The Daily Sicha - השיחה היומית

התוכן [המשך] יהודי אינו יכול לשנות אופני השמירה שלו! כמו הדג בטבעו אינו יכול לחיות מחוץ למים, כך חיים יהודים, שהם "המעט מכל העמים", תלויים עפ"י טבע בזה שמגבירים את האיכות על הכמות ו אינם יכולים לחיות ללא תומ"צ ש" היא חיינו ואורך ימינו"! [הדיוק ב" אורך ימינו" הוא שכל יום כשלעצמו הוא "ארוך": כשהכ"ד שעות עוברים רק באכילה ושתי' וכיו"ב ללא תוכן אמיתי – אין זה "יום" של אדם כלל. כשמתנהג עפ"י התורה במשך ה...

התוכן [המשך] זה שראה המאורע המזעזע בודאי אינו "לבטלה" אלא הוא יכול וצריך ללמוד מזה הוראה עיקרית, ובכו"כ פרטים: כאשר טוען בשביל מה מתערבים לו בחייו הפרטיים שעליו להניח תפילין ולאכול כשר וכיו"ב – הוא יבחר בעצמו איך להתנהג! הנה רואים שכאשר דרשו משאר מדינות העולם להגביר את אמצעי הבטחון וכו' – לא טענו שאין להתערב בעניניהם הפרטיים אלא הבינו וקיבלו את הדרישה! ועד"ז אומרים ליהודי: בתור חלק מה"גוי קדוש" ו"...

התוכן [המשך] לכאו' הי' לימוד הזה יכול לבוא לא בדרך שד' יהודים ייהרגו ר"ל, שאפי' א ' מהם הוא "עולם מלא"! [ואיתא במשנה בנוגע לאיסור ללון הנתלה על העץ ש"המקום מצטער [אפי'] על דמם של רשעים [ כאלו ] שנשפך", והגמ' מוסיפה עוד ש(גם) יהודי הזה ה"ה "תאום" של ה'! כי מה שעשה הי' נגד רצונו האמיתי ורק "יצרו אנסו"], וללא הצער הגדול במשך שבוע שלם?! אלא רואים שדוקא מאורע הנורא הזה זעזע את כולם והסיקו שיש לחזק מיד...

התוכן בנוגע למאורע שקרה לאחרונה שזעזע את העולם ["מבצע אנטבה"] ישנם כמה נקודות: רואים שכאן ניצח האיכות את הכמות, שהרי בכמות היו החיילים וכלי-נשק שבידם במיעוט. ועוד ועיקר – אצל החיילים עצמם ניצח האיכות – הרוחניות , את הכמות – החשבונות שמצד הגוף מצדם לא הי' מקום שיכניסו א"ע לזה. הנצחון הי' מכיון ששללו החשבונות של מקום וזמן, ושל "מה יאמרו 'חברים הטובים'"... וזהו מפני שהנשמה , הקשורה עם ה' , ניצחה את ה...

התוכן דוקא באותם דורות שבהם הי' מצב של יאוש וכו' נתגלו רזין דרזין דאורייתא (בתורת החסידות) עד לאנשים פשוטים. כי – היא הנותנת : מצד גודל אהבת הקב"ה לכאו"א מישראל – כידוע מאמר הבעש"ט שאהבת הקב"ה לכאו"א מישראל היא שלא בערך יותר מאהבת הורים זקנים לבנם יחידם שנולד להם לעת זקנותם – נותן ה' את ה"אבן יקרה" שבכתר המלך, רזין דרזין דאורייתא , כדי להציל על ידה את "בן המלך". וזה מתגלה ע"י תורת הבעש"ט והולך ומי...

התוכן 1. א) גם אלו שלא זכו לראות את הרבי, הנה ע"י לימוד תורתו וקיום הוראותיו ה"ה " מקושרים ", ועד באופן של דביקות ! ב) כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר בנוגע לאדמו"ר מהר"ש, שעם היותו בעל יסורים , הי' מקבל כ"א בשמחה וחיוך ( אמיתי ) על פניו, ועד"ז הי' אצל נשיא דורנו ש"את חלינו הוא נשא וגו'", ומ"מ קיבל את כולם בשמחה. ועוד . 2. גם לאחרי שאלת הגמ' "וכי בכדי חנטו חנטייא וכו' אינה מתחרטת מקביעותה ש"יעקב אבינו לא מת"...

התוכן 1) כאשר הרבי מתעלה בעלי' שלא בערך צ"ל שינוי שלא בערך גם מצדנו. ואפי' אם ה"פתחו לי" הוא רק "כחודה של מחט", אבל זהו מתוך רצון וקבלה בלב שיהי' מה שיהי' , הרי הוא הולך עם הרבי – אז לוקחו הרבי עמו בכל עליותיו. ועפ"י תורת המגיד "דע מה למעלה – (הכל הוא) ממך" מובן שה"הזזה" אצלו פועלת למעלה עלי' שלא בערך, ועי"ז מעמידים גם אותו בעלי' שלא בערך. 2) ממ"ש "אז ישיר משה וגו'" (ולא "אז שר ") דרשו חז"ל "מכאן...

התוכן השם " תמוז " מוזכר בתנ"ך כשם ע"ז הקשורה עם החמה – " הנשים .. מבכות את התמוז " [כי חשבו שההשפעה שלהם באה מהחמה, ולכן כשהיתה עוברת תקופת תמוז היו מבכות אותה וכו']. בגלל ש הנשים פטורות מלימוד התורה וכיו"ב ובמילא עסוקות יותר בענינים גשמיים וזה גורם להן לתת חשיבות יתר לענינים גשמיים , והן גם אחראיות על הוצאות הבית בפועל , ולכן אִתָּן צ"ל השתדלות מיוחדת שיכירו שעל האדם לעשות רק את הכלי לפרנסה, אבל...

התוכן סיפור ע"ד המאסר של אדמו"ר מהריי"צ נ"ע (שיום הולדתו חל בחודש זה ) בילדותו בגלל שצעק על שוטר שהכה יהודי וכו', ובהיותו במאסר שמע גניחות (שלאח"ז התברר שזה הי' מהעגל שהשוטר גנב מהיהודי וכו') ונבהל, ונזכר שה' שומר עליו וכו' והתחיל לחזור משניות בע"פ, וכשחזר הביתה אמר לו אביו, שבזה שחזר שם משניות בע"פ ראו את החילוק שבינו לבין העגל שגם ישב שם, וההוראה: על כל ילד יהודי לדעת פסוקים ומשניות בע"פ ולחזור...

התוכן אחז"ל " לפיכך נברא אדם יחידי ללמדך" שכל א' מישראל הוא " עולם מלא ": ה' שינה את אופן בריאת האדם כדי שכל יהודי, אפי' בעקבתא דמשיחא ובחו"ל, ידע שכל יהודי הוא " עולם מלא "! ו"עולם מלא" במעמד ומצב בעת בריאת אדם " בגן עדן מקדם " – שבזה נכלל כל סדר השתלשלות שנברא "בשביל ישראל"! וזה מחזק עוד יותר המדובר כמ"פ אודות מצות "פרו ורבו" – שגם לאחרי הולדת בן ובת יש להשתדל בהולדת ילדים נוספים. ופשיטא שאין מק...

התוכן אדה"ז כותב באגה"ק: "שמעתי מרבותי כי אילו נמצא מלאך א' עומד במעמד עשרה מישראל יחד, אף שאינם מדברים בדברי תורה , תפול עליו אימתה ופחד בלי גבול משכינתא דשריא עלייהו עד שהי' מתבטל ממציאותו לגמרי "! הינו שעצם מציאותם של עשרה מישראל יחד, ממשיך גילוי שכינה באופן גדול כ"כ, שלמע' גם מדרגת האלקות שמהווה " עלמא דאתכסיא " (מלאכים)! ולאידך גיסא: גדלה עוד יותר מעלת "עשרה שיושבין ועוסקין בתורה " [אבות פ"ג...

התוכן [המשך] עוררו לפנ"ז שלפני קבלת החלטה חדשה יש לעשות חשבון צדק אם קיימו בפועל ההחלטה שלפנ"ז. ואי"ז "חשד" בעלמא, אלא הי' בזה "מעשה מבהיל" בפועל ! באה"ק: לפני כמה שנים הגיעו כמה רבנים מארה"ב לביקור באה"ק בכ"מ וכו' ופירסמו החלטה לדאוג להתקנת מזוזות במקומות המחוייבים וכו'. כבר עברו כמה שנים מאז שחזרו לארה"ב ועד היום הזה לא ניתוסף אפי' מזוזה א' על יסוד החלטה זו! בחו"ל: לפני כמה שנים פירסם ועד מסויים...

התוכן חדשים אלו הוא הזמן שבו מתקיימים כל מיני כנסים בענינים שונים ומקבלים החלטות וכו'. אבל לצערנו הגדול, כפי שהי' גם בעבר, הנה גם בעבור שנה מאז כנס פלוני וקבלת החלטות וכו', עדיין לא ניכר שום שינוי בנוגע למעשה בפועל , ש" הוא העיקר "! ולכן הי' כדאי שבכנס הבא, הנה לפני קבלת החלטות חדשות יערכו חשבון צדק כמה ניתוסף במעשה בפועל במשך השנה מאז קבלת החלטות (דומות) בכנס האחרון , ואם יתברר שחסר בזה – יש למצו...

התוכן הרמב"ם, בשיעור היומי (תרומות רפ"ה), כותב: "אין תורמין אלא מן היפה שנאמר בהרימכם את חלבו ממנו". וזה קשור עם הענין דאהבת ישראל שהרי נתינת תרומה לכהן היא כדי לספק לכהן את כל המצטרך לו ויש לתת לו " מן היפה " דוקא (וענין זה מהווה גם לימוד כללי לכללות המצוות (שהרי כל עניני התומ"צ כלולים זב"ז) כמ"ש הרמב"ם ש" כל דבר שהוא לשם הא-ל הטוב שיהי' מן הנאה והטוב וכו'"). ועד"ז מודגש הענין דאחדות ישראל בזה שי...

התוכן מזמור ק"ט בתהלים הוא מזמור קשה , "אַ שטריינגער". ובמילא ה"ז חל על הענינים שיכולים לנגוע ח"ו בהפצת עניניו של בעל יום ההולדת והגאולה. אמנם בודאי שיש במזמור זה גם עניני טובה וברכה . בפסוק ל' נאמר "אודה ה' בפי ובתוך רבים אהללנו": " אודה ה' " – הודאה וברכה לה' מכיון שנותן לכאו"א מישראל טוב הנראה והנגלה בגו"ר, ובאופן של " מאוד ". " בפי " – ההודאה באה לידי ביטוי בדיבור, בפה , שמנצל כח הדיבור להודות...

התוכן 1) כאשר יהודי רואה שמשיח לא בא, הנה אף שבנוגע לעבר מבין שבודאי יש טעם לזה, אבל בנוגע לעתיד צריך לצעוק ולתבוע " עד מתי ?!" רוצים לצעוק "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו" בתור "גאולי ה' אשר גאלם מיד צר" לשון עבר , כפי שאומרים במזמור ק"ז שבתהלים , מזמור השייך לשנת הק"ז . ומכיון שנשיא דורנו מתחיל כעת לומר מזמור זה, עליו לעורר רחמים למעלה או על ב"ד של מטה שצ"ל "אשר גאלם " לשון עבר ! ביאת המשיח בעגלא...

התוכן ביאור בפרק שני דפרקי-אבות משנה ג' "הוי זהירין ברשות שאין מקרבין לו לאדם אלא לצורך עצמן נראין כאוהבין בשעת הנאתן וכו'" כ" מילתא דחסידותא ": " רשות " קאי על ה"שליטין" של ה"עיר קטנה" שבכ"א, השכל שבראש והרגש שבלב וכו'. ובזה גופא ב' אופנים: א) אדם שה"רשות" ששולט בו הוא היצה"ר , ונראה כ" אוהבו ", כי אומר לו דברים שהוא אוהב לעשות - ללכת אחר נטיית לבו .., ומ"מ אין לחשוב שעם "רשות" כזה אין צריך להתעס...

התוכן לקט שיחות בענין החיוב לסיים בדבר טוב : 1) מבואר בשער הכולל שסיום פרק ה' דמס' אבות הוא באמת ב"בן מאה כאילו מת וכו'", וזה שמסיימים במשנה שלפנ"ז "לפום צערא אגרא" הוא בגלל החיוב לסיים בדבר טוב. אבל בסדור אדה"ז הסיום הוא ב"בן מאה וכו'", כי הרי לא מסיימים בזה אלא באמירת "רבי חנניא בן עקשיא אומר וכו'". 2) זה שבהתוועדות הקודמת כשדובר ע"ד החיוב לסיים בדבר טוב בקשר למשנה "לפום צערא אגרא", לא הזכירו את...

התוכן מכיון שכל פרט שבעולם נברא ע"י ה' – מובן שבכל פרט צ"ל ניכר הקשר שלו עם ה', ומכיון שה' הוא אין - סוף – צ"ל בכל פרט ענין של אין-סוף . ובכחו של ה', שהוא "נמנע הנמנעות", להכניס ענין של אין-סוף בדבר הכי מוגבל וקטן . וככל הענינים – ענין זה מתחיל בתורה , ומזה נשתלשל כן גם במציאות העולם. ענין זה מתבטא גם במוחש במציאות העולם, ובמיוחד בתקופתנו, שאמנם זו תקופה רבת-מהומות וטשטוש הגבולים, אבל לאידך, ככל ש...

התוכן לנשים ובנות ניתנה שליחות מיוחדת בענין החינוך מפני התכונה של קירוב ורוך שבהן שנדרש לעבודת החינוך שצריכה להיות מתוך קירוב – "ימין מקרבת" (ורק לאחר מכן אפשר לחשוב אודות הגישה של "שמאל דוחה", כדי לשחרר את המחונך מתכונות בלתי-רצויות ש" נדבק " מבחוץ, כדבר זמני ). מכיון שבודאי יש לכל בת בישראל רגש נשמתי-פנימי לזכות לבנות בית משלה מבורך בבנים ובנות – הרי בעודה ילדה, ועאכו"כ כשהיא מתבגרת, עלי' לחנך א...

התוכן במס' ברכות: "בשאלה שאני" (שהשואל שואל כעני על פתח שאינו מרים ראש לשאול שאלה גדולה ), ופריך, "בשאלה נמי הכתיב [בשיעור תהלים דיום ט"ז בחודש] הרחב פיך ואמלאהו", ומשני, "ההוא בדברי תורה הכתוב כתיב", משא"כ בשאלת צרכיו. וצ"ל: 1) הרי אם אדם מרגיש ש" מרובים צרכי עמך", מ"ע מן התורה שיתפלל ויבקש מה' שימלא לו את כל צרכיו ?! 2) בירושלמי מס' תענית איתא "רשב"ל אמר אם סדרתה תפילה לא תהא מיצר פיך אלא הרחב פ...

התוכן א' הסיפורים שכ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר מה שקרה כשהמאסר הי' עוד בתקפו: מיד כשנכנס למאסר החליט בתוקף לא להתפעל מהם כלל ולהחשיב אותם לאין ואפס ! ביום ה', אדר"ח תמוז, בשעה 11:00 בבוקר, נכנסו אליו ג' שוטרים וציוו עליו לקום! (לקבל הודעה) כיון שזה הי' סימן לקבלת מרותם, אמר באידיש , שלא יקום ! אמר לו א' מהם (שהבין אידיש) ש יכו אותו! ענה: נו ..., עשו כך והלכו. נכנסה עוד קבוצת שוטרים וביניהם לולאוו (שהי' מ...

התוכן ענינו המיוחד של יום י"ג סיון ‏ – ‏היום שלאחרי סיום ימי התשלומין של חג השבועות, זמן מתן תורתנו: לאחרי שנסתיימה עבודת הקרבנות דזמן מ"ת, שענינה ברוחניות (שזה שייך גם בזמן הגלות) הוא הקרבת החיות והעונג בלימוד התורה , התבוננות ויגיעה בתורה מתוך חיות ועונג, הנה ב י"ג סיון מתחילה העבודה שלאח"ז , שעיקרה‏ – ‏"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה ", שעניני התורה שלמד במשך הימים שלפנ"ז באים לידי מעשה בפועל בחיי...

התוכן י"ב סיון הוא סיום ימי התשלומין דחג השבועות . ענין ה"תשלומין בעבודה: " תשלומין " פירושו הן השלמת החסרון , והן מלשון " שלימות "‏ – ‏אפי' כאשר לא חסר מאומה בעצם העבודה, אעפ"כ, שייך תמיד להוסיף בשלימות העבודה. וההוראה: אע"פ שבודאי היתה אצל כאו"א מישראל העבודה דזמן מ"ת בשלימות, אבל מפני שהוא ממשיך להתעלות בעבודתו מיום ליום דימי התשלומין עד לרגע האחרון של י"ב סיון ‏ – ‏עליו להמשיך ולהוסיף שלימות ב...

התוכן הוראה ממ"ש בשיעור תהלים היומי , מזמור ששים, "נתת ליראיך נס להתנוסס וגו'" בקשר עם ימי התשלומין דחה"ש: כאשר ה"יצר" בא לבנ"י וטוען כיצד יכולים להיות בטוחים שיוכלו למלאות תפקידם כראוי, ובעניננו - לעסוק בעניני תשלומין דחה"ש, והרי "אתם המעט מכל העמים"?! וע"ז באה ההוראה שהקב"ה נותן ליראיו " דגל " ("נס") שיוכלו להניפו לכל רוח ("להתנוסס") ולהראות לכל העמים שהוא משתייך לדגלו של הקב"ה ! ועוד יותר: הקב"...