לימוד החת״ת היומי - הרב שמרי׳הו הראל

התניא ליום רביעי, כ״ט באב ה׳תשפ״ו (12 באוגוסט 2026) אגרת ט' בספר התניא (אגרת הקודש) עוסקת בגישה הנכונה לעשיית לפרנסה ולמצוות הצדקה. רבנו הזקן מסביר שעל יהודי לעסוק בענייני העולם הזה לא מתוך אנוכיות, אהבה עצמית ודאגה לצרכיו האישיים בלבד, אלא מתוך מטרה של חסד ונתינה לשם שמים – כדי להחיות נשמות של יהודים, שהן "חלק אלוה ממעל". בדרך זו האדם נדמה לבורא, שמשפיע חסד חינם לעולם כולו בכל רגע....

פרקים ק״מ-קמ״ד.

שיעור החומש היומי ליום רביעי, פרשת שופטים, כ״ט באב ה׳תשפ״ו (12 באוגוסט 2026) הקטע עוסק בשני נושאים מרכזיים: תחילה הוא מסדיר את זכותם של הכוהנים להגיע מכל רחבי הארץ אל בית המקדש בזמן החגים (הרְגָלים), להשתתף בעבודת הקורבנות ולקבל חלק שווה בהם, ללא קשר למשמרת הקבועה באותו זמן. בחלקו השני, הקטע מזהיר בחומרה את בני ישראל שלא לאמץ את מנהגי התועבה של עמי כנען, ואוסר באופן מוחלט על כל סוגי הכישוף, הניחוש...

התניא היומי ליום שלישי כ"ח באב ה'תשפ"ו (11 באוגוסט 2026) – קטע זה מסיום איגרת ח' מסביר את העוצמה הרוחנית של מצוות הצדקה, המומשלת לזריעת זרע המעוררת צמיחה אלוקית. כאשר יהודי עושה חסד ונותן צדקה, מעשהו עולה לשורש נשמתו בשכינה (המכונה "ארץ העליונה") כהתעוררות מלמטה ("העלאת מיין נוקבין"), ובתגובה ממשיך ומוריד את "חסד ה'" העוצמתי והאינסופי אל תוך חשכת...

פרקים קל״ה-קל״ט/

החומש היומי ליום שלישי, כ״ח באב ה׳תשפ״ו (11 באוגוסט 2026) קטע זה מתוך פרשת שופטים מפרט את זכויותיהם הכלכליות ומתנות הכהונה של הכוהנים והלוויים. מאחר ששבט לוי נבחר לשרת את ה' בקודש כל הימים, הוא לא קיבל נחלה קרקעית בארץ ישראל כשאר השבטים, אלא עבודת הקודש והמתנות הם נחלתו. לכן, התורה מחייבת את בני ישראל להעניק לכוהנים נתחים מסוימים מכל שור או שה שנשחטים (הזרוע, הלחיים והקיבה), את "התרומה הג...

התניא היומי ליום שני, כ״ז באב ה׳תשפ״ו (10 באוגוסט 2026) : קטע זה מתוך אגרת ח' באגרת הקודש שבספר התניא משתמש במשל זריעת הזרע כדי להסביר את כוחה העצום של מצוות הצדקה. כשם שגרעין הנרקב באדמה מאבד את מהותו אך מעורר את "כוח הצומח" האלוקי שבקרקע להצמיח פירות רבים ומשובחים לאין ערוך מהזרע המקורי (תהליך המכונה "התעוררות מלמטה" או "העלאת מיין נוקבין"), כך פועל מעשה הצדקה ש...

פרקים ק״כ-קל״ד.

שיעור החומש היומי ליום שני, כ״ז באב ה׳תשפ״ו (10 באוגוסט 2026) : קטע זה מתוך פרשת שופטים מתאר את "פרשת המלך", המגדירה את החובות וההגבלות של מלך בישראל. התורה מצווה למנות מלך יהודי שנבחר על ידי ה', ומטילה עליו שלוש הגבלות מרכזיות כדי לשמור על מידותיו: איסור להרבות בסוסים (כדי לא להחזיר את העם למצרים), איסור להרבות בנשים (עד 18 נשים, כדי שלא יסור לבבו), ואיסור לצבור עושר מופרז מעבר לצרכ...

.

פרק קי״ט: פסוקים צ״ז-קע״ו

.

התניא היומי למוצאי שבת, כ"ה באב ה'תשפ"ו (8 באוגוסט 2026): קטע זה מאיגרת ח' ב"אגרת הקודש" שבספר התניא, מבאר את מעלת הצדקה כהכנה הכרחית לתפילה, על פי מנהגו של רבי אלעזר לתת פרוטה לעני בטרם יתפלל. מוסבר כי ההתגלות האלוקית המאירה לאדם בשעת התפילה היא בבחינת "חסד" עליון היורד מהעולמות הרוחניים העליונים אל עולמנו השפל, בדומה למים שיורדים ממקום גבוה למקום נמוך. כדי ל...

פרק קי״ט: פסוקים א-צ״ו.

החומש היומי למוצאי שבת, פרשת ראה, כ"ה באב ה'תשפ"ו (8 באוגוסט 2026) קטע זה מפרשת "ראה" פותח במצוות הקדשת בכורות הבהמה לה' והאיסור להשתמש בהם לעבודה, ולאחר מכן מתרכז בפירוט מצוות שלוש הרגלים: חג הפסח (הקרבת קורבן הפסח, אכילת מצה וזכירת יציאת מצרים), חג השבועות (ספירת העומר והבאת נדבות) וחג הסוכות (חג האסיף). לאורך תיאור המועדים, התורה מדגישה את חובת העלייה לרגל למקום שיבח...

התניא היומי ליום שישי, כ״ד באב ה׳תשפ״ו (7 באוגוסט 2026): קטע זה מתוך "אגרת הקודש" מסביר שאמנם החובה והזכות לקיים תורה ומצוות שוות לכל יהודי, אך ההארה הרוחנית המדויקת משתנה מאדם לאדם ומדור לדור. בעוד שכל נשמה מחויבת לקיים את כל תרי"ג המצוות, לכל אדם יש מצווה מסוימת שבה עליו להצטיין ולהקפיד במיוחד, בהתאם לזמן ולמטרה שלשמה נשמתו התגלגלה לעולם. החיבור הייחודי הזה בין נשמה פרטית למצווה ס...

פרקים קי״ג-קי״ח.

החומש היומי ליום שישי, פרשת ראה, כ״ד באב ה׳תשפ״ו (7 באוגוסט 2026) פסוקים אלו בחלק זה של פרשת "ראה" עוסקים במצוות של צדק חברתי וערבות הדדית, ובראשן שמיטת כספים, מתן צדקה ויחס הוגן לעבד עברי. התורה מצווה להשמיט (לוותר על) חובות בשנת השמיטה ומזהירה בחומרה שלא להימנע ממתן הלוואות או צדקה לעניים רק בגלל התקרבות השמיטה, תוך הבטחת ברכה מיוחדת למי שפותח את ידו בנדיבות. בנוסף, מפורטים הדינים לגבי...

התניא היומי ליום שלישי, כ״ג באב ה׳תשפ״ו (6 באוגוסט 2026) קטע זה מספר התניא מסביר את גדולתו של יעקב אבינו, שנשמתו השלמה והייחודית כללה בתוכה את כל נשמות ישראל ואת פנימיות התורה, ובכך תיקנה את חטא אדם הראשון. יעקב הצליח להמשיך את האור האלקי האינסופי אל תוך נשמתו, ובכך סלל את הדרך לכל יהודי אחריו: כאשר אנו עוסקים בתורה ובמצוות מתוך התעוררות הלב של אהבה ויראה, אנו מושכים אל נשמתנו "חלק" מאות...

פרקים ק״ח-קי״ב.

החומש היומי ליום חמישי, פרשת ראה, כ״ג באב ה׳תשפ״ו (6 באוגוסט 2026) פסוקים אלו מפרשת "ראה" עוסקים במצוות המעשרות מהתבואה והבקר, ומדגישים את החובה לשמוח לפני ה' ולדאוג לחלשים בחברה. התורה מצווה להפריש בכל שנה "מעשר שני" שאותו יש לעלות ולאכול בירושלים, ואם הדרך לשם ארוכה מדי – ניתן לפדות את התבואה בכסף ולקנות בו מזון בעיר הקודש. בשנה השלישית משתנה הדין, ובמקום להעלות את המעשר...

התניא היומי ליום רביעי, כ"ב באב ה'תשפ"ו (5 באוגוסט 2026).

פרקים ק״ו-ק״ז.

החומש היומי ליום רביעי, כ"ב באב ה'תשפ"ו (5 באוגוסט 2026). קריאה זו מתוך הרביעי של פרשת ראה מתמקדת בקדושתו של עם ישראל ובמצוות שנועדו להבדיל אותו מאומות העולם, כאשר הפתיחה אוסרת על פגיעה עצמית ותלישת שיער לאות אבל על מת (מנהג שהיה נפוץ בעמים אחרים). עיקרו של הקטע מוקדש לפירוט דיני הכשרות: התורה מגדירה את סימני הטהרה המאפשרים לאכול בהמות (כאלו שגם מפריסות פרסה וגם מעלות גרה) וחיות מים...

התניא היומי ליום שלישי, כ"א באב ה'תשפ"ו (4 באוגוסט 2026) הקטע מתחילת איגרת ז' ב"אגרת הקודש" מתוך ספר התניא, עוסק במשמעות הביטויים "חלקנו" ו"גורלנו" המופיעים בתפילה ביחס לקשר של עם ישראל עם הקב"ה. בעל התניא מסביר שהמונח "חלק" מצביע על גילוי אלוקי בנפש היהודי, ומתעוררת השאלה כיצד ניתן לייחס "חלקים" לקב"ה, שהוא אחד ופשוט בת...