The Daily Sicha
The Daily Sicha - השיחה היומית
"The Daily Sicha" is a daily discourse of the Lubavitcher Rebbe. The Sichos for Sicha Yomis are chosen from throughout the thousands of hours of the Rebbe's talks, based on their appropriateness toward each day.https://thedailysicha.com/
Určitě navštivte web podcastu a podpořte jeho tvůrce: thedailysicha.com
Autor
The Daily Sicha
Kategorie
Web podcastu
Nejnovější epizoda
19. lis 2026
Kde poslouchat?
Podcasty v aplikaci Replaio Radio Už brzyPodcasty míří do aplikace už brzy. Nainstaluj si ji teď a jako první uvidíš úplně nový pohled na podcasty
Epizody
יום ב' פ' ויצא, ד' כסלו, ה'תשפ"ו 24.11.2025 9:48
התוכן 1) בהתוועדות חסידית שנערכה באה"ק התבטא א' המסובים אודות פלוני בן פלוני, שכעת, בהיותו ב"עולם האמת" ורואה את מעלת לימוד החסידות, מקנא הוא בהתלמיד הכי קטן של תומכי תמימים. ובאמת – זוהי גמ' מפורשת: "עתיד הקב"ה לעשות שבע חופות לכל צדיק וצדיק .. כל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו", דכיון שבעוה"ז לא למד ענינים אלו ה"ז "חופת חבירו " ואינו יכול להכנס לשם, ואעפ"כ מכיון שעכשיו רואה את יוקר הדבר, ה"ה נדחק...
יום א' פ' ויצא, ג' כסלו, ה'תשפ"ו 23.11.2025 11:02
התוכן ביאור בפנימיות הענינים במ"ש [בראשון דפ' ויצא] "והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו". דלכאו' הי' צ"ל " יורדים " ואח"ז " עולים "? [על שאלת המלמד של ה"רוזשינער" ממנו למה לא חשב בעצמו לשאול שאלה זו ענהו "אויף א חלום איז קיין קושיא ניט..."], כי כאשר מלאך יורד למטה ליהודי ה"ז עלי' בשביל המלאך, כי מלאך הוא מוגבל , אבל נשמה למטה קשורה עם עצומ"ה הבלתי מוגבל ! וזהו אפי' אם היהודי הוא במצב של " שינה ", (...
יום ועש"ק פ' תולדות, יום הבהיר ר"ח כסלו, ה'תשפ"ו 21.11.2025 9:40
התוכן מעלת חודש כסלו שהוא חודש השלישי דחדשי החורף , שאז מודגשת מעלת עבודת האדם מצ"ע , עפ"י המבואר בכ"מ דהעבודה של חדשי הקיץ היא באופן של " אתערותא דלעילא ", ואילו העבודה דחדשי החורף , ימות הגשמים שבאים ע"י הקדמת ה"ואד יעלה מן הארץ ", היא באופן של " אתערותא דלתתא ". בקביעות ר"ח כסלו בש.ז. מודגש הענין של "מלכתחילה אריבער": א) "תהא שנת נסים ". ב) ר"ה חל להיות בשבת . ג) ר"ח ביום השלישי " שהוכפל בו כי...
יום ה' פ' תולדות, כ"ט מרחשון, ה'תשפ"ו 20.11.2025 11:29
התוכן ג' האבות אברהם יצחק ויעקב חיו ביחד ט"ו שנה. ועד"ז באבות החסידות – הבעש"ט, המגיד ואדמו"ר הזקן. מספר ט"ו הוא כנגד האותיות י"ה דשם הוי' שמורים על חכמה ובינה , שזהו החידוש דחסידות חב"ד – שהעבודה שבלב , החידוש דתורת החסידות בכלל , תהי' קשורה עם חב"ד . בנוגע לעת"ל כתיב "ביום ההוא יהי' וגו'" – ב"פ י"ה , שגם ו"ה יהי' כמו י"ה, ועפ"י מאחז"ל " שלשה הטעימן הקב"ה בעוה"ז מעין עוה"ב . . אברהם דכתיב בי' בכל...
יום ד' פ' תולדות, כ"ח מרחשון, ה'תשפ"ו 19.11.2025 9:35
התוכן כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר: פעם בעת התוועדות אביו כ"ק אדמור (מוהרש"ב) נ"ע, נכחו חסידים בעלי צורה, ועל השולחן היתה מונחת "גריקענע קאַשע" (דייסת כוסמת), וא' המסובים אכל בינתיים ה"קאַשע" מתוך תענוג. ואמר לו כ"ק אדנ"ע: שכחתם שהנכם אוכלים "קאַשע"?!... וההסברה בזה: באותה התוועדות דובר בעניני אלקות עד שחסיד זה נתעורר מזה ברגש של תענוג מוחשי, ובהיותו במצב של "התפשטות התענוג", נמשך מזה התענוג באכילת ה"קאַש...
יום ג' פ' תולדות, כ"ז מרחשון, ה'תשפ"ו 18.11.2025 10:02
התוכן כ"ז מרחשון , שחל השנה ביום השבת, הוא יום השמיני להולדת כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע . ידוע שהברית שלו נדחה ליום ב' דחנוכה. ויש לברר בנדון כזה מתי צ"ל ההנהגה ד"הימים האלה נזכרים ונעשים" בקשר לענין הברית בשנים שלאח"ז – האם ביום השמיני ליום ההולדת , ובנדו"ד ב כ"ז מרחשון , כיון שבשנים שלאח"ז אין את הטעמים לדחי' (כמו שרואים שבזמננו חוגגים זמן מתן תורה ביום החמישים לספיה"ע אף שבפעם הראשונה זה הי' ביום...
יום ב' פ' תולדות, כ"ו מרחשון, ה'תשפ"ו 17.11.2025 7:31
התוכן א) נאמר בסיום שני דפ' תולדות "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'", ולכאו' ה" ויברכהו ה' " היא הסיבה לזה ש"וימצא בשנה ההיא מאה שערים" ולמה זה נאמר לאח"ז ? אלא שכשיהודי מקיים ציווי ה' "שש שנים תזרע שדך" אף שה"ארץ קשה" וה"שנה קשה" (רש"י) מגיע לו שימצא " מאה שערים "! ואח"ז בא ה"ויברכהו ה'" – תוספת ברכה שבאין ערוך לעבודתו! ב) מציאותו של יהודי קשורה עם הנהגה שלמע' מן הטבע ,...
יום א' פ' תולדות, כ"ה מרחשון, ה'תשפ"ו 16.11.2025 11:24
התוכן במענה על שאלת רבים איך אלו שיכלו לשבת וללמוד תורה באופן של "יגדיל תורה ויאדיר" – נוסעים למקומות רחוקים לעסוק ב" ופרצת "?!: מסופר בכתובות (קג:) אודות ר' חייא שהי' בעצמו צד צביים ופושט עורם וכותב על הקלף את הה' חומשי תורה ומלמדם לה' ילדים, ואת הו' סדרי משנה ומלמדם לו' ילדים, וכ"א מהם הי' מלמד להאחרים את מה שהוא למד וכו'. ר' חייא בעצמו עשה כל זה ולא סמך על אחרים (אף שהשאלה "תורתו מתי נעשית" הית...
יום ועש"ק פ' חיי שרה, כ"ג מרחשון, ה'תשפ"ו 14.11.2025 10:20
התוכן בקשר לענין ה"מבצעים" ישנם הטוענים איך מעמידים את התורה על 5-6 מצוות בלבד? הנה: א) ע"ד מ"ש בגמ' מכות "תרי"ג מצוות נאמרו לו למשה . . בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר וצדיק באמונתו יחי'", שהפירוש הוא שמצות אמונה היא יסוד שתביא לקיום כל המצוות , ועד"ז בנוגע ל"מבצעים". ב) המענה כלפי טוען הטענה – 'אני מדבר על מצוות אלו, דבר אתה על שאר המצוות'! במקום למנוע מבנות ישראל להדליק נש"ק ולהאיר בכך את הבית! ט...
יום ה' פ' חיי שרה, כ"ב מרחשון, ה'תשפ"ו 13.11.2025 11:09
התוכן בקשר למה שעורר לאחרונה שכל בת שהגיעה לחינוך תדליק נש"ק: 1) אף שאדה"ז פוסק בנוגע לנש"ק "פשוט דבני ביתו א"צ נר לכל אחד ואחד ", ידוע שבבית אדה"ז עצמו הדליקו משהגיעו לחינוך ! ויש לנהוג בפועל לפי ה" מעשה רב ". 2) טענו שהפעילות בזה יכולות לגרום שנשים תדליקו נש"ק לאחרי השקיעה – הנה ב' סיפורים במעשה בפועל : 1. התקבל מכתב מאשה שכותבת שהיא היתה מדליקה נש"ק בכל ע"ש של השנה באותה שעה – 6:00 בערב, וכתוצא...
יום ד' פ' חיי שרה, כ"א מרחשון, ה'תשפ"ו 12.11.2025 10:34
התוכן בחסידות מבואר (בביאור מאחז"ל "יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים", שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה [בשלישי ורביעי דפ' חיי-שרה], והרבה גופי תורה לא ניתנו אלא ברמיזה ") שהענין דשידוך יצחק ורבקה הוא הענין ד" יחוד מ"ה וב"ן " ("מיין עילאין " ו"מיין תתאין "), וזהו כללות הענין דעבודת האדם : "מ"ה" קאי על התורה – בחי' " שמים ", ו"מן השמים השמיעך את קולו" – המשכה מלמעלמ"ט , ו"ב"ן" קאי על המצוות...
יום ג' פ' חיי שרה, כ' מרחשון – יום ההולדת של כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, ה'תשפ"ו 11.11.2025 11:41
התוכן ידוע פתגם של בעל יום ההולדת לפני הסתלקותו: "איך גיי אין הימל און די כתבים לאָז איך אייך". שהכוונה בזה היא – שע"י הלימוד בכתבי החסידות שלו, שבהם הכניס את עצמותו , יש לנו אותו עצמו כפי שנמצא במצב של עלי' השמימה ; גם החידוש שנפעל ביום ההולדת שלו בכל שנה שייך ונפעל גם אצל כל ההולכים באורחותיו כו', ובפרט הלומדים כתביו באופן של " יתפרנסון ", בהבנה והשגה דוקא, שעי"ז נעשה "יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו"...
יום ב' פ' חיי שרה, י"ט מרחשון, ה'תשפ"ו 10.11.2025 10:30
התוכן כמה הוראות ממ"ש בשני דפ' חיי שרה: 1) "ויקם שדה עפרון" וכמ"ש בפרש"י "תקומה היתה לו שיצא מיד הדיוט ליד מלך": כאשר יהודי לוקח דבר גשמי לרשותו ועושה ממנו תשמישי קדושה וכיו"ב פועל בו "תקומה", שיוצא מגדר "מילי דהדיוטא" ונעשה דבר של קדושה השייך לרשותו של ה', מלך העולם. 2) "ואברהם זקן בא בימים" וכמ"ש בזהר שכל ימיו היו מלאים בעניני תומ"צ: שלא יישאר אפי' רגע א' מהיום שאינו מנוצל לעניני תומ"צ. 3) "ואבר...
יום א' פ' חיי שרה, י"ח מרחשון, ה'תשפ"ו 09.11.2025 12:01
התוכן מובא במדרש ש מערת המכפלה הוא א' מג' מקומות " שאין אומות העולם יכולים להונות את ישראל לומר גזולים הן בידכם , ואלו הן: מערת המכפלה ובית המקדש וקבורתו של יוסף מערת המכפלה דכתיב [בראשון דפ' חיי שרה] וישמע אברהם אל עפרון וישקול אברהם לעפרון גו'...", ועכ"ז רואים היום דבר פלא שההתנגדות הכי קשה של אוה"ע היא דוקא בנוגע לג' מקומות אלו, וזה בא מרגש הנחיתות כלפי אוה"ע והרצון להדמות אליהם וכו', וזוהי גם...
יום ועש"ק פ' וירא, ט"ז מרחשון, ה'תשפ"ו 07.11.2025 12:19
התוכן כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר פעם אודות המאורע שאירע בי"ב תמוז ה'תרנ"ה ב"אוהל" בליובאוויטש, כשהלך לשם עם אביו, כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע: כשהגיעו לשם, פתח אביו את ארון הקודש וחזר על חצי הא' של אגה"ק "חגרה בעוז מתני'". לאח"ז אמר לו שבפני אבותיו הק' ה"ה "כורת ברית" אתו ומוסר לידיו את ההנהלה של עסקנות ציבורית בגו"ר, ומביא אותו ל"עקידה", והרי בענין ה"עקידה" צ"ל עוקד ונעקד כדי שיהי' כפי הרצוי . התחלת העבוד...
יום ה' פ' וירא, ט"ו מרחשון, ה'תשפ"ו 06.11.2025 11:15
התוכן במזמור ע"ח שבתהילים מצינו דבר פלא לכאו': התחלת המזמור (שמורה על תכליתו) הוא "האזינה עמי תורתי ", וכמ"ש בהמשך המזמור גודל ההכרח בלימוד התורה ובקיום המצוות "ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל" וכו', אבל בהמשך המזמור מקשר כ"ז בסיפור באריכות ובפרטיות אודות " נפלאותיו אשר עשה " בארץ מצרים , והמכות וכו'! עד שכו"כ ענינים שאומרים בהגדה בליל הסדר לומדים מפסוקים אלו שבמזמור זה. ובזה מודגש אפי' בתושב"כ גו...
יום ד' פ' וירא, י"ד מרחשון, ה'תשפ"ו 05.11.2025 10:35
התוכן עבודת אברהם אבינו היתה מתוך אהבה , והראי' ע"ז מביאה הגמ' ממ"ש "זרע אברהם אוהבי ". וביאר אדמו"ר האמצעי בצעירותו הטעם שהלימוד הוא דוקא ממ"ש ביחס ל" זרע אברהם" ולא מאברהם עצמו , כי מכיון שהקב"ה בעצמו דיבר עם אברהם וכו' אין פלא שהיתה אצלו ענין האהבה, אבל כשגם " זרע אברהם" הם "אוהבי" זוהי הראי' שענין האהבה אצל אברהם הי' מצד תכונת נפשו מצ"ע . ואע"פ שמבין ה"זרע אברהם" היו דורות שההנהגה בהם היתה בא'...
יום ג' פ' וירא, י"ג מרחשון, ה'תשפ"ו 04.11.2025 11:58
התוכן [המשך] ועד"ז בנוגע המענה לשאלה הנ"ל, איך מובן ששייך להשפיע על כל העולם "לעשות צדקה ומשפט", שיש בזה ב' גישות – " הגדיל " ו" הפליא ". " הגדיל " – מסבירים להם עפ"י שכל : מגלים לכל אלו שעדיין אינם מתנהגים באופן של "צדקה ומשפט" – ש רצונם האמיתי הוא שיהי' "צדקה ומשפט" בעולם, דבלי זה יכול הדבר להזיק להם . אבל כדי שה"צדקה ומשפט" יהי' מיוסד על "ושמרו דרך ה' ", מכיון שזהו רצונו ית' וצריך לציית לו (ולא...
יום ב' פ' וירא, י"ב מרחשון, ה'תשפ"ו 03.11.2025 11:09
התוכן ישנם המקשים: איך יכולים מיעוט קטן של אנשים להפיץ מעיינות לכל ישראל , ועד"ז להשפיע על מליוני איש בכל העולם (וביניהם גם אלו ש" דרכם להזיק ") "לעשות צדקה ומשפט "?! והמענה: הרי הוא מאמין, שהקב"ה , בורא העולם ומנהיגו שמשגיח על כאו"א בהשג"פ, צווהו לעשות כך, וא"כ בודאי שיש לו את הכחות להצליח בזה. אבל גם עפ"י שכל אפשר להבין שאפשר להצליח בזה, ובהקדם ביאור ב' הלשונות במ"ש אדה"ז בקשר לגאולה שלו בי"ט כס...
יום א' פ' וירא, י"א מרחשון, ה'תשפ"ו 02.11.2025 10:13
התוכן 1) מסופר בתורה אודות המסירת נפש שהי' לרחל שיהי' לה בן. וכמדובר כמ"פ שאין מקום לשקו"ט אם קיימו כבר מצות פרי' ורבי' אז מהו ההכרח לעוד ילד וכו' – מצוה הראשונה בתורה היא "פרו ורבו" עד ש" ומלאו את הארץ וכבשוה "! ופסק-דין בהלכה הוא שכל ילד הוא 'עולם מלא "! ואפי' אם יש טעם אמיתי למה לדחות א"ז – יש לסמוך בזה על הקב"ה שהוא "עצם הטוב", ומשגיח בהשגחה פרטית על כל אחד ואחת שכ"א מהם הוא " עולם מלא " (במכ"...
יום ועש"ק פ' לך לך, ט' מרחשון, ה'תשפ"ו 31.10.2025 11:48
התוכן עמ"ש בזהר פ' תזריע שר' אלעזר ור' אבא הלכו בדרך ופתח ר' אלעזר ודרש עה"פ [בראשון דפ' לך לך] "אמרי נא אחותי את" וכו', מסביר אאמו"ר הטעם שדרש על פסוק זה דוקא, כי ר' אלעזר ור' אבא הם בדוגמת אברהם ושרה (חכמה ובינה), ולכן בהליכתם בדרך דרש על פסוק זה המדבר בהליכת אברהם ושרה בדרך . ויש לבאר גם שייכות הענינים בתוכן , ובהקדמה: אע"פ שהליכת אברהם ושרה בדרך היתה כפשוטו (כידוע הסיפור בימי הרשב"א בקשר לזה),...
יום ה' פ' לך לך, ח' מרחשון, ה'תשפ"ו 30.10.2025 10:38
התוכן החינוך שהורים נותנים לילד (או המחנך) מבוסס על שני הפכיים: מצד אחד קובעים בנפשו עקרונות ויסודות שמהם אין לזוז בכל מקום ובכל זמן – בנוגע לבני אדם בכלל אלה הם עקרונות הצדק והיושר וכו', ובנוגע לישראל בפרט – האמונה האיתנה בה' אחד ובתורתו, ש"זאת התורה לא תהי' מוחלפת" וכו'. ומצד שני מדגישים לו שאין לעמוד במקום אחד אלא שחייבים לשגשג ולגדול , וזה גופא – שצריך להשתנות תמיד ולעלות בקודש – הוא יסוד תמיד...
יום ד' פ' לך לך, ז' מרחשון, ה'תשפ"ו 29.10.2025 9:12
התוכן [המשך] מכיון שבקשת צרכיו מה' הוא מ"ע מן התורה, ואסור לאדם לצער את גופו – כיצד מותרים אלו שגרים בסמיכות לירושלים לדחות את שאלת הגשמים שצריכים מיד אחרי החג ( בודאות ) – בגלל הדאגה לטובת ה"אחרון בישראל" (מצד הספק )?! והביאור: כאשר יהודי חדור ברגש של אהבת ישראל כדרוש – הרי בידעו שקיימת אפשרות ש"אחרון שבישראל" יצטער על הגשם – לא יתכן שירגיש צורך בירידת גשמים להשקות את שדותיו, ולא יתכן שיהנה מזה!...
יום ג' פ' לך לך, ו' מרחשון, ה'תשפ"ו 28.10.2025 9:02
התוכן ארץ ישראל צריכה גשמים מיד אחר חג הסוכות, ומ"מ מתחילים לשאול גשמים שם רק מז' מרחשון , ט"ו יום אחר החג , "כדי שיגיע האחרון שבישראל שעלה לרגל, לביתו לנהר פרת, שהוא מקום ישוב היותר רחוק מירושלים, ולא יעצרנו הגשם" [אדה"ז בשו"ע]. ובזה מודגשת הענין דאחדות ישראל : שאלת גשמים מיד אחרי החג היא צורך חיוני ביותר לקיומו של האדם, ולאידך, טובתו של "אחרון שבישראל" שלא ירדו גשמים עד שיגיע לביתו "שלא יעצרנו ה...
יום ב' פ' לך לך, ה' מרחשון, ה'תשפ"ו 27.10.2025 12:42
התוכן סיום שלישי דפ' לך לך הוא: "ויאהל אברם ויבוא וישב באלוני ממרא אשר בחברון ויבן שם מזבח לה'". והנה בניית מזבח זה בחברון (שה' מזבח השלישי שבנה) היתה מפני היותו " מקום שהמליכו בו דוד ושם כרתו ברית " (מדרש הגדול), שמלכות בית דוד היא מלכות נצחית באופן של כריתת ברית ע"י התאחדות כל בנ"י בחברון להמליכו עליהם עד עולם – עד הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו שיהי' מ"בית דוד ", וכמו שאומרים בקידוש לבנה...
Podobné podcasty
Replaio není vydavatelem podcastů; názvy pořadů, obálky a audio patří jejich autorům a šíří se přes veřejné RSS kanály