The Daily Sicha - השיחה היומית

התוכן מהפסוק [בראשון דפ' אמור] " והכהן הגדול מאחיו " לומדים חז"ל שהכה"ג צ"ל גדול מאחיו "בכח.. ובעושר", ואם אין לו‏ – ‏ אחיו הכהנים מגדלין אותו ‏ – ‏" גדלהו משל אחיו ". גדלות הכה"ג צ"ל מאחיו הכהנים דוקא, להורות, שגם כשהכהנים הם אלו שגידלוהו, צריכים הם לדעת ש הוא הכה"ג והם כהנים סתם ואסורים להיכנס לקודה"ק! וההוראה: פעם הי' הסדר שכאשר למישהו היתה "שאלה" הלך ל"רב" לשמוע פסק-דין. לאחרונה נהי' הסדר שהבע...

התוכן האחריות לומר לזולת את כל האמת בלי פשרות – נוגע מאוד, כי כאשר הלה יפגש סוכ"ס מי שכן יאמר לו את כל האמת בדברים היוצאים מן הלב ויתעורר ויתהפך מן הקצה אל הקצה – יבוא הלה אליו בטענה היתכן שהוא לא אמר לו את האמת לפני זה?! מצד אהבת ישראל יש לקרב כל יהודי – אבל בלי לוותר אפי' על דקדוק קל של דברי סופרים! וכמסופר בגמ' שכאשר רב הגיע לבבל "בקעה מצא וגדר בה גדר " ["עמי הארצים היו ומזלזלין במצוות והחמיר ע...

התוכן ידוע מ"ש אדה"ז שאהבת ישראל ואהבת התורה ואהבת ה' קשורות זב"ז ועד ש"כולא חד". זה שאהבת ישראל [כמ"ש בשני דפ' קדושים] "ואהבת לרעך כמוך"] קשורה עם אהבת התורה מיוסד עמ"ש המשנה "הוי מתלמידיו של אהרן .. אוהב את הבריות (ולכן) ומקרבן לתורה ". והדבר מובן גם עפ"י שכל הפשוט : אם אכן אוהב את הזולת ולכן עוזר לו בכמה פרוטות, הרי עאכו"כ שצריך לקרב אותו לתורה ש" יקרה היא מפנינים ". ושלא כדעת הטועים שבכך שישנו...

התוכן [המשך] ועפי"ז יש לבאר הענין דכיסוי הדם בעבודה בנפש האדם, ועפ"ז יובן גם הענין ד"אבוהון דכולהו דם ": "דם", חיות והתלהבות, בעניני קדושה – צ"ל בריבוי ובגלוי (כמו דם הקרבנות , שרובן באו מבהמות שדמן מרובה , שהקריבו על המזבח בכל ה"שטורעם"), ואילו ענינים שבהם יש מיעוט "דם" וחיות, דם חי' ועוף , ניתנו להשתמש בהם ל עניני הרשות , אבל בזהירות – "לכסותו", ו" בעפר ". כי מפני החשש שזה גופא שה' בחר בו ונתן ל...

התוכן ממצות כיסוי הדם [בחמישי דפ' אחרי] שאסור לכסותו ברגל וכו' למדים לכל המצוות "שלא יהיו . . בזויות עליו". ובלשון הגמ' " אבוהון דכולהו דם ". ולכאו', מצוה זו אינה מה"חמורות", ואדרבה – יש בה כמה קולות, שגם מי שלא שחט בעצמו וגם נשים יכולים לקיימה וכו'. גם, מהו הדיוק "אבוהון דכולהו דם " – הלא הלימוד הוא מ" כיסוי הדם " ולא מ" דם " (ש"אין בו קדושה")? והביאור: " דם " הקרבנות מקריבים על המזבח , וזהו "אבו...

התוכן ענין ה" טבילה ", שהאדם מתכסה בכל גופו במים , בעבודה, הוא, כמ"ש ברמב"ם, שהאדם "טובל" כל מציאותו ב" מי הדעת הטהור " והוא מתבטל ל" ניצוץ בורא " שבו‏ – ‏ " טבילה " אותיות " הביטל "‏ – ‏כמו נבראים שבים וכו'. והנה " מעיין מטהר בכל שהוא ": מים שמחוברים בגלוי במקורם מטהרים, אפי' מ טומאת מת , ב" כל שהוא ", ובתנאי שכל גופו מתכסה בהם [ ובמחשבה עיונית ניתן לצייר זה וכו']. ובעבודה : כשהאדם " מתכסה " לגמר...

התוכן הענין ד" מלכתחילה אריבער " (ההוראה והנתינת-כח של בעל ההולדת) מודגש – בהתחלת התורה : התורה מתחלת עם " ב ראשית" ר"ת ברכה , ברא – בכח העצמות דוקא, "ורוח אלקים מרחפת וגו' – זה רוחו של משיח ", האור שנברא ביום הראשון הי' אדה"ר מביט בו מסוף העולם עד סופו . בסיום התורה : "לכל האותות והמופתים גו' לעיני כל ישראל". בהתחלת תושבע"פ – מס' ברכות: "מאימתי" דקאי על יראה עילאה . בסיום הש"ס : ה' עוז גו' את עמו...

התוכן מצות טהרת המשפחה הוא ענין עיקרי ויסודי וחיוני לכללות חיי האיש והאשה וילדיהם וכלל ישראל עד סוף כל הדורות ! אין סיבה אמיתית מדוע אין הרבנים ובעלי-מוסר רועשים ע"ז. בזמננו אין לסמוך שבהגיע הזמן לזה ישמעו וילמדו בבית (ע"ז, ובודאי לא) כל פרטי הדינים , ואין ברירה אלא שהרבנים ירעישו בציבור ובפומבי בכל הזדמנות אודות נחיצת שמירת טהרת המשפחה, בכללות , ולהודיע מיד ע"ד ייסודם של שיעורים בפרטי הדינים שבהם...

התוכן כללות הענין דספיה"ע, דענינו בפשטות הוא הכנה למתן תורה , הוא בדוגמת ענין החינוך – שמחנכים את הילד ומכינים אותו לזמן שיהי' מחוייב במצוות. וי"ל שהנתינת-כח ע"ז הי' בר"ח ניסן , יום השמיני למילואים, שבו נשלם חינוך אהרן ובניו לעבודת המשכן. וזה בא בהמשך להמדובר כמ"פ במשך חודש ניסן אודות גודל והכרח ענין החינוך . וזהו תוכן הענין דכל המבצעים – מבצע תורה, תפילין, מזוזה, צדקה, בית מלא ספרים, נש"ק, כשרות...

התוכן [המשך] אין מקום לשאלה על הטלת השליחות לזרז את הגאולה על כאו"א מישראל – ממ"ש בגמ' שכתוצאה מזה שהושע בן אלה ביטל כל ההגבלות שהעמידו מלכי ישראל לעלות לרגל והכריז "כל הרוצה לעלות יעלה", נענש הוא וכל עשרת השבטים, מכיון שהחובה הוטלה עליהם "הואיל שאין מוחה בידם והן לא עלו" – כי לא מדובר כאן על "הטלת הקולר" שאם לא יעשו זאת אזי... אלא זירוז בלבד, ומודיעים רק את הכתוב בספרים שאין הדבר תלוי אלא בדבר א'...

התוכן הגמרא (בזמנה) קבעה ש"כלו כל הקצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה". במשך הדורות אמנם למדו ענין זה, אבל רק מזמן לזמן. במשך הדורות, גם בזמן אדה"ז וכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע וכו', גם נתפרסמו "קיצין" וכו'. עד שבא כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו והכריז ב" שטורעם " – "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה", ואז גם פרסם "קץ" (וזה נדפס ) וכו'. ולאחרי שגם מאז כבר עברו עשרות שנים, מתחזקת השאלה " עד מתי "?! הביאור היחיד שמצאת...

התוכן ידוע המנהג שפירסם נשיא דורנו והולך ומתפרסם "ללמוד ב[כל יום ממ"ט] ימי הספירה [א' ממ"ט דפים של] מסכת סוטה .. דף ליום דף ליום". ע"י שהוא מקיים זאת בעצמו, ובפרט כאשר גם מצרף אחרים , ואפי' אם רק מחליט כן – הנה "הכריע עצמו את כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה גדולה". ענין ספיה"ע הוא ע"ד העבודה דבירור ענין הסוטה ונפה"ב. שעבודה זו שבספיה"ע היתה גם בפעם הראשונה בעת יצי"מ, שהתחילו מיד לאחרי יצ...

התוכן קרבנו של מצורע הוא " קרבן עולה ויורד " [כמ"ש בראשון דפ' מצורע] שבזה מודגש הענין ד"איני מבקש כו' אלא לפי כחן" שלכן תובעים מכאו"א כפי הישג ידו בלבד. ואעפ"כ ישנו דין ש" עני שאמר קרבנו של מצורע זה עלי והי' המצורע עשיר ה"ז מביא על ידו קרבנות עשיר וכו'"! ולכאו' איך תובעים ממנו להביא קרבנות עשיר שלא כפי הישג ידו ?! אלא מזה גופא שישנו פס"ד והלכה שחייב להביא קרבן עשיר מוכרח לומר שהקב"ה יתן לו את האפש...

התוכן אם בכל יום , הן ביום (כשאצלו "אור") והן בלילה (כש"חושך" אצלו), צ"ל "יציאת מצרים" – היציאה ממיצרים וגבולים, ובאופן של " דילוג " – מהו החידוש בזה כשמגיע שבת הגדול וחג הפסח ? אלא שבמשך חגה"פ הנה בכל רגע ורגע חדור הכל ובגלוי עם יצי"מ, הן בענין החיובי שבזה והן בשלילת ההיפך מזה – "בל יראה ובל ימצא". ועד"ז בשבת הגדול נוהגים בגלוי בכמה ענינים שקשורים עם יצי"מ, ועד שנק' "שבת הגדול " ע"ש ה"נס גדול" וכ...

התוכן החיוב להזכיר יציאת מצרים פעמיים בכל יום מדגיש עד כמה זה "יסוד ועמוד" באמונתנו שצריך לחדור את כל פעולות במשך היום. כי קיום תומ"צ, ש"היא חיינו ואורך ימינו", קשור עם יציאת מצרים. וכמ"ש בתניא שע"י העסק בתומ"צ כדבעי נעשה "צווותא וחיבור" עם הקב"ה שזהו יציאה מכל המיצרים וגבולים, וזה דורש גם הכנה מצדו – לצאת ממיצרים וגבולים שלו . ואף ש"אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים" – הנה א) הרי יש לו את " הקב"ה ע...

התוכן בכינוס זה שמתקיים בימי הפסח אין צורך להסביר תוכנו של היום: 1) מצד המתכנסים , שהרי ילדי ישראל תופסים מקום עיקרי בכל עניני הפסח, שכן התחלת ה"סדר" היא בענין ד" הבן שואל", וכל המשך ההגדה הוא תשובה לשאלותיהם של הילדים. וההוראה – שהילדים צריכים להתבונן בנעשה מסביבם, ואם עדיין לא למדו – עליהם לשאול מיד, ובודאי יקבלו הסבר מההורים והמחנכים וכו'. 2) מצד התוכן דחג הפסח , שהרי נצטווינו שבכל יום יהי' "זכ...

התוכן איתא במכילתא: "יום ה' נסעו ממצרים ובאו עד רעמסס .. ובא' בשבת שהוא רביעי לנסיעתם .. אמרו להם האקטורין הגיע פרותמיזא שלכם לחזור למצרים שנאמר דרך שלשת ימים, אמרו להם, כשיצאנו ברשות פרעה יצאנו ?! .. אמרו להם האקטורין, רוצים ולא רוצים סופכם לקיים דברי מלכות, עמדו עליהם ישראל הכו מהם הרגו מהם .. אמרו להם משה (לישראל) חזרו לאחוריכם שלא יאמר פרעה שאתם בורחים ...". וההוראה : כשהיצה"ר מנסה להלעיט את ה...

התוכן בכל (א' ובפרט) יהודי יש ב' ענינים: זה שהוא יחיד וזה שהוא חלק מהכלל והציבור . ולכן גם בקרבן פסח שהי' הכנה ליציאת מצרים שאז הי' לידת עם ישראל יש בו ב' הנקודות: שהוא קרבן יחיד שנעשה ע"י רוב הציבור . וההוראה: ישנם משטרים שמתנהגים באופן של"יחיד" אין שום חשיבות והוא רק חלק מה"ציבור" ונבלע בו. שיטת התורה היא שהיחיד הוא מציאות בפ"ע ו"עולם מלא", שתמיד מתחשבים בזה ועד שלפעמים זה מכריע את ענין ה"ציבור"...

התוכן א) יחידי סגולה, כמו רבותינו נשיאינו, פועלים ע"י אמירת " טאטע איך וועל בא דיר פרעגן פיר קושיות" שגם אביו הנמצא בעולם האמת נוכח בשולחן הסדר ופונה אליו כך! אבל אמירת נוסח זה שייכת לכאו"א. ב) בזה שמכריזים בתחלת הסדר "כל דכפין ייתי ויכול וכו'" מודגש ביותר ענין הצדקה : אדם זר נכנס לבית לאחרי ששמע הכרזה זו מבעד החלון ומשתתף בסעודת החג ויש לו הכל מן המוכן ! וזאת לאחרי שבעלת הבית עמלה כ"כ שיוכלו לחגו...

התוכן זה עתה הגיעה אלי בשורה משמחת שלפני מספר שעות דברו (בטלפון) עם אנ"ש שבבריה"מ (רוסיא), ומצאו אותם עומדים בסיום התוועדות. על השאלה "מה פתאום התוועדות" היתה התשובה בפשטות – ה"ז יום ההילולא של הצ"צ ! אם הדברים כך מעבר למסך הברזל – מובן כיצד צ"ל כאן! לכן מן הראוי שימשיכו עכשיו בהתוועדות זו וכו'. א' החידושים של הצ"צ הוא שאצלו ישנו ריבוי מופלג של חידושי תורה, הן בנגלה והן בחסידות (שלא מצינו ריבוי מו...

התוכן התוועדות זו אינה קשורה עם איש פרטי אלא עם ה" קבוצה " כולה – תנועת חסידות חב"ד . ולא נוגע (כ"כ) ענינם של האנשים העומדים בראש התנועה כ"א ענינה של התנועה . אלא שכדי ליישם את כל הענינים דתורת החסידות בפועל ממש, ובפרטיות יותר, כדי שתומשך ברכה והצלחה בכל עניני עבודתם של ישראל שכללותם – לעשות לו ית' דירה בתחתונים, ובמיוחד ע"י העבודה דהפצת המעיינות חוצה – צ"ל העבודה באופן של " כולנו כאחד ", וכדי לפע...

התוכן בהערות אאמו"ר על הזהר פ' צו מביא מ"ש בגמ' [זבחים יט.]: א"ר אשי אמר לי הונא בר נתן זימנא חדא הוה קאימנא קמי' דאיזגדר מלכא (מלך פרס הי'), והוה מדלי לי המיינאי ותיתי ניהלי' (אבנטו הי' גבוה חגור מלמעלה מכנגד אצילי ידיו, והפשיטו למטה כדי לנאותו) ואמר לי "ממלכת כהנים וגוי קדוש" כתיב בכו (וצריכים אתם לנהוג עצמכם בתפארת כהנים דכתיב בהו לא יחגרו ביזע), כי אתא קמי' דאמימר א"ל אקיים בך "והיו מלכים אומנ...

התוכן ברביעי דפ' צו מדובר אודות הכנת אהרן ובניו להקרבת הקרבנות, והשיעור דיום חמישי מתחיל ב"ויגש את פר החטאת וגו'" – הקרבת הקרבנות בפועל , שזוהי התכלית דבית המקדש והמשכן. ובלשון הרמב"ם בספר יד החזקה " בית מוכן להקריב בו קרבנות ". ובעבודת ה': ב משכן ובמקדש עצמם לא ניכר הפעולה היום-יומית על העולם , משא"כ ע"י ענין הקרבנות, כמו קרבן התמיד שבכ"י, שלוקחים דברים כמו בהמה ומלח שע"ע היו בחלק ה" רשות " של הע...

התוכן 1) ההוראה מיום הרביעי בשבוע – שבו נבראו " שני המאורות ". אור הלבנה , "המאור הקטן", משתנה מיום ליום, ואפי' כשהיא במילואה אין האור מאיר בתוקף, שהרי עדיין נמצאים בחשכת הלילה – בדוגמת זמן הגלות כאשר שורר חושך בעולם מכיון שישנו יצה"ר שרוצה להחשיך שלא יראו את הוראות התורה וכו' (אלא שבזה ישנם שינויים בין ימי החול וימי שבת ויו"ט), משא"כ אור החמה , "המאור הגדול", אין בה שינויים, ותמיד היא מאירה בתוקף...

התוכן [המשך] קל יותר לילדים למלא את שליחותם הנ"ל להשפיע על הוריהם משההורים ימלאו את שליחותם... כי כדי שההורים יפעלו על הילדים צריכים לפעמים לומר מילה או לעשות תנועה קפדנית , אבל כדי שהילדים יפעלו על הוריהם לא צריכים לזה אף פעם, מצד האהבה הגדולה של ההורים לילדים. אם הילדים רק ידברו להורים בדברים לבביים היוצאים מן הלב ומתוך כבוד, ויסבירו להם שרוצים שהבית יתנהל כבית יהודי בכל המובנים, כולל להתכונן לי...