גמרא בעיון

שיתוף תחומין - יש דבר כזה? מה התועלת? איך אפשר לערב עירוב תחומין בשביל מישהו אחר? דף פב עמוד ב

דוחקים שנידונו בשיעור: למה שמים את העירוב בבית הכנסת - רמ"א: כי היום עושים רק שיתופי מבואות. למה לא עושים לחי וקורה, הרי צורת הפתח רק נועדה להשלים את המחיצה ולא להכשר מבוי - רמ"א: כי היום אין מבואות אלא להכל יש דין חצר. איך מתמודדים עם מציאות רשות הרבים, הרי אין דלתות ננעלות בלילה - בלי ששים ריבוא אין רה"ר. איך "חוט העירוב" מקיף גם קרפיפות שאינן לדירה. איך שוכרים מגוים, בפ...

איך חלקי המשנה קשורים אחד לשני? מה כונת הגמרא ששאר כל אדם הכונה בעל הבית? ולמה יש הבדל מבעל הבית לחנוני? מה ההבדל בין אימתי לבמה?

דף פא עמוד ב

1. מה מפריע לגמרא שהמשפט "בכל מערבין וכו'" כתוב במשנה פעמים? שם מדובר בעירובי תחומין וכאן בעירובי חצירות!נשמע שהמשפט הזה הוא 'משנה קדומה' [הרב אביב], כנראה מימי שלמה המלך שתיקן את עירובין, ולכן הגיוני שגם רבי יהושע לא חולק עליו (כך מקשה אביי), אלא המחלוקת היא אחרת. רבי אליעזר מצטט את המשנה הקדומה כדי להגיד שלא מחדשים מעבר לתקנה המקורית.גם נראה בסוף התוספות הראשון שמה שמפריע ל...

דף פא עמוד א

כבר בסוגיה הקודמת יש מחלוקת ראשונים האם השיתוף הוא פעולה קניינית. דומה למחלוקת עירוב משום דירה או קניין.

משנה נתמעט האוכל מוסיף ומזכה ואין צריך להודיע נתוספו עליהן מוסיף ומזכה וצריך להודיע כמה הוא שיעורן בזמן שהן מרובין מזון שתי סעודות לכולם בזמן שהן מועטין כגרוגרת לכל אחד ואחד אמר ר' יוסי במה דברים אמורים בתחילת עירוב אבל בשירי עירוב כל שהוא ולא אמרו לערב בחצירות אלא כדי שלא לשכח את התינוקות: גמרא במאי עסקינן אילימא במין אחד מאי איריא נתמעט אפילו כלה נמי אלא בשני מינין אפילו נתמעט נמי לא דתניא כלה ה...

נושא חדש? מה הקשר באמצע הפרק? ארבע מימרות של סבי דפומבדיתא - מה הקשר? גם כדי לנתק משהו, ולא רק כדי ליצור משהו חדש, צריך שיעור. מעניין? האזינו

דף עט עמוד ב

דף עח עמוד ב האזנה נעימה!

דברי חיזוק מפרשת השבוע - קרח טען כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה'. מדוע באמת צריך אנשים מתנשאים שיתווכו לנו את הקשר עם הקב"ה? רמז: זו הסיבה שחייבים ללמוד תורה דווקא בבית מדרש כלל ישראלי הסוגיה - סולם רחב פחות מארבעה, וחקק לידו בכותל להשלים לארבעה.

אומרת משנתנו "כותל שבין שתי חצירות גבוה עשרה ורוחב ארבעה - מערבין שנים ואין מערבין אחד" - כלומר מפריד את החצירות כך שאינן יכולות לערב ולהפוך לרשות היחיד מאוחדת. המשנה ממשיכה בסיפור מעניין: "היו בראשו פירות אלו עולין מכאן ואוכלין ואלו עולין מכאן ואוכלין ובלבד שלא יורידו למטן" - מדוע סופר הסיפור הזה? מה האופי של הכותל המסופר בו? ואיך כל הדין הזה מיוסד על שורש תקנת עירובין, שתיקן שלמה המלך בבית המקדש...

חלון שבין שתי חצירות נחשב פתח רק אם הוא פתח בגודל ארבעה על ארבעה טפחים, והוא בגובה של עד עשרה טפחים מהארץ. רק אם הוא נחשב פתח אפשר לערב את שתי החצירות כאחת. הגמרא עוסקת בארבעה דברים: 1. ארבעה טפחים כאן זו הגדרה של פתח שאינה זהה בהכרח להגדרת לבוד 2. אפילו אם רק מקצתו של החלון בתוך עשרה טפחים ורובו מעל, עדיין נחשב פתח. 3. חלון עגול - כדי שהוא יחשב פתח ארבעה על ארבעה צריך שהיקפו יהיה עשרים וארבעה טפח...

סיום מרגש של פרק הדר ביחד עם סניף אריאל, ושיעור על בית בתוך בית לפי שמואל ורבי יוחנן

רגע לפני סיום פרק הדר עם הנכרי, הגמרא טוענת שהנכרי קולני, וביררנו מה ההבדל המהותי בנושא בין יהודי לנכרי. כמו כן נגענו בגישה המיוחדת של רבי עקיבא של השפעה ואכפתיות מהעם הפשוט.

המשנה האחרונה בפרק, יש בה ארבעה חלקים: רק אחת מהחצרות עירבה, עירבה זו לעצמה וזו לעצמה, נתנו עירובן במקום אחד, ואם היו של יחידים. סוגייתנו מתמקדת במקרה השני, ומבארת את מחלוקת התנאים בה. לנו נותר להבין את טעמיהם ולהזדהות. טעמו וראו

רקע: אין מבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהיו בתים וחצירות פתוחים לתוכו, יחיד במקום נכרי מותר ואם היו שנים אוסרים זה על זה הסוגיה מפתחת מימרא של רב: מבוי שצדו אחד נכרי וצדו אחד ישראל אין מערבין אותו דרך חלונות להתירו דרך פתחים למבוי. למסקנה טעמו משום שאסור לעשות יחיד במקום נכרי. עד למסקנה הזו יש תהליך מסובך, שנובע מזה שרב אסר זאת גם בחצר, ובזה הוא שולל טעמים אחרים שהיינו אומרים למימרא הזו. מה ההבדל בין ח...

כיוונים לעומק הסוגיה למה אין מבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהיו בתים וחצירות פתוחים לתוכו למה דירת נכרי שמה דירה לעניין זה, ולעניין עירוב ושיתוף לא שמה דירה - משהו מסתתר כאן! אסור לעשות / אין רבים נעשים יחיד במקום נכרי אחיה ויגאל

הבדלים בין מבוי לחצר מחלוקת רב ושמואל ורבי יוחנן מה מבוי כולל ו(עוד מחלוקת מקבילה )האם העירוב מנתק את החצר מהחצרות הסמוכות לה. דף עד עמוד א (שיעור הרב אלעזר התקצר כי דיברנו על השינוי הפורמלי בתוכנית ועל המעבר של הרב אלעזר)

משנה: חמש חצירות פתוחות זו לזו ופתוחות למבוי: עירבו בחצירות ולא נשתתפו במבוי - מותרין בחצירות ואסורין במבוי, ואם נשתתפו במבוי מותרין כאן וכאן. עירבו בחצירות ונשתתפו במבוי ושכח אחד מבני חצר ולא עירב - מותרין כאן וכאן, מבני מבוי ולא נשתתף - מותרין בחצירות ואסורין במבוי, שהמבוי לחצירות כחצר לבתים: בגמרא מבואר שמשנתנו כרבי מאיר שמחייב גם עירוב וגם שיתוף. כמו כן מובא שרב לא גרס במשנה את המילים 'פתוחות...

מקום הפת גורם או מקום הלינה - גם בעירובי תחומין! מסתבר שזה לא מוחלט לגמרי... מה דין אחים, נשים, עבדים, תלמידים? דף עג עמוד א

בית שמאי אומרים: עירוב לכל חבורה וחבורה, ובית הלל אומרים: עירוב אחד לכולם. למה דווקא חמש? למה דווקא חבורות ולא יחידים? מה הסבירות שיקרה מקרה כזה? ומסתבר גם שיש מחלוקות בית שמאי ובית הלל שמאוד דומות למחלוקת הזו, ומהן ניתן לשער מה העיקרון. הגמרא מעמידה את המחלוקת כשיש מחיצות בין החבורות, וישנן ארבע דיעות באיזה גובה מחיצות מדובר, ולהלכה אם המחיצות מגיעות לתקרה גם בית הלל מודים שעירוב לכל חבורה וחבורה...

חידוש גדול: שותפות כלכלית פוטרת מעירוב! אמנם יש לזה כמה תנאים, ונחלקו בזה התנאים. ברוך ה' פורמט חדש, הרב אלעזר והרב נתנאל מעבירים שיעור עיון במשותף! ואכן מרגישים יותר את השכינה השורה בין הסגנונות השונים, וגם מתחדשים חידושים מרתקים. דף עא

הוספנו הקלטה מסדר החברותות. הרב אלעזר הראה בתוך הפשט איך מחלוקת שמואל ורבי יוחנן לגבי מהות ביטול רשות, חוזרת וחורזת גם את הסוגיה שלנו. דף ע עמוד ב