The Daily Sicha - השיחה היומית

התוכן [המשך] והתורה ניתנה למטה דוקא כדי להיות "ממוצע" שמחברת את ענינים הגשמיים עם ה' , שגם בהם, שהם מצ"ע תחת הזמן , יהי' ענין הנצחיות – " חרות ממלאך המות ". ולכן לידת משה , שענינה – המשכת התורה שפועלת נצחיות בעולם , ""מכפרת" ומבטלת את מה שנגרם ע"י "יום המיתה" – שתפלה לא עוזרת. וענין זה, שהלידה תבטל ענין המיתה, הי' בגלוי אצל משה, שדוקא עליו נאמר " לא מת "! כי מזה שכבר בלידתו "נתמלא הבית כולו אור",...

התוכן איתא בגמ': "כיון שנפל פור בחודש אדר שמח (המן) שמחה גדולה אמר נפל לי פור בירח שמת בו משה". זה ששמח כשהפור נפל לחודש אדר ולא לחודש מנחם-אב ש"הוכפלו בו הצרות" החל מחטא העגל ועד חורבן ביהמ"ק, הוא, כי המן ידע שבנ"י יתפללו לה' לבטל הגזירה ולכן "שמח שמחה גדולה" כשהגורל נפל לחודש אדר שבו מת משה, והתפלות הרבות שהתפלל מר"ח עד ז' אדר , לא הצליחו לבטל הגזירה. והענין שתפילה לא עוזרת מצינו רק בחודש אדר. ו...

התוכן ברוב השנים חל ז' אדר בסמיכות לפ' תצוה. " ואתה תצוה " קאי על משה רבינו , ו"תצוה" הוא מלשון צוותא וחיבור . כלומר, להתקשר ולהתחבר עם משה . שזהו ע"י לימוד התורה, שעל ידו מתייחד האדם עם שכל התורה , " תורת משה ", ובמילא עם משה . ומובן, שכאשר לומד תורה ביחד עם משה – ניתוסף בהבנה והשגה בתורה שלא בערך. ובזה ניתוסף עוד כאשר לומד תורה עם משה באופן שכתוב ב"תורת משה" עצמה – ש"כל האומר שמועה משם אומרה יהא...

התוכן בנוגע להנהגת מרדכי אחרי הנס פורים מצינו דבר פלא: לאחרי שמרדכי ראה איך שע"י ניצל כלל ישראל מגזירת המן, עד שנעשה "משנה למלך" (דרגה הנעלה ביותר שאפשר להגיע בזמן הגלות), הנה במקום להמשיך ב"עסקנות ציבורית"... עלה מבבל לארץ ישראל כדי שיוכל לעסוק בלימוד התורה ובקיום המצוות ונהי' א' מחברי הסנהדרין! ומזה לימוד נפלא לאלו העוסקים בעסקנות ציבורית (או בקו ד"זבולון" בכלל), שכל זמן שיש להם ציווי מנשיא הדור...

התוכן בשנים האחרונות נתחדש חידוש מהפכני, שע"י כמות הכי קטנה , "אטום", ניתן לפעול ברגע כמימרא שינוי עיקרי, עד לשינוי שיפעל בכל העולם כולו ! וזה יכול להעשות ע"י אדם אחד , אפי' " נער קטן", בלחיצת כפתור אחד ! אלא כדי שיוכל להיות ענין הבחירה , קיימת אפשרות לנצל כח זה לדברים בלתי-רצויים ר"ל, ועל האדם להשתמש בשכלו ולהתבונן ולבחור לנצל כח עצום ונפלא זה לטובת העולם והאנושות. וההוראה : הרמב"ם [ בשיעור היומי...

התוכן בנתינת "מחצית השקל" הי' צ"ל "ימסרנה יפה יפה" כדי שה"מחצית השקל" שלו ייעשה חלק של ממון צבור וקרבנות צבור . ועד"ז בעבודת התפלה (שכנגד עבודת הקרבנות), שלפני התפלה יש להתאחד עם הצבור ולקבל ע"ע מצות אהבת ישראל. ובא' באדר , שאז " משמיעין על השקלים ", יש נתינת-כח מיוחדת לזה, והזמן מסוגל להתעורר בענין מחצית השקל כפשוטו ‏–‏ נתינת הצדקה . ב) ע"י נתינת (רק) מחצית השקל מקבלים חלק בכל קרבנות הצבור של כל...

התוכן הקביעות בש.ז. היא שאדר"ח אדר ועד"ז יום הפורים , הוא ביום השלישי , ש"הוכפל בו כי טוב – טוב לשמים וטוב לבריות ". הקשר עם פורים : אף שגם בשאר המועדים מצינו גם הענין ד"טוב לבריות" – הכנסת אורחים, "אושפיזין" וכיו"ב, אבל אינה מ"מצוות היום ". משא"כ בפורים, נוסף על המצוות של מקרא מגילה וכיו"ב – "טוב לשמים ", הנה חלק מ" מצוות היום ", ודוקא במצוות אלו "יש להרבות" (כמ"ש הרמב"ם), היא מצוות משלוח מנות ומ...

התוכן א) הוראה ממ"ש הרמב"ם בשיעור היומי "הנוטע אילן אצל המזבח.. אע"פ שעשאו לנוי למקדש ויופי לו ה"ז לוקה שנאמר לא תטע לך אשר כל עץ אצל מזבח ה' אלקיך מפני שזה הי' דרך עובדי כוכבים וכו'"‏ – ‏כאשר בא ה"יצר" ואומר שהנה ישנו ענין מסויים שיש בו כדי לפעול נוי ויופי ביהדות ועי"ז לקרב את אלו התועים בדרכם וכו' ואע"פ שגם עכו"ם עושים א"ז אבל "רחמנא לבא בעי"... אומרים לו שלכל לראש עליו לברר האם בנדון זה ה"ז רצו...

התוכן גם קודם עשיית המשכן הגשמי למטה היו קיימים כל עניני המשכן ברוחניות (כמ"ש בפ' תרומה "וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר"), ומ"מ נצטוו בני ישראל [בתחילת פ' תרומה] לקחת י"ג (ט"ו) דברים גשמיים דוקא "זהב וכסף ונחושת וגו'" (דברים אלו נלקחו מביזת מצרים !), ולבנות משכן בעוה"ז הגשמי דוקא, ודוקא עי"ז נפעל הענין ד" ושכנתי בתוכם " - המשכת עצמות ומהות למטה! וזהו גם הענין ד" המעשה הוא העיקר ", שמבלי הבט על...

התוכן 1. הכח שאצל כל א' , אפי' פשוט שבפשוטים, יתקבלו ה"משפטים" בשכלו כמו אצל הגדול שבגדולים (כפי שתורת אמת דורשת) – מבאר הפסוק בעצמו: " אשר תשים לפניהם", שקאי על משה רבינו, רעי' מהימנא. בכחו של משה יכול כל מחנך טוב שמתמסר לחינוך להצליח ולגלות את ה"עם חכם ונבון" שבכל יהודי, ובמילא יתקבלו ה"משפטים" בפנימיותו – " לפניהם ". 2 . "מצוה גוררת מצוה" הוא גם במי שנמצא במקום החושך! המצוה הוא " נר מצוה" שמאיר...

התוכן בהמשך ל מ"ת מתחילה התורה דוקא עם " משפטים " – דברים המובנים עפ"י שכל , כיון שבשעת מ"ת היתה קבלת התורה באופן ד" חוקים " – למע' מגדרי השכל והעולם, והחידוש לאח"ז הוא משפטים – להביא את הענינים גם בגדרי השכל והעולם. ולכן גם בענין האחדות ישראל שהי' במ"ת לא הי' חידוש, דבענין ה" חוקים " כולם שווים ומלכתחילה לא שייך ענין של היפך השלום, ותכלית השלימות באחדות ישראל היא , כשגם בעניני שכל – "משפטים" , ש"...

התוכן [המשך] מקור לדבר ע"ד התועלת להתחיל "להרעיש" אודות עניני פורים ל' יום לפני פורים – הוא משנה : " באחד באדר משמיעין (שפירושו " מכריזין ") על השקלים ", "כדי שיביאו ישראל את שקליהן בעונתן . . באחד בניסן ". ומה שאדה"ז בשו"ע אינו מזכיר – על יסוד משנה זו – גם אודות ל' יום לפני הפורים הוא – כי החיוב ד"ל' יום לפני הרגל" אינו אלא בענינים מיוחדים (כמו בנוגע לחיוב להביא ג' קרבנות ברגלים, ו"תקנה זו לא נתב...

התוכן דובר לעיל אודות הזירוז בעניני הפורים ל' יום לפני החג . המענה לשואלים היכן הוא המקור לכך?! ובפרט שאדה"ז בשו"ע בריש הל' פסח כשכותב אודות תקנת חכמים לדרוש ברבים הלכות החג ל' יום לפני החג – אינו מזכיר מאומה אודות ל' יום לפני הפורים ! – המציאות היא שלאחרי כל ה"שטורעם" בעניני הפורים בשנים שעברו, ואכן פעלו "עולם ומלואו" – יכלו "להרעיש" עוד יותר, אפילו לגבי השנים והדורות שלפנ"ז! ועל השאלה מהו ההכרח...

התוכן 1) מיום כ"ב בחודש ‏–‏ " בך יברך ישראל " ‏–‏ נמשך ברכה מיוחדת בכאו"א מישראל. 2) ביום היאָרצייט נעשה עלי' והסתלקות הנשמה מחדש, והעלי' היא שלא בערך לכל העליות שלפנ"ז. וזוהי השייכות לפ' יתרו שבו מדובר בענין מתן תורה שאז "פרחה נשמתן". וכמו שבמ"ת הנה מיד לאח"ז "החזירה להן הקב"ה בטל תחי'", עד"ז בענין זה יהי רצון שתיכף ומיד תהי' עלי' הכי גדולה ‏–‏ תחיית המתים וכו'. 3) ענין המיוחד של נשי ובנות ישראל...

התוכן זה שרבינו גרשום נק' "מאור הגולה" קשור עם ב' תקנותיו שאין לגרש אשה בע"כ ושאין לישא ב' נשים. דבזה " האיר " את בנ"י בגלות , שהרי "אסור" לה' לגרש ח"ו את "אשתו" (בנ"י) בע"כ, והרי יהודי " אינו רוצה להיות נפרד מאלקות", ו"אסור" לו גם לישא "אשה" אחרת על "אשתו" הא'. אלא שאין להסתפק רק בזה שאין "גירושין" ח"ו, אלא צ"ל "חיי הנישואין" באופן ש" שארה כסותה ועונתה לא יגרע " [כמ"ש בראשון דפ' משפטים]. וזה נפעל...

התוכן הגמ' פוסקת הלכה למעשה "מה להלן [בשעת מתן תורה] באימה וביראה וברתת ובזיע, אף כאן [בשעת לימוד התורה] באימה וביראה וברתת ובזיע". ושואל כ"ק אדה"ז: איך אפשר לתבוע זאת? הרי בשעת מתן תורה הי' "וירד ה' על הסיני" ביחד עם כל המרכבה וכו' משא"כ בעת לימוד התורה היום אין את כל ה"רעש" הזה? ומתרץ: דזה ש בני ישראל (משא"כ הערב רב ), שהעיקר אצלם הוא הנשמה שהיא "חלק אלוקה ממעל ממש, היו בשעת מ"ת "באימה וביראה וב...

התוכן בחמישי דפ' יתרו מסופר אודות ההכנות למ"ת שלפני ששה בסיון, ואודות מעמדם ומצב של בנ"י "ביום השלישי" (ששה בסיון) לאחרי סיום ההכנות, איך שעמדו בנ"י בזמן ומקום מ"ת, "והר סיני עשן כולו" - שכבר נפעל שינוי בעולם " מפני אשר ירד עליו ה' ", ועד לסיום השיעור "משה ידבר והאלקים יעננו בקול". וההוראה : יהודי צריך לדעת שבכל מקום ובכל זמן עליו להיות במעמד ומצב הנ"ל ד"ביום השלישי", וכדאיתא בגמ' "מה להלן באימה ו...

התוכן הוראות בקשר למ"ש [ברביעי פ' יתרו] " ויחן - לשון יחיד - שם ישראל נגד ההר ": 1) הדבר היחיד שיכול לאחד את כל בנ"י שלא יהי' פירוד הלבבות וכו' אע"פ ש"אין דעותיהם שוות", הוא, כשכולם מתאחדים " נגד ההר " - מרגישים שעומדים ליד הר סיני ומקבלים את התורה. כי אחדות אמיתית באה רק מאחדות הפשוטה של "אנא נפשי כתבית יהבית" - הקב"ה הכניס א"ע בתומ"צ . 2) זה ששייך הענין ד"ויחן לשון יחיד" בנוגע לתורה, שיש בה (גם)...

התוכן הוצע לאחרונה לאחד את כל בנ"י עי"ז שכולם ילמדו ענין אחד בתורה , ובזה גופא – דבר השווה לכל, שזהו הענין דהלכות פסוקות – לימוד ספר הלכות – ספר היד להרמב"ם , שענינו " הלכות הלכות " ללא טעמי ההלכות (שבלימוד הטעמים ישנם חילוקים מן הקצה אל הקצה). ואע"פ שגם השו"ע של ה"בית יוסף" ענינו הלכות פסוקות, הרי לפעמים הובאו ב' דעות בלי לדעת פס"ד ברור , משא"כ בספר היד להרמב"ם. ועי"ז, האחדות בין בנ"י תהי' בענין...

התוכן סיום הרמב"ם וביאור הלכה האחרונה ברמב"ם: " ובאותו הזמן [שתהי' מציאות הזמן וגדרי העולם, וביחד עם זה יהיו חדורים בהגילויים דימות המשיח], לא יהי' שם לא רעב ולא מלחמה [גם לא בנוגע לאכילה ושתי' רוחניים ומלחמה דקדושה ] ולא קנאה ותחרות [גם של קדושה – חידוש גדול, כי הרי מצינו שלעת"ל "כאו"א נכוה מחופתו של חבירו", שזהו"ע הקשור לכאו' עם קנאה דקדושה], שהטובה תהי' מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כעפר ["טוב...

התוכן איתא במשנה " ארבעה ראשי שנים הם" וט"ו בשבט הוא א' מהם. ומזה מובן שהיום צריכים להתבונן – בנוסף להענין המיוחד ד"ראש השנה לאילן " – גם בהענין ד" ראש-השנה " שזהו הצד השווה שביניהם. תוכן ענין ה"ראש" הוא שהוא כולל את החיות של האיברים, וגם הוא המנהיג וה"מלך" על כל האיברים – גם כפי שכל א' מהם הוא במקומו. כמבואר בדא"ח בקשר לראש השנה (א' בתשרי). וזה קשור גם עם זה שבר"ה הוא הזמן ד" תמליכוני עליכם". ובנ...

התוכן עה"פ בחמישי דפ' בשלח "הנני ממטיר לכם מן מן השמים.. למען אנסנו הילך בתורתי או לא", איתא במדרש "מכאן שלא ניתנה תורה [לידרוש] אלא לאוכלי המן"! וצ"ל: הענין ד"אוכלי המן" בזמננו קאי על אלו שאין להם טירדת הפרנסה, בדוגמת אוכלי המן שראו כל יום איך שה' ממלא צרכיהם וכו', והרי כאו"א מחוייב בתלמוד תורה?! ויובן זה עפמ"ש בגמ' [ע"ז יט.] עה"פ "בתורת ה ' חפצו ובתורת ו יהגה יומם ולילה" - "בתחילה נקראת על שמו ש...

התוכן תוכן התחלת המאמר "באתי לגני" הוא דקודם החטא "עיקר שכינה בתחתונים היתה", ולכן נק' עולם הזה התחתון וכל פרט אשר בו נק' " גני ", מקום המביא תענוג להקב"ה. ואע"פ שמאז אירעו כו"כ ענינים בלתי-רצויים שגרמו שע"י נשתנה מצב העולם, הנה זהו העבודה עכשיו לעשות לו ית' דירה באופן של " גן " בתחתונים – להחזיר את העולם לקדמותו ולעשות מכל פרט של העולם ענין שמביא תענוג להקב"ה. ומכיון שכבר הי' לעולמים נקל יותר לפע...

התוכן ב' חלקים ממאמר ד"ה באתי לגני , יו"ד שבט ה'תשכ"ו . המאמר מיוסד בעיקרו על פרק ט"ז של המשך באתי לגני ה'תש"י. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-01-2026 Synopsis 2 excerpts from Maamar Basi L’gani , 10 Shevat 5726 – based on ch. 16 of Basi L’gani 5710 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-01-2026 לזכות התמימים שיחיו ד...

התוכן לקט שיחות בענין שיעורי חת"ת: 1) גם מי שיש לו שיעורים בנגלה ובחסידות וכו' – עליו לשמור על שיעורי חת"ת, ויש בהם ענינים מיוחדים וסגולות מיוחדות. 2) לימוד שיעורי חת"ת הוא סגולה לכמה ענינים; אם לא הספיקו ללמוד במשך היום – אפשר להשלים בלילה (בנוגע לחומש ותהלים יש שקו"ט אם מותר בלילה). 3) כ"ק מו"ח אדמו"ר אמר שהתקנה דשיעורי חת"ת היתה קיימת מכבר אלא שהוא פרסם, צוה וביקש לקיימה; אמירת תהלים לפני התפלה...