The Daily Sicha - השיחה היומית

התוכן ידוע המנהג שפירסם נשיא דורנו והולך ומתפרסם "ללמוד ב[כל יום ממ"ט] ימי הספירה [א' ממ"ט דפים של] מסכת סוטה .. דף ליום דף ליום". ע"י שהוא מקיים זאת בעצמו, ובפרט כאשר גם מצרף אחרים , ואפי' אם רק מחליט כן – הנה "הכריע עצמו את כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה גדולה". ענין ספיה"ע הוא ע"ד העבודה דבירור ענין הסוטה ונפה"ב. שעבודה זו שבספיה"ע היתה גם בפעם הראשונה בעת יצי"מ, שהתחילו מיד לאחרי יצ...

התוכן קרבנו של מצורע הוא " קרבן עולה ויורד " [כמ"ש בראשון דפ' מצורע] שבזה מודגש הענין ד"איני מבקש כו' אלא לפי כחן" שלכן תובעים מכאו"א כפי הישג ידו בלבד. ואעפ"כ ישנו דין ש" עני שאמר קרבנו של מצורע זה עלי והי' המצורע עשיר ה"ז מביא על ידו קרבנות עשיר וכו'"! ולכאו' איך תובעים ממנו להביא קרבנות עשיר שלא כפי הישג ידו ?! אלא מזה גופא שישנו פס"ד והלכה שחייב להביא קרבן עשיר מוכרח לומר שהקב"ה יתן לו את האפש...

התוכן אם בכל יום , הן ביום (כשאצלו "אור") והן בלילה (כש"חושך" אצלו), צ"ל "יציאת מצרים" – היציאה ממיצרים וגבולים, ובאופן של " דילוג " – מהו החידוש בזה כשמגיע שבת הגדול וחג הפסח ? אלא שבמשך חגה"פ הנה בכל רגע ורגע חדור הכל ובגלוי עם יצי"מ, הן בענין החיובי שבזה והן בשלילת ההיפך מזה – "בל יראה ובל ימצא". ועד"ז בשבת הגדול נוהגים בגלוי בכמה ענינים שקשורים עם יצי"מ, ועד שנק' "שבת הגדול " ע"ש ה"נס גדול" וכ...

התוכן החיוב להזכיר יציאת מצרים פעמיים בכל יום מדגיש עד כמה זה "יסוד ועמוד" באמונתנו שצריך לחדור את כל פעולות במשך היום. כי קיום תומ"צ, ש"היא חיינו ואורך ימינו", קשור עם יציאת מצרים. וכמ"ש בתניא שע"י העסק בתומ"צ כדבעי נעשה "צווותא וחיבור" עם הקב"ה שזהו יציאה מכל המיצרים וגבולים, וזה דורש גם הכנה מצדו – לצאת ממיצרים וגבולים שלו . ואף ש"אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים" – הנה א) הרי יש לו את " הקב"ה ע...

התוכן בכינוס זה שמתקיים בימי הפסח אין צורך להסביר תוכנו של היום: 1) מצד המתכנסים , שהרי ילדי ישראל תופסים מקום עיקרי בכל עניני הפסח, שכן התחלת ה"סדר" היא בענין ד" הבן שואל", וכל המשך ההגדה הוא תשובה לשאלותיהם של הילדים. וההוראה – שהילדים צריכים להתבונן בנעשה מסביבם, ואם עדיין לא למדו – עליהם לשאול מיד, ובודאי יקבלו הסבר מההורים והמחנכים וכו'. 2) מצד התוכן דחג הפסח , שהרי נצטווינו שבכל יום יהי' "זכ...

התוכן איתא במכילתא: "יום ה' נסעו ממצרים ובאו עד רעמסס .. ובא' בשבת שהוא רביעי לנסיעתם .. אמרו להם האקטורין הגיע פרותמיזא שלכם לחזור למצרים שנאמר דרך שלשת ימים, אמרו להם, כשיצאנו ברשות פרעה יצאנו ?! .. אמרו להם האקטורין, רוצים ולא רוצים סופכם לקיים דברי מלכות, עמדו עליהם ישראל הכו מהם הרגו מהם .. אמרו להם משה (לישראל) חזרו לאחוריכם שלא יאמר פרעה שאתם בורחים ...". וההוראה : כשהיצה"ר מנסה להלעיט את ה...

התוכן בכל (א' ובפרט) יהודי יש ב' ענינים: זה שהוא יחיד וזה שהוא חלק מהכלל והציבור . ולכן גם בקרבן פסח שהי' הכנה ליציאת מצרים שאז הי' לידת עם ישראל יש בו ב' הנקודות: שהוא קרבן יחיד שנעשה ע"י רוב הציבור . וההוראה: ישנם משטרים שמתנהגים באופן של"יחיד" אין שום חשיבות והוא רק חלק מה"ציבור" ונבלע בו. שיטת התורה היא שהיחיד הוא מציאות בפ"ע ו"עולם מלא", שתמיד מתחשבים בזה ועד שלפעמים זה מכריע את ענין ה"ציבור"...

התוכן א) יחידי סגולה, כמו רבותינו נשיאינו, פועלים ע"י אמירת " טאטע איך וועל בא דיר פרעגן פיר קושיות" שגם אביו הנמצא בעולם האמת נוכח בשולחן הסדר ופונה אליו כך! אבל אמירת נוסח זה שייכת לכאו"א. ב) בזה שמכריזים בתחלת הסדר "כל דכפין ייתי ויכול וכו'" מודגש ביותר ענין הצדקה : אדם זר נכנס לבית לאחרי ששמע הכרזה זו מבעד החלון ומשתתף בסעודת החג ויש לו הכל מן המוכן ! וזאת לאחרי שבעלת הבית עמלה כ"כ שיוכלו לחגו...

התוכן זה עתה הגיעה אלי בשורה משמחת שלפני מספר שעות דברו (בטלפון) עם אנ"ש שבבריה"מ (רוסיא), ומצאו אותם עומדים בסיום התוועדות. על השאלה "מה פתאום התוועדות" היתה התשובה בפשטות – ה"ז יום ההילולא של הצ"צ ! אם הדברים כך מעבר למסך הברזל – מובן כיצד צ"ל כאן! לכן מן הראוי שימשיכו עכשיו בהתוועדות זו וכו'. א' החידושים של הצ"צ הוא שאצלו ישנו ריבוי מופלג של חידושי תורה, הן בנגלה והן בחסידות (שלא מצינו ריבוי מו...

התוכן התוועדות זו אינה קשורה עם איש פרטי אלא עם ה" קבוצה " כולה – תנועת חסידות חב"ד . ולא נוגע (כ"כ) ענינם של האנשים העומדים בראש התנועה כ"א ענינה של התנועה . אלא שכדי ליישם את כל הענינים דתורת החסידות בפועל ממש, ובפרטיות יותר, כדי שתומשך ברכה והצלחה בכל עניני עבודתם של ישראל שכללותם – לעשות לו ית' דירה בתחתונים, ובמיוחד ע"י העבודה דהפצת המעיינות חוצה – צ"ל העבודה באופן של " כולנו כאחד ", וכדי לפע...

התוכן בהערות אאמו"ר על הזהר פ' צו מביא מ"ש בגמ' [זבחים יט.]: א"ר אשי אמר לי הונא בר נתן זימנא חדא הוה קאימנא קמי' דאיזגדר מלכא (מלך פרס הי'), והוה מדלי לי המיינאי ותיתי ניהלי' (אבנטו הי' גבוה חגור מלמעלה מכנגד אצילי ידיו, והפשיטו למטה כדי לנאותו) ואמר לי "ממלכת כהנים וגוי קדוש" כתיב בכו (וצריכים אתם לנהוג עצמכם בתפארת כהנים דכתיב בהו לא יחגרו ביזע), כי אתא קמי' דאמימר א"ל אקיים בך "והיו מלכים אומנ...

התוכן ברביעי דפ' צו מדובר אודות הכנת אהרן ובניו להקרבת הקרבנות, והשיעור דיום חמישי מתחיל ב"ויגש את פר החטאת וגו'" – הקרבת הקרבנות בפועל , שזוהי התכלית דבית המקדש והמשכן. ובלשון הרמב"ם בספר יד החזקה " בית מוכן להקריב בו קרבנות ". ובעבודת ה': ב משכן ובמקדש עצמם לא ניכר הפעולה היום-יומית על העולם , משא"כ ע"י ענין הקרבנות, כמו קרבן התמיד שבכ"י, שלוקחים דברים כמו בהמה ומלח שע"ע היו בחלק ה" רשות " של הע...

התוכן 1) ההוראה מיום הרביעי בשבוע – שבו נבראו " שני המאורות ". אור הלבנה , "המאור הקטן", משתנה מיום ליום, ואפי' כשהיא במילואה אין האור מאיר בתוקף, שהרי עדיין נמצאים בחשכת הלילה – בדוגמת זמן הגלות כאשר שורר חושך בעולם מכיון שישנו יצה"ר שרוצה להחשיך שלא יראו את הוראות התורה וכו' (אלא שבזה ישנם שינויים בין ימי החול וימי שבת ויו"ט), משא"כ אור החמה , "המאור הגדול", אין בה שינויים, ותמיד היא מאירה בתוקף...

התוכן [המשך] קל יותר לילדים למלא את שליחותם הנ"ל להשפיע על הוריהם משההורים ימלאו את שליחותם... כי כדי שההורים יפעלו על הילדים צריכים לפעמים לומר מילה או לעשות תנועה קפדנית , אבל כדי שהילדים יפעלו על הוריהם לא צריכים לזה אף פעם, מצד האהבה הגדולה של ההורים לילדים. אם הילדים רק ידברו להורים בדברים לבביים היוצאים מן הלב ומתוך כבוד, ויסבירו להם שרוצים שהבית יתנהל כבית יהודי בכל המובנים, כולל להתכונן לי...

התוכן כמו שצריכים לדבר להורים על כמה הם מקבלים מהילדים, "והשיב לב אבות על – ידי – בנים", כמו"כ צריכים לדבר לילדים עצמם על גודל אחריותם על הנהגת ההורים ושל כל המשפחה (ועד שבהם תלוי' הגאולה האמיתית והשלימה!)! ובכן, פונים בזה להילדים: גם כשילדים מברכים עוד יהודי מתקיים בהם "ואברכה מברכיך" – שה' מברך אותם להיות מקור של נחת להורים ע"י הנהגה ראוי' ומילוי שליחותם בעולם , שהוא: הנוער הם העתיד של המשפחה וש...

התוכן א) " אין צו אלא לשון זירוז, מיד ולדורות ". ההוראה מזה – בשתים: 1) העבודה בכל עניני תומ"צ צ"ל בזריזות , וכמ"ש אדה"ז (באגה"ק) גודל מעלת הזריזות וכו' 2) הפעולה של עבודתו בכל עניני תומ"צ צ"ל לא רק על כל בנ"י שבדורו אלא גם " ולדורות "!. ב) בטעם מצות חביתי כה"ג [שבהתחלת שני דפ' צו], מבאר בספר החינוך שמצד יחודו של הכה"ג וכו' ראוי שיהי' לו קרבן מיוחד תמיד בכל יום כמו תמידי הצבור וכו', ובעבודה: כה"ג...

התוכן [המשך] וזהו הטעם מדוע החל אז כ"ק מו"ח אדמו"ר לכתוב ולפרסם זכרונותיו בשפות שונות. דלכאו', בכדי לקרב יהודי ליהדות מדוע שולחים אליו " זכרונות " במקום לשלוח אליו מאמר חסידות קל בשפה המובנת לו וכו'?! אלא מכיון שראו שישנם יהודים שלא יכניסו לבתיהם ענין שאין להם משיכה לנפש-הבהמית , ולכן, מכיון שהרי התוכן צ"ל של תומ"צ , שינו עכ"פ את הצורה החיצונית של הדברים – לצורה של סיפורים וזכרונות , ולבסוף – ימשכ...

התוכן בהשתדלות כ"ק מו"ח אדמו"ר שיהי' " זרעו בחיים " מצינו ב' קצוות מן הקצה אל הקצה: הוא תבע בתוקף (מאלו השייכים) דרגות נעלות ביותר בעבודת ה', ובאותו זמן פעל עם אלו שלא היו שייכים לשום דבר רק להזכירם על היותם יהודים ; ולכן ראו "במדינה ההיא" שפעל בבת-אחת , ובאותה התלהבות ומסירות נפש , שיהודי בפינה נדחת ידע קריאת א"ב ובפינה אחרת ילמדו חסידות במשך כל הלילה דליל שישי ! ועד"ז כאשר הגיע לארצות-הברית היתה...

התוכן מענינים המיוחדים של ר"ח ניסן : 1) מה שמפורש בקרא בפ' פקודי " בחודש הראשון בשנה השנית באחד לחודש הוקם המשכן ", והרי "מעשה ידי משה נצחיים ", ועד"ז המשכן נגנז ויתגלה לעת"ל בשלימותו . 2) "הנשיא המקריב" ביום זה הי' נחשון בן עמינדב שע"י הי' הענין דקי"ס , שחייבים לזכור כל יום כמו יציאת מצרים. 3) ראש חודש (בכלל, ור"ח) ניסן ש"ראשון הוא לכל חדשי השנה". 4) בכלל: "אותו היום נטל עשר (ענין השלימות, ובאופן...

התוכן עבודת התפלה , התחלת וסיום עבודת היום, היא במקום הקרבנות – "תפלות כנגד תמידין תקנום", תמיד של שחר ושל בין הערביים וכו'. וכאן רואים דבר פלא: בעבודת הקרבנות הי' חלק מסויים שנעשה ע"י הכהנים , חלק שנעשה ע"י הלויים וחלק שנעשה ע"י ישראל ("כהנים בעבודתם לויים בדוכנם וישראל במעמדם"), משא"כ בתפלה לא תקנו כנה"ג שהכהנים יאמרו תפלה מיוחדת שתהי' כנגד העבודה שנעשה ע"י, ועד"ז לויים וישראל, אלא תיקנו נוסח שו...

התוכן הוראה ממ"ש בגמ' " כל מקום שגלו שכינה עמהן ": מי שטוען שהוא "מוותר" על העבודה לזרז הגאולה רגע א ' קודם... - אחרי יותר מ- 1900 שנה בגלות שיתנו לו "לנוח" וליהנות עוד קצת מהרחבות בארה"ב ולהרוויח עוד כמה דולרים..., וכששואלים אותו: 'לשם מה הנך צריך כ"כ כסף?', 'הרי אינך יכול לאכול או להתלבש בלבושים יותר משיעור מסויים!'... 'ולצדקה בין כך אתה לא נותן יותר'...?! הוא טוען שרוצה ליהנות מהתואר "גביר"......

התוכן " אדם כי יקריב מכם קרבן להוי' מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן וגו' [ריש פ' ויקרא ]. בכל אדם יש בחי' זרע אדם וזרע בהמה, שהוא נפה"א ונפה"ב, ופי' אדם כי יקריב וגו' הוא, שבחי' "אדם", נפה"א, מקריב ומעלה את בחי' ה"בהמה", נפה"ב. ועוד זאת, שקרבן זה פועל עילוי גם בבחי' אדם עצמו. ויש לקשר זה עם מאמרי רבותינו נשיאנו ד"ה פדה בשלום נפשי מקרב לי וגו', דתוכן מלחמה זו היא מלחמת נפה"א עם נפה"ב, שנפה"א "תקרב" את נפ...

התוכן [המשך] וזוהי ההוראה הכללית והעיקרית לכאו"א: בכל יום צ"ל לימוד התורה באופן "כאשר צוה ה' את משה" – באותה "אימה יראה רתת וזיע" כמי ששומע זאת בעצמו מפי הקב"ה ! וזה שהאוזן הגשמי לא שומע זאת – לא משנה את המציאות! [וכסיום המשל הידוע ממרכבה שבה יושבים יהודים הנוסעים לאיזה מקום למלאות שם שליחות ה' ומתפלפלים בתורה – שזה שהסוס חושב על התבן שיקבל בהגיע לשם, לא משנה את האמיתיות של התורה בה עוסקים...]. וב...

התוכן [המשך] וההוראה הפשוטה , הכללית וההכרחית : תורת אמת היא ה"הוראה בחיים" המאירה ליהודי את הדרך בחיים, עד שיש בלימוד התורה את התכונה ש" מביא לידי מעשה " [דלא כחכמות אחרות וכו'], עד ש"המאור שבה מחזירו למוטב". ולכן ההתחלה היא בלימוד התורה ודבר ה' כפי שצוה ה' את משה וכו' – בעצמו . שזהו"ע של פ' תרומה-תצוה. אח"כ בא השלב של "ויקהל" – ש באותה התלהבות גדולה ומס"נ שבה למד בעצמו – "מפי הגבורה" או מפי "משה...

התוכן [המשך] ההוראה הנצחית [למרות שהמשכן ובתי המקדש לא קיימים] מזה שהתורה חוזרת עוה"פ ג' פעמים על כל הפרטים שבמשכן וכו' מובנת מפשטות הדברים שמדובר כאן בענין הכי עיקרי ‏–‏ עשיית המשכן שבו יהי' " ושכנתי בתוכם " ‏–‏ השראת השכינה בכאו"א מישראל ! שלכן "הכניס" הקב"ה א"ע בזה בכל הפרטים בציוויו למשה וכו' עד אשר הראה למשה "בהר" את הכל וכתב בתורה את כל הפרטים. וכל ה"שטורעם" הזה חוזר ע"ע עוה"פ במסירת הדברים...