לימוד החת״ת היומי - הרב שמרי׳הו הראל

פרק קי״ט, פסוקים צ״ז-קע״ו

החומש היומי ליום רביעי, פרשת בראשית, כ״ו תשרי ה׳תשפ״ז (7 באוקטובר 2026). הקטע מתאר את גירוש אדם וחוה מגן עדן כדי למנוע מהם לאכול מעץ החיים, וממשיך בסיפור הולדת בניהם, קין והבל. השניים מביאים מנחות לאלוהים, אך לאחר שרק מנחתו של הבל (רועה הצאן) מתקבלת, קין (עובד האדמה) רוצח את אחיו מתוך קנאה. כעונש, אלוהים גוזר על קין להיות גולה ונע ונד בארץ, אך מעניק לו אות להגנתו. לבסוף, קין בונה עיר והטקסט מפרט א...

התניא היומי ליום שלישי כ"ה בתשרי ה'תשפ"ז (6 באוקטובר 2026). האגרת (סימן כ"ה באגרת הקודש) מסבירה את משמעות מאמר רז"ל "כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה", על פי עקרונות תורת הבעש"ט בנושא ההשגחה הפרטית. אדמו"ר הזקן מבאר שכעס נובע מחוסר אמונה, שכן אדם המאמין באמת מבין שכל מאורע – גם כאשר אדם אחר מזיק לו או מקלל אותו – מונהג ומופעל על ידי כוחו של הקב"ה המחיה...

פרק קי״ט: פסוקים א-צ״ו

החומש היומי ליום שלישי, פרשת בראשית, (כ"ה בתשרי ה'תשפ"ז / 6 באוקטובר 2026) הקטע (העלייה השלישית בפרשת בראשית) מתאר את קריאת השמות לבעלי החיים על ידי האדם ואת בריאת בת זוגו כדי שתהיה לו לעזר. בהמשך מסופר על המאורע בגן עדן, שבו הנחש משכנע אותם לטעום מפרי עץ הדעת. בעקבות המעשה, הם מבינים שהפרו את הציווי האלוקי ומסתתרים. הקב"ה פונה אליהם וקובע השלכות למעשיהם: הנחש נידון לזחול על גחו...

התניא היומי ליום שני, כ"ד בתשרי ה'תשפ"ז (5 באוקטובר 2026). אגרת כ"ד בספר התניא עוסקת בחומרת האיסור על דיבור חול בשעת התפילה, וממשילה דיבור כזה לאדם המפגין זלזול ומתעסק בענייניו האישיים אל מול מלך בשר ודם שהזמין את נתיניו לחזות בכבודו. אדמו"ר הזקן מסביר כי התפילה היא עת רצון שבה מתגלה הקדוש ברוך הוא, ומי שמדבר במהלכה (אפילו בצרכיו הדחופים) מראה שאינו חפץ בהתגלות זו, ובכך מבז...

פרקים קי״ג-קי״ח

החומש היומי ליום שני, פרשת בראשית, כ"ד בתשרי ה'תשפ"ז (5 באוקטובר 2026). קטע זה מפרשת בראשית (העלייה השנייה) מפרט את תהליך יצירת האדם הראשון מעפר האדמה ומנשמת חיים שהפיח בו אלוהים. הקטע מתאר את נטיעת גן עדן וארבעת הנהרות היוצאים ממנו, ואת הצבת האדם בגן כדי לעבדו ולשמרו, לצד הציווי המפורש שלא לאכול מעץ הדעת. לבסוף, מתוך הכרה בכך ש"לא טוב היות האדם לבדו", אלוהים מתכנן ליצור לו...

ברכות השחר

החומש היומי ליום ראשון, פרשת בראשית, כ״ג בתשרי ה׳תשפ״ז (4 באוקטובר 2026). פרשת בראשית (העלייה הראשונה) מתארת את בריאת היקום כולו על ידי אלוהים במהלך ששת ימי המעשה – החל מבריאת האור, השמיים, הארץ והטבע, דרך בעלי החיים, ועד לפסגת הבריאה: יצירת האדם בצלם אלוהים. הפסוקים מסתיימים ביום השביעי, שאותו אלוהים בירך וקידש כיום מנוחה (שבת). פירוש רש"י המלווה את הטקסט מסביר שהתורה פותחת בסיפור הבריאה כדי...

התניא היומי ליום ראשון, כ"ג בתשרי ה'תשפ"ז (4 באוקטובר 2026). באגרת זו מורה אדמו"ר הזקן להימנע משיחות בטלה וליצנות סביב זמני התפילה, ולהקדיש את הזמן שבין מנחה לערבית בימי החול ללימוד ציבורי של "עין יעקב" (המכיל סודות תורה והדרכה מעשית) והלכות נחוצות מתוך ה"שולחן ערוך". בשבתות לעת מנחה, הוא מדגיש שיש להתמקד בלימוד הלכות שבת, כדי למנוע מכשולים ועבירות חמורות – מ...

פרקים ק״ח-קי״ב

התניא היומי לימוצאי שבת, כ״ב בתשרי ה׳תשפ״ז (3 באוקטובר 2026) – בהמשך אגרת כ"ג, אדמו"ר הזקן מביע תרעומת וכאב על כך שאנשים (ובמיוחד אלו הבאים להתפלל) מתאספים יחד ויושבים ללא דברי תורה, ובכך הופכים את התקהלותם ל"מושב לצים". מכיוון שהשכינה שורה תמיד על כל התאספות של עשרה יהודים, התנהגות כזו גורמת לעלבון וביזיון עצום כלפי מעלה. בעוד שחטא בסתר פוגע בשכינה באופן חלקי, חטא ברבים דוחה כ...

פרקים ק״ו-ק״ז

החומש היומי למוצאי שבת, פרשת וזאת הברכה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ז (3 באוקטובר 2026). קטע זה חותם את ספר דברים ואת התורה כולה, ומתאר את רגעיו האחרונים של משה רבנו אשר עולה להר נבו ורואה את כל ארץ ישראל ואת הקורות אותה בעתיד. לאחר שה' מזכיר לו כי לא ייכנס לארץ המובטחת, משה הולך לעולמו בגיל 120 בעודו בשיא כוחו, ונקבר על ידי ה' במקום לא ידוע. לאחר שלושים ימי אבל, העם מקבל את הנהגתו של י...

התניא היומי ליום שישי, כ״א בתשרי ה׳תשפ״ז (2 באוקטובר 2026) – בחלק זה של אגרת כ"ג, מבאר אדמו"ר הזקן את ההבדל שבין שכר לימוד התורה של היחיד, הממשיך אור אלוקי מוגבל שהנפש מסוגלת להכיל בתוכה, לבין "השראת השכינה" – אור אלוקי מקיף ואינסופי השורה מלמעלה על כל התקהלות של עשרה יהודים (אפילו אם אינם לומדים תורה באותו רגע). אור ציבורי זה הוא כה עצום, עד שאפילו מלאך עליון היה מתבטל ממציאות...

פרקים ק״ד-ק״ה

החומש היומי ליום שישי, פרשת וזאת הברכה, כ"א תשרי ה׳תשפ״ז (2 באוקטובר 2026) בפסוקים אלו, החותמים את ברכות משה רבנו, מובטחת לעם ישראל הגנתו הנצחית של הקב"ה אשר יסייע להם להכניע ולגרש את אויביהם. משה מברך את העם שבעקבות כך הם יזכו לשבת בארצם בשלווה, בביטחון אישי מלא ובשפע של יבול וברכה, תוך התגשמות הבטחותיהם של אבות האומה. הברכה כולה מסתכמת בקריאה המרגשת "אשריך ישראל, מי כמוך" – ה...

התניא היומי ליום חמישי, כ' בתשרי ה׳תשפ״ז (1 באוקטובר 2026) – באגרת קודש כ"ג בספר התניא, מסביר אדמו"ר הזקן את המעלה העצומה של קביעות עיתים ללימוד תורה ברבים (כמו לימוד "עין יעקב" והלכה בעשרה) לעומת לימוד של יחיד. בעוד שיחיד הלומד תורה אמנם זוכה לקבלת שכר מאת ה', הרי שלימוד משותף של ציבור בן עשרה יהודים פועל דבר גבוה הרבה יותר: הוא גורם להשראת השכינה ממש בפנימיות בתוכם. ה...

פרקים צ״ז-ק״ג

החומש היומי ליום חמישי, פרשת וזאת הברכה, כ' בתשרי ה'תשפ"ז (1 באוקטובר 2026). בקטע זה ממשיך משה רבנו לברך את השבטים ומדמה את שבט דן לגור אריה חזק המזנק ושומר על אזורי הגבול. שבט נפתלי זוכה לברכת שפע ושובע מנחלתו הפורייה הכוללת את ים הכנרת, ושבט אשר מבורך בבנים רבים, באהבת אחיו ובאדמה המפיקה שפע עצום של שמן זית, עד כדי כך שמתואר כמי ש"טובל בשמן רגלו". לקראת סיום, משה עובר לברכ...

התניא היומי ליום רביעי, י״ט בתשרי ה׳תשפ״ז (30 בספטמבר 2026). בחלק זה של האגרת דורש אדמו"ר הזקן מחסידיו הקפדה יתרה על יחסי בין אדם לחברו, ומנחה אותם לנהוג בענווה, בפשטות, ומבלי לשפוט או לחקור את מניעיהם של אחרים. הוא מסביר כי עם ישראל משול לגוף אחד שבו כל אדם משלים את זולתו, ולכן כל פירוד או מחלוקת פוגעים ב"לב" (השכינה) ובאיכותה של עבודת התפילה, הדורשת אחדות אמיתית ("שכם אחד&quo...

פרקים צ-צ״ו

החומש היומי ליום רביעי, פרשת וזאת הברכה, י"ט בתשרי ה'תשפ"ז (30 בספטמבר 2026). קטע זה מתוך פרשת "וזאת הברכה" עוסק בברכות משה רבנו לשבטים זבולון, יששכר וגד טרם כניסתם לארץ. משה מברך את זבולון ויששכר על השותפות הייחודית ביניהם, במסגרתה זבולון עוסק במסחר ימי משגשג ומפרנס את יששכר שמתפנה ללימוד תורה ולחישוב לוחות השנה – שותפות שמביאה לשפע כלכלי ומקרבת את אומות העולם להכיר באל אח...

התניא היומי ליום שלישי, י״ח בתשרי ה׳תשפ״ז (29 בספטמבר 2026) – באגרת זו מעודד אדמו"ר הזקן את חסידיו להתחזק במסירות בעבודת התפילה ("עבודה שבלב") ולהתפלל בקול רם, תוך התגברות נחרצת על כל המכשולים והמניעות, מבית ומחוץ. הדרך להתגבר על קשיים אלו היא באמצעות הפעלת כוח רצון חזק, עקשני ופשוט של קבלת עול ("עם קשה עורף"), הפועל ממקום טהור שהוא למעלה מן השכל וההיגיון. בתמורה לעקשנות ו...