לימוד החת״ת היומי - הרב שמרי׳הו הראל

שיעור התניא היומי ליום שני א' אלול ה׳תשפ״ה (25 אוגוסט 2025), עוסק בתחילת אגרת הקודש, פרק י' בספר התניא. באגרת זו אדמו"ר הזקן מבאר את הפסוק בירמיהו: "חסדי ה' כי לא תמנו". בפשט, הכוונה שחסדי ה' אינם מסתיימים לעולם. אך מדוע נכתב "תמנו" (שמשמעו אנחנו) ולא "תמו" (שמשמעו החסדים)? הרבי הזקן מסביר שהכוונה כפולה: לא רק שהחסדים אינם כלים, אלא גם מפני שאנחנו איננו תמימים ושלמים, אנו זקוקים תמיד לריבוי חסדי ה...

פרקים א-ט

שיעור החומש היומי ליום שני א' אלול ה׳תשפ״ה (25 אוגוסט 2025), עוסק בפרשת שופטים, מספר דברים, פרק י"ז, פסוק י"ד עד פרק י"ז, פסוק כ'. בקטע זה התורה מצווה על מינוי מלך בישראל כאשר העם יבקש זאת: "אשימה עלי מלך ככל הגויים". המלך חייב להיות נבחר מה' ומתוך אחי ישראל - ולא נכרי. עליו לשמור על צניעות ועצמיות שלטונית: לא להרבות לו סוסים (כדי שלא יחזיר את העם למצרים לשם קנייתם), לא להרבות נשים (כדי שלא יסור ל...

שיעור התניא- סיום אגרת הקודש ט׳ , ליום ראשון ל׳ אב תשפ״ה, (24.8.2025). עיקרי הדברים בקצרה: בימי ה״עקבות משיחא״- כלומר, בדור האחרון לפני הגאולה - עיקר עבודת ה׳ היא דווקא במעשה הצדקה. בעבר, אצל התנאים והאמוראים, עיקר העבודה הייתה תלמוד תורה, שהוא שקול כנגד כולם. אבל כיום, כשהשכינה ירדה עד מדרגת עשיה, הדרך לדבוק בה היא דרך מעשה ממש. הצדקה היא ביטוי ישיר לכך - להשפיע למי שאין לו מאומה, כמו שהשפעת ה׳ ב...

פרקים קמ״ה-ק״נ

שיעור החומש היומי ליום ראשון א׳ אלול ה׳תשפ״ה (24 אוגוסט 2025) עוסק בפרשת שופטים, מספר דברים פרק ט״ז פסוק י״ח עד פרק י״ז פסוק י״ג. בקריאה זו התורה מצווה למנות שופטים ושוטרים בכל עיר ושבט, כדי להבטיח משפט צדק ללא משוא פנים וללא קבלת שוחד. היא מדגישה את החובה לרדוף צדק וללכת אחר בית הדין המוסמך. כמו כן נאסר לשתול אילנות ליד המזבח או להקים מצבה - כיוון שאלו מנהגים שנהגו בהם עובדי עבודה זרה. בהמשך נזכר...

שיעור התניא אגרת הקדש ט' למוצאי שבת כ״ט אב ה׳תשפ״ה ( 23 אוגוסט 2025) בפתיחת אגרת זו מבאר רבנו הזקן את יסוד מצוות הצדקה: לא כנתינה ממה שנשאר, אלא כהתחלקות אמיתית ממה שיש לאדם עצמו - "בפרוסת הלחם שלי יש החלק שלך". הדרך להגיע לכך היא כאשר כל עסקי האדם, גם בענייני העולם והפרנסה, נעשים לשם שמים ; אז דואג הוא לפרנסת בני ביתו מצד היותם נשמות אלוקיות, ובאותה מידה מתחייב הוא לדאוג גם לנשמות י...

פרקים ק״מ-קמ״ד

חומש, ראה, למוצאי שבת, כ"ט אב, (23.8.2025) דברים ט״ו:י״ט–ט״ז:י״ז מצוּות ישראל במצוות הבכור - להקדישו לה', לא לעבוד בו ולא לגוזזו, ולאוכלו בקדושה בירושלים, אלא אם כן נפל בו מום. התורה מדגישה את איסור אכילת הדם ואת מצוות קרבן הפסח - לשמור את חודש האביב, להקריב את הפסח במקום אשר יבחר ה', לא לאכול עליו חמץ, אלא מצות זכר ליציאת מצרים, ולא להותיר מבשרו עד בוקר. עוד נצטוו ישראל בשבעת ימי חג...

שיעור התניא יום שישי כ״ח אב ה׳תשפ״האגרת הקודש סיום אגרת ח׳ ( ‎22.08.2025) כל צדקה שיהודי עושה היא כמו זריעה: כמו שהזרע מעלה את כוח הצומח שבארץ ומצמיח, כך הצדקה מעלה את שורש הנשמה ל״כנסת ישראל״ - מקור הנשמות. בכך מתעוררת מדת החסד שבשורש הנשמה, ונמשך חסד ה׳ ממש - חסד שלמעלה מן העולמות, אור אין־סוף המאיר לנשמות ישראל, לפחות בשעת התפילה. חסד זה דומה למים - אף שמקורו גבוה ונעלם, הוא יורד בענווה למטה ומ...

פרקים קל״ה-קל״ט

שיעור החומש היומי ליום שישי כ״ח אב ה׳תשפ״ה (22 אוגוסט 2025) , עוסק בפרשת ראה , ספר דברים, פרק ט״ו פסוק א׳ עד פסוק י״ח. בקריאה זו נידונות מצוות חברתיות וכלכליות מרכזיות: מצוות שמיטת כספים - בסוף כל שבע שנים יש לשמוט חובות, כלומר להפסיק לדרוש את החוב מאת אחיך. כלפי נוכרי מותר לדרוש את החוב, אך מישראל - חובה לשמוט. התורה מדגישה שהקב"ה מבטיח ברכה אם נשמור מצוותיו, עד שלא יהיה אביון בתוכנו; אך אם...

שיעור התניא - אגרת הקדש, אמצע אגרת ח' יום חמישי כ״ז אב ה׳תשפ״ה ( 21 אוגוסט 2025) הרבי מסביר את עניין הצמיחה דרך משל: כאשר זורעים זרעים של תבואה או גרעינים של עצי פרי, השבולת או הפירות הצומחים אינם מהותם ועצמותם של הזרע או הגרעין עצמם, שכן אלו נרקבים באדמה. הצמיחה באה למעשה מכוח הצומח הטמון בארץ - כוח אלוקי שמוציא דברים מ"אין" ל"יש". הזרע או הגרעין משמשים אך כמעין "אתער...

פרקים ק״כ-קל״ד

שיעור החומש היומי פרשת ראה יום חמישי כ״ז אב ה׳תשפ״ה ( 21 אוגוסט 2025) בפסוקים אלו דן רש"י במצוות המעשרות ובכיבוד מעשר הדגן, הירקות והבכורות. הוא מסביר את הציווי "לא תבשל גדי… עשר תעשה" בכך שעל האדם לא לגרום לבישול הגדי עד שהוא עדיין ברחם אימו, כדי שהמעשר יינתן במועדו, כשהתבואה בשלמותה, ולא לפני הזמן. בכך מורה הקב"ה לישראל לשמור על הסדר וההפרדה בין מעשר ראשון, שניתן ללוים, למעשר...

שיעור התניא היומי ליום רביעי כ״ו אב ה׳תשפ״ה (20 באוגוסט 2025), עוסק ב"אגרת הקודש" לאדמו״ר הזקן, באמצע אגרת ח'. בקטע זה מבאר אדמו״ר הזקן את הקשר בין מדת החסד של האדם לבין ההשפעה האלוקית מלמעלה. בעולם ישנה גם מדת הגבורה והצמצום, המסתירה את אור ה' ומונעת את גילויו לתחתונים. אך כאשר האדם מתעורר מלמטה ומתנהג במדת החסד, למשל בצדקה שמקיימת את העני בחיים, הוא מעורר למעלה את מדת החסד, והקב"ה משפיע לו שפע ש...

פרק קי״ט, פסוקים צ״ז-קע״ו

שיעור החומש היומי ליום רביעי כ״ו אב ה׳תשפ״ה (20 באוגוסט 2025), עוסק בפרשת ראה, בספר דברים פרק י״ד, פסוק א'-כא'. בקטע זה התורה מצווה את עם ישראל לשמור על קדושתם כ"בנים לה' אלוקיכם", ולכן נאסר עליהם להתגודד או לקרוח על מת, כדרכי הגויים. עם ישראל הוא "עם קדוש ובחור לה'", ומכאן נובעת החובה להתרחק ממנהגים של גויים וממאכלות אסורים. הפסוקים מפרטים את דיני המאכלות המותר...

התניא היומי ליום שלישי כ״ה אב התשפ״ה, (19 באוגוסט 2025) אגרת הקודש, תחילת אגרת ח׳ במאמר חז״ל מסופר על רבי אלעזר שהיה נותן פרוטה לעני ורק אחר כך מתפלל, על פי הפסוק: אני בצדק אחזה פניך . נתינת הצדקה נקראת "זריעה", כי היא מהווה הכנה לגילוי אלקות בתפילת האדם. כשם שבזריעה קוצרים תוצאה רבה יותר מהזרע עצמו, כך הצדקה פותחת צינור לגילוי אור אין־סוף בתפילה, גילוי הנקרא חסד ה׳ . בעולמות העליונים הא...

פרק קי״ט, פסוקים א-צ״ו

שיעור החומש היומי ליום שלישי כ״ה אב ה׳תשפ״ה (19 אוגוסט 2025), עוסק בפרשת ראה , מספר דברים פרק י״ב פסוק כ״ט עד פרק י״ג פסוק י״ט. בקטע זה התורה מזהירה את ישראל: לאחר שהקב״ה יכרית את הגויים מן הארץ, עליהם להישמר שלא להימשך אחר דרכי עבודת האלילים שלהם. התורה מדגישה שגם אם יבקשו ללמוד אסור לעשות כמעשיהם, משום שכל תועבת ה' הם עשו, עד כדי כך שהיו מקריבים את בניהם ובנותיהם לאש. ניתנת מצוות "לא תו...

השיעור היומי בתניא ליום שני, כ״ד אב תשפ״ה (18.8.2025) - סיום אגרת הקדש, אגרת ז׳. התורה והמצוות שוות לכלל ישראל: כל יהודי מחויב בתורה ובמצוות, והאור האלקי הנמשך על־ידן מגיע לכל אחד. אבל בפרטיות -שוני בין נשמות ודורות: יש נשמות ודורות שבהם מודגשת מצווה מסוימת (כגון צדקה, ציצית וכד'). הדבר תלוי בגלגול הנשמה ובייעודה המיוחד בעולם הזה. ”אבוך במאי הוי זהיר טפי“ - לכל נשמה יש נקודת הדגשה מיוחדת במצווה אח...

פרקים קי״ג-קי״ח

שיעור החומש היומי ליום שני, כ״ד אב ה׳תשפ״ה (18 באוגוסט 2025) עוסק בפרשת ראה, מספר דברים, פרק י״ב פסוק י״א - פסוק כ״ח. בקטע זה התורה מחדדת את ההבדל שבין מקדשים ארעיים (שילה, נוב, גבעון) לבין בית הבחירה בירושלים, ומדגישה את ריכוז כל עבודת הקרבנות והמנחות אך ורק במקום אשר יבחר ה'. נקודות עיקריות: בית הבחירה: הציווי להביא לירושלים את הקרבנות, הנדרים, התרומות והמעשרות. רק שם מותר להקריב עולות וזבחים. ש...

אגרת הקדש, אמצע אגרת ז'.