לימוד החת״ת היומי - הרב שמרי׳הו הראל

החומש היומי ליום חמישי, כ"ט בניסן ה'תשפ"ו (16 באפריל 2026) : הלימוד היום מפרט את "קורבן עולה ויורד" של המצורע, המיועד עבור אדם שמצבו הכלכלי אינו מאפשר לו להביא את הקורבנות היקרים שפורטו ביום הקודם ("ואם דל הוא ואין ידו משגת"). במקום שלושה כבשים, המצורע העני מביא כבש אחד בלבד לאשם, ושתי תורים או בני יונה – אחד לחטאת ואחד לעולה. למרות ההקלה בסוג הקורבנות, תהליך הטהר...

התניא היומי ליום רביעי, כ"ח בניסן ה'תשפ"ו (15 באפריל 2026): פרקי היום עוסקים בזיכוך האדם והעולם ובהפיכת המציאות הגשמית לכלי לאלוקות: בחומש ובפירוש רש"י אנו למדים על סיום דיני נגעי הבגדים ותהליך טהרתו הייחודי של המצורע, המשתמש בציפורים, ארז ואזוב כרמז לצורך בהשפלת הגאווה ותיקון חטא לשון הרע כדי לשוב אל המחנה ולהקריב קורבנות ביום השמיני; במקביל, בסיום פרק מ"ב בתניא, מסביר אדמ...

פרקים קל״ה-קל״ט.

שיעור החומש היומי ליום רביעי, פרשת תזריע-מצורע, כ"ח בניסן התשפ"ו (15 באפריל 2026). פסוקים אלו חותמים את דיני נגעי הבגדים ומפרטים את תהליך הטהרה המרהיב של המצורע ביום רפואתו. התורה קובעת כי בגד שנגע הצרעת נותר בו ללא שינוי לאחר כיבוס – יישרף, ואילו נגע שנחלש – ייקרע מהבגד. בטקס הטהרה, המצורע מביא שתי ציפורים (דרור), עץ ארז, אזוב ושני תולעת; רש"י מסביר כי הציפורים המצפצפות והארז הגבוה...

התניא היומי ליום שלישי, כ"ז בניסן ה'תשפ"ו (14 באפריל 2026). הקטע מסביר כיצד כל יהודי, בכל דרגה שהיא, יכול להגיע ליראת שמיים שתשפיע על מעשיו ("יראה תתאה"). הדרך לכך היא התבוננות יומיומית בעובדה שהקדוש ברוך הוא ממלא את כל העולם, משגיח על כל צעד ושעל ובוחן את מחשבותיו ורגשותיו של האדם. התבוננות זו צריכה להיעשות באמצעות "בחינת משה" (ספירת הדעת) הקיימת בנשמתו של כל אחד...

פרקים ק״כ-קל״ד.

שיעור החומש היומי ליום שלישי, פרשת תזריע- מצורע, כ"ז בניסן ה'תשפ"ו (14 באפריל 2026). הפרק עוסק בדיני נגעי צרעת המופיעים בראשו של אדם (קרחת וגבחת) ובבגדים. התורה מפרטת כי אדם שאיבד את שיערו נחשב טהור, אך אם מופיע בקרחתו נגע לבן-אדמדם, הוא נטמא כפי שנטמא נגע בעור הבשר. המצורע נדרש לנהוג כמתאבל – לקרוע את בגדיו, לגדל פרא את שיערו ולשבת בבידוד מחוץ למחנה כעונש על שהפריד בין אנשים בלשון ה...

תניא - לקוטי אמרים, אמצע פרק מ"ב. קטע זה מפרק מ"ב בספר התניא, מוסבר כיצד הקדוש ברוך הוא יודע ומשגיח על כל המתרחש בעולם למרות שאין לו דמות הגוף וחושים גשמיים. בעל התניא מסביר כי ה"ראייה" וה"שמיעה" האלוהיות הן המעלות המוחלטות של חושים אלו ללא מגבלותיהם, ומשתמש במשל מנפש האדם המרגישה את כל הקורה ברמ"ח איבריה (אפילו בציפורניים) מעצם היותה מקור חיותם; כך הקב"ה, ה...

תהילים פרק קי״ט, פסוקים צ״ז-קע״ו

חומש, פרשת תזריע-מצורע, יום שני. יום שני כ״ו. ניסן ה׳תשפ״ו  פרשת תזריע עוסקת בדיני נגעי הצרעת המופיעים במצבים ובאזורים מיוחדים בגוף: ראשית, נגעי ה מכווה (כווית אש), שדינם דומה לשחין וסימני הטומאה שלהם הם שיער לבן או פשיטת הנגע; שנית, נגעי ה נתק המופיעים במקום שיער (ראש או זקן), המאופיינים בסימן טומאה של שיער צהוב ובהליך ייחודי של גילוח מסביב לנגע כדי לבחון אם הוא מתפשט; ולבסוף, התורה מבחינה בין צר...

התניא היומי ליום ראשון, כ"ה בניסן ה'תשפ"ו (12 באפריל 2026). הקטע מפרק מ"ב בספר התניא עוסק ביכולתו של כל יהודי לקשר את דעתו לאלוהות ולהרגיש יראת שמיים. כוח זה מוענק לכל נפש כ"יניקה" מנשמת משה רבנו, אך כדי לממשו נדרשת יגיעה כפולה: "יגיעת בשר" לביטוש גסות הגוף (על ידי הרהורי תשובה), ו"יגיעת נפש" להתבוננות מעמיקה בגדולת ה'. אדמו"ר הזקן מסביר כי...

פרק קי״ט- פסוקים א-צ״ו.

החומש היומי ליום ראשון, פרשת תזריע מוצרע, כ"ה בניסן ה'תשפ"ו (12 באפריל 2026). פרשת תזריע פותחת בדיני הטומאה והטהרה של אישה לאחר לידה, המבחינים בין לידת זכר לנקבה, ובחובת הבאת הקורבנות עם מלאת ימי הטהרה. בהמשך (ובתחילת פרשת מצורע), התורה מפרטת את דיני נגעי הצרעת המופיעים בעור הבשר, כגון שאת, ספחת ובהרת. הכתובים מדגישים כי אבחון הנגע וקביעת מצבו של האדם — האם הוא טמא "מוחלט"...

התניא היומי למוצאי שבת כ״ד ניסן ה׳תשפ״ו (11 באפריל 2026). בפרק מ"ב בספר התניא, מבאר רבנו הזקן כיצד יראת ה' הופכת ל"מילתא זוטרתי" (דבר קטן) עבור כל יהודי, וזאת בזכות בחינת משה רבנו הקיימת בכל נפש מישראל. משה, כ"רעיא מהימנא", ממשיך לנשמות ישראל את כוח הדעת, שאינו רק ידיעה שכלית אלא התקשרות עמוקה ותקיעת המחשבה בגדולת ה' באופן מוחשי. באמצעות התחברות לניצוץ משה שבקרבו ו...

פרקים קי״ג-קי״ח.

החומש היומי למוצאי שבת, פרשת שמיני, כ״ד ניסן התשפ״ו (11 באפריל 2026). חלקו השביעי של פרשת שמיני עוסק בדיני טומאה וטהרה המורכבים: דיני הכלים (בדגש על כלי חרס הנטמא מאווירו), התנאים להכשרת אוכל לקבלת טומאה על ידי מים (הכשר), וההבחנה בין טומאת מגע לטומאת משא בנבלת בהמה. התורה חותמת באזהרה חמורה מפני אכילת שרצים ("אל תשקצו את נפשותיכם") ומדגישה כי שמירת המאכלים וההתרחקות מהטומאה הן הדרך של ע...

התניא היומי לכ"ג ניסן, שנה פשוטה.

פרקים ק״ח-קי״ב.

החומש היומי ליום שישי, פרשת שמיני.

התניא היומי ליום חמישי, כ"ב בניסן ה'תשפ"ו (9 באפריל 2026). בקטע זה מסביר אדמו"ר הזקן כי בלב כל יהודי קיימת "אהבה מסותרת" השואפת להתאחדות מוחלטת עם הבורא, עד כדי מסירות נפש ממש. הוא מחדש כי עסק התורה והתפילה הם למעשה סוג של מסירת נפש יומיומית, שכן בהם הנשמה מתנתקת מצרכי הגוף ומתייחדת עם מחשבתו ודיבורו של ה' – בדומה למצבן של הנשמות בגן עדן. זוהי גם הכוונה העמוקה בברכ...

פרקים ק"ו-ק"ז.

החומש היומי ליום חמישי, פרשת שמיני, כ"ב בניסן התשפ"ו (9 באפריל 2026). בפסוקים אלו מתואר העימות ההלכתי בין משה לאהרן ובניו לאחר מות נדב ואביהו: משה קוצף על אלעזר ואיתמר משום ששרפו את שעיר החטאת במקום לאכלו, ובכך כביכול מנעו את כפרת העם. אהרן משיב למשה בטענה הלכתית עקרונית, ומסביר כי בעוד שבקורבנות השעה המיוחדים של חנוכת המשכן הם נצטוו לאכול למרות אבלם (אנינות), בקורבנות קבועים ("קודש...

התניא היומי ליום רביעי, כ"א בניסן ה'תשפ"ו (8 באפריל 2026). בקטע זה מבהיר אדמו"ר הזקן כי למרות שדרושה מדרגה נעלה של אהבה חסרת פניות כדי להשתוקק באמת ל"יחוד העליון" (חיבור מקור נשמות ישראל באור האין-סוף), על כל אדם להרגיל עצמו לכוונה זו. הוא מסביר שבזכות ה"אהבה הטבעית" הקיימת בלב כל יהודי, קיים רצון פנימי אמיתי למלא את רצון ה' ולפעול את היחוד הרוחני שבין ה&...

פרקים ק"ד-ק"ה.

החומש היומי ליום רביעי, פרשת שמיני, כ"א בניסן התשפ"ו (8 באפריל 2026). בפסוקים אלו, מיד לאחר מות נדב ואביהו, משה מצווה את אהרן ובניו הנותרים, אלעזר ואיתמר, להמשיך בעבודת הקורבנות ולאכול את המנחה ואת חלקי ה"שלמים" (החזה והשוק). רש"י מסביר כי למרות שהיו במצב של "אנינות" (אבלות ראשונית שבה אסור בדרך כלל לאכול קודשים), הם נצטוו לעשות זאת כהוראת שעה מיוחדת. בנוסף, התור...