-כך מוכר לנו, נדבר על עצי מורשת ועל ההיסטוריה החקלאית של הארץ – שעדייןחשובה מאוד לחיינו כאן כיום. לשם כך, נאמר שלום לשני אנשים שעוסקים בתחום המרתק הזה: אסף בשן - אגרונום ב" SHELEF מעבדה חקלאית",ומוביל בעשור האחרון את פרויקט "עצי מורשת" לאיתור, ריבוי, שתילהוהדרכה של הציב...

זה 400 שנה שיהודים שרים את פיוטיו של ר' ישראל נג'ארה, שהיה ביןהשאר רבה של העיר עזה. הוא נדד במזרח הים התיכון, אסף השפעות מוזיקליות משללמקורות, ושילב לחנים עממיים בפיוטיו. לאחרונה יצאה ביד בן־צבי (בשיתוף קרן הרברוזן) מהדורה מוערת של ספרו "שארית ישראל", ובו מאות משיריו. מהו סודקסמו?

במאה השביעית פרץ האסלאם מחצי האי ערב ותוך שנים ספורות הגיע לארץ ישראל. הדת החדשה גרמה לשינויים בתחומים רבים בארץ בסביבותיה, אך העדויות הארכיאולוגיות לאסלאם הקדום הן פחות מוכרות בציבור – בעיקר ביחס לתקופות כימי בית שני או התקופה הצלבנית, שהייתה קצרה הרבה יותר. נארח את ד"ר קטיה ציטרין – ראש החוג ללימודי אסלאם ומזרח תיכון אוניברסיטה העברית, ארכיאולוגית וחוקרת התקופות המוסלמיות בארץ ישראל.

המונח "יהודי נמל" הוא הגדרה חדשה במחקר:יהודים שחיו בערים ובארצות שונות, אך היו להם מאפיינים משותפים ייחודיים בזכות המקום בו חיו – ערי נמל ראשיות, שלהן קשרים בין־לאומיים. איך השפיעו ערי הנמל על הקהילה היהודית שחיה בהן? מהו ההבדל בין יהודים בערי נמל לבין אחיהם שהתגוררובפנים הארץ? הפעם נארח את ד"ר מורדי אסייג - איש חינוך ומורה להיסטוריה, מחבר הספר "יהודי נמל" בהוצאת יד בן־צבי.

התורה אמנם מצווה בספר שמות "לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה", אבלהמחקר הארכיאולוגי מגלה לנו סמלים ודמויות באמנות היהודית כבר בעת העתיקה. מתי השתמשו אבותינו באמנות הדמות, והיכן נמצא אותה? מתי נמנעו ממנה לחלוטין? מה ידוע לנו על האמנים שיצרו אותה, ועל מקורות ההשפעה? נארח הפעם את ד"ר נעה יובל-חכם – דיקנית מכון שכטר וחוקרת תולדות האומנות בשלהי העת העתיקה.

הקשר בין היהודים לעיר עזה הוא עתיק יומין. במהלך ההיסטוריה ידועות לנו כמה תקופות בהן הייתה קהילה יהודית פורחת בעזה, שהייתה עיר מסחר בין־לאומית ונמל חשוב. בעזה גם פעלו דמויות ידועות וחשובות בתולדותינו, כמו רבי ישראל נג'ארה – שהיה רב העיר – ו נתן העזתי , שהיה מהדמויות המרכזיות בתנועה השבתאית. במפגש היום, נשמע מי היו היהודים בעזה, מה הביא אותם אליה, כיצד ניראו חייהם בעיר – ומתי לאחרונה עזבו.

לנצרות יש קשר עתיק וייחודי לעם היהודי ולארץ ישראל, שמהם היא צמחה בראשיתה, אבל בין שתי הדתות - ובין יהודים לנוצרים - יש מערכת יחסים טעונה שהשאירה משקעים קשים בשני הצדדים מזמן היותם של היהודים מיעוט מושפל בארצות הנוצריות [בהמשך לדוקטרינה של אבות הכנסייה. הקמתה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי, ובהמשך גם תוצאותיה של  מלחמת ששת הימים [שהביאו לשליטה ישראלית במקומות הקדושים לנצרות] יצרו אתגר כפול: הן עב...

במאה ה־16, לאחר גירוש ספרד, הייתה פריחה רוחנית ורעיונית יוצאת דופן בעיר צפת. למקובלי צפת הספרדים הייתה תפיסה היסטורית מיוחדת, שונה מהתודעה הציונית המוכרת לנו. מה היו התפיסות של מקובלי צפת, ולמה לא ממש למדנו עליהן בבית הספר? שיחה עם פרופסור אמנון רז־קרקוצקין, פרופסור להיסטוריה יהודית באוניברסיטת בן־גוריון, חוקר התודעה ההיסטורית הציונית וניצני המודרניות ביהדות ימי הביניים.

האוכל הוא זווית נהדרת ללמוד היסטוריה וחברה: מה אוכלים ומה לא, מאין הגיעו המוצרים, מהם החוקים או המיגבלות להכנת המזון, ועוד. המטבח היהודי השתנה לאורך התקופות ובהתאם לתפוצות, אבל מקורות עתיקים יכולים לספק לנו מידע מפתיע. נארח הפעם את עדי נמיה־כהן – דוקטורנטית בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית, חוקרת יהודי ארצות האסלאם וגניזת קהיר, ואוצרת שותפה של התערוכה "סיפורי טעמים" במוזי...

מגילות מדבר יהודה, או 'המגילות הגנוזות', נמצאו לראשונה במקרה לפני קרוב ל-80 שנה. סיפור גילויין, וכמובן תוכנן, הפתיעו והלהיבו את הציבור בישראל ובעולם. בקטעי המגילות נכללו מאות ספרים, בהם כאלה שלא היו ידועים קודם לכן, והן שופכות אור מרתק על קבוצות, על אירועים ועל רעיונות דתיים וחברתיים בסוף ימי הבית השני, לפני כאלפיים שנה. ד"ר יניב מזומן, מנכ"ל יד בן־צבי משוחח על המגילות, הרעיונות והאנשים שמאחוריהן...

מפגש מרתק עם המלחין והמנצח ד"ר בנימין יוסופוב על המוזיקה במרכז אסיה, על שורשי הששמקום ומקומם של היהודים במורשת ענפה זו, הסגנונות המסורתיים וניסיונות השימור והחידוש לאורך המאה ה־20. קטעים מוזיקליים מתוך ההסכת: https://www.youtube.com/watch?v=vYzPefQ9ob4&list=PLy-7Fn4cbZTvtr77YjPKm_6K44-DFNUlC&index=3 https://youtu.be/AoG4sl36wXY?si=rN-ITQGplZ0w7NZi https://www.youtube.com/watch?v=7MXYV...

על מגוון נושאים בין פולקלור יהודי לחוויות של שגריר המדינה בארץ מוסלמית, שיחה משולבת של שני מראיינים ושני מרואיינים. מראיינים: ד"ר יניב מזומן וד"ר זאב לוין, מרואיינים: ד"ר יעל מהל והשגריר עמי מהל.

ד"ר זאב לוין מספר על התמורות המפליגות שעברו קהילות יהודי מרכז אסיה והקווקז במהלך המאה ה־20, שבמהלכה הפכו מקבוצת מיעוט דתי לקבוצות לאום ייחודיות ובחזרה לעדות דתיות.

שיחה עם החוקרת אליסה אברמוב שמספרת על מחקרה אודות קהילת יהודי קווקז בתקופה הסובייטית ועל יחסי השכנות מול האנטישמיות המודרנית. 

שיחה עם החוקרת בלה לבוביץ' שמספרת על מחקרה אודות מעמד הנשים בקרב בני העדה הבוכרית באוזבקיסטן ובישראל, על משפחתה וקהילתה ותקרות הזכוכית שפרצה.

שיחה עם הסופר בן־ציון יהושע על ייחודם של היהודים האפגנים הקשרים עם הסביבה המוסלמית וזכרונות ילדות משכונת הבוכרים בירושלים של ראשית המאה ה-20.

הפרק מספר את סיפורה המיוחד של יהדות גאורגיה. הקשרים שלה עם הנצרות הגאורגית והקשרים המשותפים לירושלים ולישראל (הפרק הוקלט לפני ההפגנות האחרונות בגאורגיה). האורח בהסכת הוא לאשה ז'וואניה, לשעבר שגריר גאורגיה בישראל, חבר פרלמנט ושר הפיתוח הכלכלי. כיום, מנכ"ל הקרן ההומניטרית של הפטריארך הגאורגי בישראל.

ד"ר יניב מזומן בשיחה עם פרופ' אדוין סרוסי לקראת אירוע השקה לספר 'שארית ישראל' לר' ישראל נאג'ארה. ספר שרואה אור אחרי ארבע מאוד שנה. בעריכת טובה בארי ואדוין סרוסי.

על הגניזה האפגנית וגלגוליה עד שהגיעה לספריה הלאומית. הפרק מספר את הסיפור המרתק של גלגוליה של הגניזה האפגנית וחשיבותה לחקר יהודי מרכז אסיה, עם לני וולף, סוחר וצייד עתיקות, אינדיאנה ג'ונס - המקור.

בפרק זה ננסה לברר אם יש הומור יהודי על דרך המשי, למה היהודים מצחיקים יותר והאם יש ייחוד להומור ויצירה יהודית במרחב המוסלמי לעומת קהילות יהודיות אחרות

פרק זה מציג את נושאי ההסכת ומנסה לענות על מספר שאלות יסוד: מה היא 'דרך המשי'? מי הם היהודים החיים לאורכה ומאין באו? מה מייחד את המרחב ואת הקהילות היהודיות הללו?

ד"ר יניב מזומן, מנכ"ל יד בן־צבי, משוחח עם פרופ' חנה יבלונקה על שורדי השואה בישראל

ד"ר יניב מזומן משוחח עם בלהה בן-אליהו על הסיפור תהילה של ש"י עגנון