גמרא בעיון

ירושלמי: ניחא ברשות היחיד וישתה ברשות הרבים ברשות הרבים וישתה ברשות היחיד אין פיו למעלה מעשרה טפחים שנייא היא שמתגלגלין ויורדין רא"ש: גמ' רישא רבנן וסיפא ר"מ. אמר רב יוסף בחפצים הצריכים לו ודברי הכל. ופי' רש"י ליכא למימר דשתיית מים ליהוי הכנסה כמשתין ורק. דלא דמי להתם דהתם קא עקר מרשות זו לרשות זו ועביד הנחה ברשות אחרת. אבל שותה עביד הנחה ועקירה בחד רשותא דהא ברשות שהוא שותה בו פיו עומד ובפיו נחין...

מתני' לא יעמוד אדם ברה''י וישתה ברה''ר ברה''ר וישתה ברה''י אלא אם כן הכניס ראשו ורובו למקום שהוא שותה וכן בגת: מתני' קולט אדם מן המזחילה למטה מי' טפחים ומן הצינור מ''מ שותה: מתני' בור ברה''ר וחולייתו גבוה י' טפחים חלון שעל גביו ממלאין הימנו בשבת אשפה ברה''ר גבוה י' טפחים חלון שעל גביו שופכין לתוכה מים בשבת: דף צט עמוד...

דף צט

עירובין פרק י משניות ד-ה: זיז שלפני חלון נותנין עליו ונוטלין ממנו בשבת. עומד אדם ברשות היחיד ומטלטל ברשות הרבים ברשות הרבים ומטלטל ברה''י ובלבד שלא יוציא חוץ מארבע אמות  לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתין ברה''ר ברה''ר וישתין ברה''י וכן לא ירוק רבי יהודה אומר אף משנתלש רוקו בפיו לא יהלך ארבע אמות עד שירוק.

אין ישראל נגאלין לא מתוך הצער ולא מתוך השעבוד ולא מתוך הטלטול ולא מתוך הטירוף ולא מתוך הדחק ולא מתוך שאין להם מזונות אלא מתוך עשרה בני אדם שהם יושבים זה עם זה וכל אחד מהם קורא ושונה עם חברו וקולם נשמע נו באמת, אתה רציני? זה הכל? כולם מצטערים, רעבים, נדחקים, ואתה אומר לי שכל מה שצריך זה עשירי למניין?!

גם במשנה שלנו וגם במשנה הקודמת יש חמו"ק -חסורי מחסרא והכי קתני. בסוגייתנו תנא קמא מסתיר את עניין ההנחה ברשות הרבים, ולא מזכיר שמדובר בכותל משופע, ולא סתם לא מזכיר אלא רבי יהודה מיד לאחריו מדבר על כותל שאינו משופע. גם המשנה הקודמת הסתירה את עניין ההנחה ברשות הרבים, שלא הזכירו את ה"טריק" להוליך פחות פחות מארבע אמות, כאילו גם אם מניחים כל פחות מארבע אמות ההנחה לא עוזרת, כאילו. על דין זה אומרת הגמרא ב...

שני מקרים במשנה: 1. על האסקופה - גוללו אצלו 2. בראש הגג - מחלוקת מתי גוללו אצלו: לתנא קמא רק אם הספר לא התגלגל לגובה נמוך מעשרה טפחים (ואם כן - הופכו על הכתב), לרבי יהודה אפילו אם ירד עד למטה כל עוד לא נגע בארץ, ולרבי שמעון אפילו אם מונח בארץ. בגמרא שלושה חלקים: 1. מה טעם ההיתר באסקופה? רב יהודה - מדובר באסקופה רשות היחיד, וההיתר הוא כהיתר רבי שמעון בסיפא. רבה - מדובר באסקופה הנדרסת, וההיתר מוסכם...

דף צז

בחדשות פטור - שמא זה קמע, או שמדובר שאינן קשורות מצאן צבתים או כריכות - אינו יכול להכניסן - מחשיך עליהן ומביאן ובסכנה מכסן והולך לו רבי שמעון מציע היתר אחר ורבי יהודה מרחיק לכת דף צז

למה לא מניחים תפילין בשבת? למה לא מניחים תפילין בלילה ומה כל כך חמור בזה? מה הקשר בין חנוכה לתפילין - עד שתכלה רגל מן השוק האם מניחים תפילין בגלות? שנזכה לגאוה לאומית מחודשת שבעתים

ארבע אפשרויות, האחרונה מתקבלת: רבי עקיבא - בחקת הפסח הכתוב מדבר רבי נתן - בלילה רצה מניח חכמים שלא מיחו במיכל רבי מאיר ורבי יהודה שאשה המוצאת תפילין מכניסה דף צו

בבלי וירושלמי, רשי ותוספות, אלבק, הנציב, וכמובן - ערוך השולחן

תנא קמא אומר זוג זוג, רבן גמליאל אומר שנים שנים. מה המחלוקת ביניהם? האם זה הזמן לדבר על תפילין? מה הקשר? תחילת פרק עשירי דף צה עמוד ב

חצר שנפרצה לרשות הרבים חצר שנפרצה משתי רוחותיה פי תקרה יורד וסותם מחלוקת שתי מחיצות דאורייתא דף צג-צה

מחלוקת רשי ורמבם בכחו של אמצעי גירסת הראש - קטנה שנפרצה לגדולה מה עדיף להיות, גדול או קטן...? דף צג

קרפיפות מגופפין ושאינן מגופפין - מתי נעשים כשיירא. גידוד חמישה ומחיצה חמישה - בחצר העליונה שלש מחיצות ובתחתונה ארבע. דיורין הבאין בשבת - מה אם החצר נפרצה בשבת, מחלוקת רב ושמואל

לשני עניינים: א. הגדולה לא מושפעת מהקטנה. ב. הקטנה מצטרפת לגדולה. דף צב עמוד ב

דף צב עמוד ב

מה סברות המחלוקת - בבבלי ובירושלמי? על מה בכלל הדיון? מה הקשר לעירובין? מהי מהות החצר לעומת מהות הבית? דף צא עמוד ב

רב אמר הלכה כרבי שמעון והוא שלא עירבו, ושמואל אמר בין עירבו בין שלא עירבו הגמרא מביאה חמשה מקורות תנאיים להוכיח לכאן או לכאן בסוף יש מחלוקת רב הונא וחייא בר רב בשתי חצירות וחורבה ביניהן - לא הספקנו ללמוד אותה בשיעור דף צא עמוד ב

הרב אביב מתמקד בסוגיה הנוכחית לומר דברים פשוטים ככל הניתן כי אין לדבר סוף: המחלוקת בין רב לרב יהודה (!), שמקורה בברייתות, היא על מה חלקו התנאים במשנה: לפי רב: מה ההבדל בין גג לגג רבי מאיר - הגובה. חכמים - הבעלות. לפי רב יהודה: מה ההבדל בין גגות לחצרות לקרפיפות רבי מאיר - השם. חכמים - הדיורין. לדעת שניהם לרבי שמעון - אין הבדל. מה דעתכם? הגיבו ושתפו

דף צא א

אמר רב יהודה: לרבי מאיר כל שם בפני עצמו, לחכמים גגין וחצירות רשות אחת וקרפיפות רשות נפרדת, ולרבי שמעון שלושתם רשות אחת תניא כוותיה דרב תניא כוותיה דרב יהודה דף צא עמוד א

מה השיטה של כל אחד בכל המחלוקות? והאם/כיצד השיטה חורזת גם את המחלוקת שלמדנו בפעם הקודמת? דף צ עמוד ב

גגין השוין לרבי מאיר וגג יחידי לרבנן רב אמר מותר לטלטל בכולו ושמואל אמר אין מטלטלין בו אלא בארבע  ספינה רב אמר מותר לטלטל בכולה ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בארבע  אכסדרה בבקעה רב אמר מותר לטלטל בכולה ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בארבע דף צ עמוד ב