המעבדה The Lab

כיצד הבינו מחברי ספרי חנוך את תנועת השמש והלבנה? נצא למסע בעקבות תפיסות המאורות ומבנה הרקיע בספרות חנוך, ונחשוף את האופן שבו תורגמה המחזוריות השמימית להבנה עמוקה של ממד הזמן.אורחת: פרופ' אשבל רצון, חוקרת ומרצה בחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד ובמכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, באוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצו...

לוח שנה הוא הרבה יותר מרשימת מועדים; הוא המנגנון שמניע את הכלכלה, הפוליטיקה והדת. בפרק הסיום נשווה בין לוח השנה הבבלי לבין שיטות שונות שפיתחו קבוצות של יהודים, ונבין מדוע המאבק על חלוקת הזמן היה למעשה מאבק על זהות.אורחת: פרופ' אשבל רצון, חוקרת ומרצה בחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד ובמכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, באוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה...

מה קורה כשהמציאות מפסיקה להתנהג "לפי הכללים"? בפרק הראשון נניח את אבני הבניין של תורת הקוונטים. נכיר חלקיק שמתנהג כמו גל, נבין למה הניסיון "לתפוס אותו על חם" משנה את התנהגותו, ונצלול אל המושג המסתורי של השזירה הקוונטית. אורח: פרופ' עדי שטרן, חוקר במחלקה לפיזיקה של חומר מעובה, מכון ויצמן למדעעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב &...

במפגש בין עולם הקוונטים למערכות אלקטרוניות, הפיזיקה הופכת למופע קסמים. נכיר את אפקט אהרונוב-בוהם ואת אפקט הול הקוונטי - תגליות שחשפו שדה מחקר חדש ומסעיר. זהו הרגע שבו פיזיקאים הבינו שלחומר יש תכונות טופולוגיות התלויות במבנים בסיסיים של המערכת. אורח: פרופ' עדי שטרן, חוקר במחלקה לפיזיקה של חומר מעובה, מכון ויצמן למדעעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין,...

נבין איך גילוי התכונות הטופולוגיות של החומר פתח דלת לעולם של ניסויים שנראו פעם כפנטזיה מדעית ולגילויים של יצורים חדשים. נצלול אל עולמם של החלקיקים ה"אקזוטיים": האניונים, ונגלה חלקיקים שאינם מצייתים לחלוקה המוכרת בפיזיקה, המחזיקים במטען חשמלי שהוא שבר בלבד. אורח: פרופ' עדי שטרן, חוקר במחלקה לפיזיקה של חומר מעובה, מכון ויצמן למדעעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה:...

בפרק הסיום נבדוק כיצד הידע הקוונטי מתגבש לכדי טכנולוגיה שתשנה את העולם - המחשב הקוונטי. מהי ההבטחה הגלומה בו? מהם האתגרים שבדרך? ולאן יפנה עולם המדע והטכנולוגיה במידה שיתפתח מחשב קוונטי ובמידה שהמאמצים לפתחו יכשלו? אורח: פרופ' עדי שטרן, חוקר במחלקה לפיזיקה של חומר מעובה, מכון ויצמן למדעעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצובSee omn...

איך ניגשים לחקור נושא חמקמק כל כך כמו התודעה? בפרק הראשון נכיר את המהפכה המחשבתית של יבלונקה וגינצבורג: נשאל האם התודעה היא "הכל או כלום", האם הופיעה פעם אחת ונשארה, או שהופיעה ונעלמה מספר פעמים? וגם – הצצה ראשונה לחיבור המפתיע בין שולחן השרטוט של האומנית לבין מעבדת המחקר: כיצד הציור הופך לכלי עבודה במדעי הקוגניציה?אורחות: פרופ' אמריטה חוה יבלונקה, מכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעי...

האם לסרטן יש תודעה? ומה לגבי דבורה? בפרק זה נלמד את המושג "למידה אסוציאטיבית פתוחה" (ULA) – הסימן המעיד, לפי החוקרות, על קיומה של תודעה מינימלית. נגלה אילו יצורים חיים מחזיקים ב"מפה" של העולם, איך המודעות השתנתה לאורך מיליוני שנים, ומה בינה לבין היכולת ללמוד מניסיוןאורחות: פרופ' אמריטה חוה יבלונקה, מכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, אוניברסיטת תל אביב. פרופ' שמעונה גינצבורג,...

בפרק השלישי נצלול לליבת התודעה האנושית: נבחן את אבני הבניין שמרכיבות את ההכרה-חוויה שלנו - דמיון מפותח, עוצמות רגשיות ויכולת לשונית יוצאת דופן. נגלה כיצד נוצרו הכלים הללו, כיצד התפתחו מתוך צורך חברתי ותקשורתי עמוק שמעצב את מי שאנחנו עד היוםאורחות: פרופ' אמריטה חוה יבלונקה, מכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, אוניברסיטת תל אביב. פרופ' שמעונה גינצבורג, המחלקה למדעי הטבע והחיים, האוניב...

האם מדע ואומנות הם שני קווים מקבילים? באיזו מידה הם זקוקים זה לזה כדי לפרוץ דרך? בפרק המסכם נארח את ד"ר ענת ז'ליגובסקי לשיחה על כוחו של המבע החזותי. נבין כיצד הציור אינו רק "איור" של רעיון, הדגמה, אלא חלק בלתי נפרד מתהליך החשיבה המדעי, וכיצד הוא מאפשר להנגיש את המושגים המופשטים ביותר של חקר התודעה לציבור הרחבאורחות: פרופ' אמריטה חוה יבלונקה, מכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, אוניב...

מהצלחת ועד לתא: איך הופך הברזל שאנחנו אוכלים לחלק בלתי נפרד מאיתנו? בפרק הראשון נכיר את הדינמיקה שבין הברזל לחלבוני הגוף, נשרטט את מסלול הנדידה שלו במערכות הגוף השונות, ונכיר את המתח המתמיד שבין חיוניות לרעילות.חוקרת אורחת: פרופ' אסתר מירון-הולץ, ראש המעבדה לתזונה מולקולרית, חוקרת מטבוליזם של ברזל, הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, הטכניוןעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש, מפ...

נכיר את הכספת של מאגרי הברזל בגוף: חלבון הפריטין המאפשר לאגור ברזל ולשמור עליו זמין בצורה שאינה מסכנת אותנו. נברר איך הוא מתפקד בנוזל הדם, ומה רמת הפריטין בבדיקות מעבדה מספרת על מצבנו הבריאותי? חוקרת אורחת: פרופ' אסתר מירון-הולץ, ראש המעבדה לתזונה מולקולרית, חוקרת מטבוליזם של ברזל, הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, הטכניוןעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש, מפיקה: תמר בני...

מי מנהל את משק הברזל בתא? נצלול אל עולמם של חלבוני הבקרה - המנגנון המתוחכם שמוודא ששום דבר לא יוצא משליטה. נשמע על מחקרים פורצי דרך שחשפו את הקשר המפתיע בין רמות החמצן בגוף למחלות שונות, ונראה איך הבנת המנגנונים פותחת פתח לרפואת העתיד.חוקרת אורחת: פרופ' אסתר מירון-הולץ, ראש המעבדה לתזונה מולקולרית, חוקרת מטבוליזם של ברזל, הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, הטכניוןעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ו...

אילו מאפיינים הופכים את היער למרחב מרפא, וכיצד הליכה מודעת משנה את הנתונים הפיזיולוגים שלנו? בפרק הראשון נכיר את המושג "רפואת יער" ונשמע על המקומות בעולם שבהם הביקור ביער הוא חלק בלתי נפרד מהרפואה הציבורית.אורחת - גליה בן חיים, יזמת ומפתחת תחום רפואת יער בישראלעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצובSee omnystudio.com/listener for privacy in...

באיזו דרך מתמסד מנהג מסורתי כחלק ממערכת בריאות ציבורית מודרנית? נצלול אל מבנה מערכת הבריאות הישראלית, נבחן את האתגרים שבאימוץ שיטות מרפא חדשות, ונכיר את גוף המחקר העולמי שתומך בהטמעת רפואת היער במערכות ציבוריות בזכות יעילותה. אורחים: פרופ' איתמר גרוטו, חוקר ומרצה בפקולטה למדעי הבריאות אוניב' בן-גוריון וד"ר אפרת דנינו, מנהלת האקדמיה לאחיוּת בשמיר-אסף הרופא, מרצה בכירה בפקולטה לרפואה באוניב' הע...

הקשר בין רפואת יער להתמודדות עם מצבי דחק ותעוקה. המחקר הישראלי בתחום רפואת היער והמאמץ להפוך את היער לכלי טיפולי נגיש במציאות מקומית מורכבת.אורחים: פרופ' איתמר גרוטו, חוקר ומרצה בפקולטה למדעי הבריאות אוניב' בן-גוריון. ד"ר אפרת דנינו, מנהלת האקדמיה לאחיוּת בשמיר-אסף הרופא, והפקולטה לרפואה באוניב' העברית. ד"ר נטע מימון, ביה"ס לפסיכולוגיה וביה"ס בוכמן-מטה למוזיקה באוניב' תל אביב, חוקרת מוח ומוזיקאיתע...

בפרק זה אנחנו מזמינים אתכם להשאיר את התיאוריות מאחור. צאו אל הגינה הציבורית או החורשה הקרובה והתמסרו להדרכה של נוכחות מודעת בתוך הטבע. מצאו לכם פינה שקטה, הצטיידו באוזניות, והצטרפו לחוויה של מקלחת יער, בדרך לרפואת יערעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצובSee omnystudio.com/listener for privacy information.

המאה ה-16 היא נקודת המוצא לדיון באיראן המודרנית. נכיר את המהלך הפוליטי שחיבר עמוקות בין השיעה ואיראן, נלמד איך הוא קשור ללבנון ומה היתה המוטיבציה של השליט שיזם אותו.חוקר אורח: פרופ' חגי רם, חבר סגל במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן גוריון, מלמד וחוקר את ההיסטוריה של איראן המודרנית ושל פלסטין וישראלעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה ק...

המאה ה-19 מסמנת את תחילת ערעור היחסים בין הממסד הדתי לשלטון המלוכני – סכסוך שנמשך עד היום בשינוי אדרת. מהו הדמיון בין האינטרסים של הצאר הרוסי והממלכה הבריטית במאה ה-19 לבין אלו שמנהלים את חיי העם באיראן עד ימינו?חוקר אורח: פרופ' חגי רם, חבר סגל במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן גוריון, מלמד וחוקר את ההיסטוריה של איראן המודרנית ושל פלסטין וישראלעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר...

הנפט והמהפכה: צעדים אמיצים מצד ההנהגה האיראנית בתעשיית הנפט הביאו להתערבויות חריפות עוד יותר של מעצמות אירופיות במשטר באיראן, כך גם מלחמות העולם. בחסותן, שגשג המשטר הדכאני באיראן עד 1979 - שנת ההתנגדות והמהפכה, שהפכה לבגידה. חוקר אורח: פרופ' חגי רם, חבר סגל במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן גוריון, מלמד וחוקר את ההיסטוריה של איראן המודרנית ושל פלסטין וישראלעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ,...

מה חושבים ישראלים על איראן? השינויים שהתחוללו ביחסי ירושלים-טהראן במהלך המאה ה-20 עיצבו את הדרך שבה אנחנו מביטים על ההיסטוריה האיראנית, לפני ואחרי המהפכה. בפרק זה נברר באיזו מידה הנרטיב הישראלי תואם לזה של העם האיראני?חוקר אורח: פרופ' חגי רם, חבר סגל במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן גוריון, מלמד וחוקר את ההיסטוריה של איראן המודרנית ושל פלסטין וישראלעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר...

מלחמת יום הכיפורים הרעידה את החברה בישראל, ויצרה סדק ב"נוסח הביטחוני" ובתרבות המלחמה העברית, מה שאיפשר להשמיע גם קולות ספרותיים חדשים. נברר כיצד מתנצחים הקולות בתרבות הישראלית, הקול שמקדש את השיח הביטחוני וזה שמבקש דרך קיום אחרת.חוקר אורח: פרופ' אורי ש. כהן, חוקר ומרצה בחוג לספרות, חוקר ספרות עברית ואיטלקית, אוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש, מפיקה: תמר בנימי...

בין 1956 ל 1973 ה"נוסח הביטחוני" השתלט על המרחב. היתה זאת תקופה שבה שפת המלחמה הפכה לשפה שבה הישראלי חולם, כותב ומדבר. כיצד התקבעה תפיסת ה"אין ברירה" ביחס למלחמה? ומי הם הקולות הראשונים שהעזו לסדוק את חומת הקונספציה?חוקר אורח: פרופ' אורי ש. כהן, חוקר ומרצה בחוג לספרות, חוקר ספרות עברית ואיטלקית, אוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול:...

צה"ל הוקם כצבא אימפריאלי, אך בתוכו פעם לב של לוחמת גרילה. בפרק זה נבחן את הביקורת שנשמעה מכל עברי המתרס: האם צה"ל באמת משרת את ייעודו של העם היהודי? ואיך הפך מושג ה'נקמה' – כפי שהוא משתקף בכתבי התקופה – לחלק בלתי נפרד מהשיח הביטחוני החדש?חוקר אורח: פרופ' אורי ש. כהן, חוקר ומרצה בחוג לספרות, חוקר ספרות עברית ואיטלקית, אוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה די...

בשלהי שנות ה-30, היישוב היהודי ניצב בפני הכרעה גורלית: איזה מין צבא נקים? נחזור אל הויכוח הסוער בין תפיסת הצבא הבריטי המלכותי לבין אתוס הגרילה והקומנדו, ונראה כיצד הדילמה הזאת עיצבה את ה-DNA של הלוחם העברי למן הירייה הראשונה.חוקר אורח: פרופ' אורי ש. כהן, חוקר ומרצה בחוג לספרות, חוקר ספרות עברית ואיטלקית, אוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש, מפיקה: תמר בנימין, ע...