דף יומי לנשים - הדרן

הגמרא עושה ניסיון אחרון לענות על השאלה האם אוויר המזבח יכול לקדש פריטים פסולים כשם שהמזבח עצמו מקדש. הניסיון נדחה . המשנה מלמדת שכלי שרת המיועדים ל נוזלים מקדשים נוזלים, וכלים המשמשים לייבש מקדשים דברים יבשים. כלי נוזלים אינם מקדשים יבשים, ולהיפך. אם כלי שרת נוקבו, הם מקדשים רק אם עדיין יכולים לשמש את תפקידם המקורי ונשארים שלמים. כל הקדשה מתבצעת רק בתוך העזרה . שמואל מגביל את הדין הראשון של המשנה...

רב ה ורב חסדא נחלקו בשני עניינים. אם פריטים שלא נשרפו כליל על גבי המזבח, הוסרו לפני חצות והוחזרו לאחר חצות – באיזה שלב הם נחשבים כמעוכלים כך שאין צורך להחזירם שוב על המזבח אם יוסרו פעם נוספת (בהנחה שעדיין לא הפכו לאפר, שאז ממילא אין צורך להחזירם)? רבה אומר: בחצות של הלילה הבא, ואילו רב חסדא אומר: בעלות השחר. אם לא הוחזרו עד לאחר עלות השחר, רבה עדיין פוסק שחצות של הלילה הבא הופכת אותם למעוכלים, ואי...

דברים שבכלל לא מיועדים למזבח, אם עלו, ירדו. לפי המשנה, בקרבן עולה, דברים המחוברים לבשר אך אינם הבשר עצמו – כגון עצמות, פרסות, קרניים וגידים – נשארים על המזבח אם הם מחוברים לבשר. אולם אם הם נפרדו, יש להסירם מן המזבח. דין זה נלמד משני פסוקים שונים בתורה: בויקרא א:ט נאמר בקרבן עולה שכל דבר נשרף על המזבח, ובדברים יב:כז נאמר שבקרבן עולה הבשר והדם מובאים על המזבח. דעה זו במשנה מיוחסת לרבי, בעוד שדעה תנא...

רבי יוחנן פוסק שמי ששוחט בהמה בלילה ומקריב אותה מחוץ לעזרה, חייב משום הקרבת קרבן מחוץ למקדש, אף על פי שבדרך כלל כדי להתחייב צריך שהשחיטה תיעשה באופן כשר. רבי יוחנן מנמק שמקרה זה אינו גרוע יותר ממי ששוחט בחוץ ומקריב בחוץ, אפילו לדעת רבי יהודה הסובר שאם שחט בלילה והעלה את הקרבן על המזבח, יש להורידו . רב חייא בר אבין מקשה על השוואתו של רבי יוחנן מן המקרה של שחיטת עוף בתוך העזרה ומחוצה לה. יש המבינים...

דף נלווה במחלוקת בין חמשת התנאים לגבי אילו דברים נשארים על המזבח גם אם נפסלו, ריש לקיש מציין מקרים שבהם יש הבדל הלכתי ממשי בין הדעות השונות. לפי הגמרא, חידושו הוא במקרה אחד ספציפי שרצה לחדש שר' שמעון עדיין עומד בעמדתו (נסכים הבאים עם הקרבן אבל לא הובאו באותו יום שהוקרב הקרבן. קיימת מחלוקת תנאים בין ר' שמעון ור' יהודה לגבי אילו פסולים חל עליהם הדין של " אם עלו – לא ירדו." הגמרא מביאה ברייתא שבה מסב...

דף נלווה דם חטאת נפסל אם הובא אל תוך ההיכל. אך מה הדין בדם חטאת שיועד להינתן בהיכל, ובמקום זאת הובא אל קודש הקדשים – האם גם הוא נפסל? ואם הוא נפסל, מה לגבי דם שמיודעים לקדשי קדשים וכבר יצא והוכנס שוב? ואם הוא נפסל, מה לגבי דם שלאחר שהעבירו מהפרוכת למזבח, החזירם ליד הפרוכת? רבי אליעזר ורבי שמעון נחלקו לגבי קרבנות שדמם הובא אל ההיכל. האם הקרבן נפסל בעצם ההבאה פנימה, או רק אם הדם הוקרב בפועל על גבי ה...

דף נלווה ישנן דעות שונות בנוגע למספר סוגיות הקשורות לדם שחייב להינתן על המזבח החיצון אך נפסל אם הובא אל ההיכל – מאיזה פסוק נלמד דין זה, האם הוא חל על כל הקרבנות, והאם הוא חל רק אם זרק את הדם שם ולא בעצם ההכנסה להיכל עם הדם . אם דם של חטאת אחת חולק לשתי כוסות, ואחת מהן הוצאה החוצה או הובאה אל ההיכל – האם הכוס השנייה (שעדיין נמצאת בעזרה) נפסלת? רבי יוסי הגלילי וחכמים נחלקים בזה, ורבי יוסי מביא טענות...

הקושיה האחרונה ממשנתנו על הסברו של רב אשי לשיטת רבי אליעזר במשנה בפרה – שרבי אליעזר סובר שאין אנו רואים כל טיפה מן התערובת ככוללת חלקים משני המרכיבים ( אין בילה ) – אינה ניתנת לפתרון כפי שנפתרו הקושיות הקודמות . כדי ליישב קושיה זו מציע רבא הסבר חלופי למשנה ולברייתא שהובאו כקושיות על רב אשי. הוא מסביר שהמשנה והברייתא אינן עוסקות במקרה של דמים שהתערבבו ממש, אלא בכוסות דמים שנתערבבו זו בזו. לכן אין ה...

דף נלווה

סתירה בין המשנה במסכת מקוואות י:ו, שפוסקת לפי רוב, לבין דעת רבי יהודה בברייתא, ההולכת אחר מראה, נפתרת בשתי דרכים. אביי מציע שבברייתא שבה דעתו מחמירה יותר – רבי יהודה מצטט את דעת רבן גמליאל, שנודע כמחמיר בענייני ביטול, שכן לא התיר כלל ביטול במקרה של תערובת שני פריטים מאותו סוג (מין במינו). רבא מציע שהדעה במשנה מקוואות מתייחסת למקרה שבו רק החלק החיצוני של הכוס היה טמא, והמים שבמקווה צריכים לעבור על...

המשנה עוסקת במקרה של דם שנתערב במים או בחומרים אחרים: באילו נסיבות ניתן עדיין להקריבו על המזבח? אם התערובת שומרת על מראה של דם, ניתן להקריב. אם נתערב בחומר בעל צבע דומה, כגון יין או דם שאינו מיועד לקרבן, אך אילו היה אותו חומר מים הדם היה עדיין ניכר, הרי שהדם כשר להקרבה. רבי יהודה, לעומת זאת, פוסק שדם אינו מתבטל בדם אחר, שכן הם מאותו מהות. לכן, אפילו אם יש רק כמות מועטה של דם קרבן בתערובת עם דמים א...

הגמרא מסיימת את ההסבר כיצד, לפי רבי שמעון, ספק מצורע יכול להביא את השמן לתהליך טהרתו כקרבן בתנאי שזה או לטהרת המצורע או כנדבה של שמן, ומתמודדת עם הבעיות הרבות שעולים במצב זה . רב רחומא אמר לרבינא שרב הונא בר תחליפא שאל מדוע רבי שמעון הציע שהספק מצורע יביא בהמה כקרבן אשם או כקרבן שלמי נדבה, ולא הציע להביא אותה כקרבן אשם או כקרבן אשם תלוי, ובכך להימנע מבעיה של פסילת קדשים. רב רחומא מסביר שניתן להסיק...

ארבע קושיות הועלו כנגד הסברו של רבא בדעת רבי שמעון – שהוא מתיר קדשים להיפסל רק בדיעבד, אך לא לכתחילה. רוב הקושיות נפתרו, אך לא כולן . בקושיה הרביעית נדונה אשם מצורע. לאחר מכן מבקשת הגמרא לברר כיצד מביאים את לוג השמן של מצורע במקרה שהקרבנות נתערבו .

אם קרבנות מאותו סוג נתערבו, המשנה פוסקת שהם מוקרבים "למי שהם שייכים." אולם בקרבנות שבהם נדרשת סמיכה , כיצד ניתן להקריב, הרי אי אפשר לסמוך על קרבן של אחר? רב יוסף מסביר שהמשנה מתייחסת לנשים שאינן חייבות בסמיכה. קרבנות של גברים לא יוקרבו, אלא ייצאו למרעה עד שייפסלו במום ויימכרו כדי להביא במקומם בעלי חיים חדשים למזבח . אביי מקשה על כך מברייתא הדנה בקרבנות ציבור וקרבנות יחיד שנתערבו, הן לפני שחיטה והן...

ב חלקי קרבנות שהתערבבו, כולל מבעל־חיים בעל מום, רבי אליעזר פוסק שאם אחד מהם הוקרב – אנו "מניחים" שהמוקרב היה בעל המום, וכל השאר מותרים. הגמרא מסבירה שרבי אליעזר מתבסס על דעת יחיד, דעת חנן המצרי, הסובר שבעלי חיים לאחר שחיטה אינם נחשבים "נדחים." באופן דומה, רב נחמן מביא פסיקה של רב: אם טבעת אחת של עבודה זרה נתערבה עם טבעות רבות אחרות, ואם אחת נפלה לים, כל השאר מותרים. לאחר שרבא הקשה על כך מן המשנה,...

שתי תשובות נוספות מובאות כדי להסביר מדוע במשנה הבהמה אינה מתבטלת בין שאר הבהמות אם הולכים לפי דעת רבי יוחנן, הסובר שרק דברים הנמכרים תמיד ביחידות (במניין) אינם מתבטלים בתערובת. התשובה הראשונה היא שהמשנה הולכת לפי רבי יהושע על פי רבי יהודה במקרה של ליטרא קציעות, המלמד שדברים הנמכרים לעיתים ביחידות אינם מתבטלים. התשובה השנייה היא שבעלי חיים נחשבים חשובים כשהם עדיין בחיים ולכן אינם מתבטלים . הגמרא ממ...

דף נלווה לאחר השוואת המשנה בזבחים למשנה מקבילה בתמורה, הגמרא מסבירה כי המשנה בזבחים נכללה כדי להדגיש שגם דבר האסור מחוץ למקדש – מאחר שהוא אסור בהנאה לגמרי – אינו מתבטל ויש להניחו למיתה. אולם הדבר מעורר קושי, שכן עיקרון זה נראה שניתן ללמוד ממשנה בעבודה זרה . הפתרון הוא שהמשנה בעבודה זרה אינה עוסקת בפריטים המיועדים למזבח. לכן, אילו הייתה קיימת רק אותה משנה, היה מקום לחשוב שבענייני קרבנות יחולו דיני...

פרק זה עוסק במקרים של תערובות – קרבנות שהתערבבו עם קרבנות אחרים, קרבנות שהתערבבו עם חולין, או קרבנות כשרים שהתערבבו עם דברים שפסולים למזבח. כל סוג תערובת נידון לפי דינים שונים . אם קרבנות נתערבו עם בהמות האסורות בהנאה – כגון שור הנסקל או חטאת הנפסל וחייבים להשאירו למות – כל הבהמות שבתערובת נידונות למיתה. במקרה זה אין דין ביטול . אם קרבן נתערב עם בהמות שאסורות להקרבה על המזבח אך מותרות בהנאה, הבהמו...

דף נלווה כיצד רבי יהודה מתמודד עם הקשיים שהעלה רב שיזבי? בתחילה מראה הגמרא שהוא דורש את ההלכות שרב שיזבי דרש מהמילה טריפה (שגם הפסוקים על נבלת עוף וגם על חֵלֶב בהמה חלים רק על עופות ובהמות כשרות) בדרך שונה. לאחר מכן מובאות שלוש הצעות כיצד להסביר את משמעות המילה " טרֵפה " בפסוק העוסק בחֵלֶב. שתי ההצעות הראשונות נדחות . כיצד רבי מאיר מסביר את שלושת הפסוקים על נבילה וטריפה – שניים העוסקים בטומאת עוף...

הגמרא ממשיכה לדון בשאלה האם מליקה שנעשית על ידי זר, מי שאינו כהן, מוציאה את העוף מטומאת נבילה. חזקיה מביא פסיקה: אם זר ביצע מליקה והעוף הונח בכל זאת על גבי המזבח אין מורידים אותו. לעומת זאת, במקרה דומה שבו קמיצה נעשית על ידי זר, מורידים את זה מהמזבח. עולה השאלה: מדוע יש הבדל בין שני המקרים ? נשנית ברייתא שמביאה מקור מהתורה לדיני המשנה בנוגע למליקה ביד שמאל, בלילה, ובמצבים נוספים שאינם כשרים . הגמר...

מצגת  

מצגת

דף נלווה

דף נלווה המשנה מפרטת, כפי שעשתה בפרק ב', זבחים כ " ט:ב, מצבים שונים שבהם מחשבה יכולה או אינה יכולה ליצור מצב של פיגול, שבו אכילת הבשר תגרור עונש כרת. רבי יהודה חולק על אחת ההלכות, וסובר שאם נעשתה מליקה בעוף בכוונה להקריב את הדם לאחר הזמן, ולאחר מכן נסחט הדם בכוונה לשרוף את הבשר מחוץ לעזרה – הרי זה פיגול, שכן אף על פי שהקרבן נפסל מסיבות אחרות, הפסול של " חוץ לזמנו " קדם . ברייתא עוסקת בפסוקים של קר...

שלושה מעשים נעשו בתחתית המזבח בצד דרום-מערב, כפי שנדרש מפסוקים בתורה. עולת העוף הובאה בדרך כלל בצד דרום-מזרח, כדי שהכהן יהיה קרוב לבית הדשן, שם נזרקו חלקים מהעוף כדי להיפטר מהם. שלושה מעשים נעשו בראש המזבח בצד דרום-מערב, והכהן המבצע את הפעולה היה הולך ישירות לשם במקום להקיף את המזבח כולו. הסיבה לכך הייתה כדי למנוע פגיעה בפריטים מהעשן העולה בראש המזבח . המשנה מתארת בפירוט כיצד הוקרבה חטאת העוף. ברי...